בדבר שאלתו בשנה זו [ובכל שנה], הקונים הדסים מאת מוכרי ההדסים אם יש הידור לקנות דווקא שאינם יבול נכרי.
כפי הידוע לי, רוב ההדסים בשוק נשלטים ע”י כמה בעלי שליטה הקונים כמות גדולה של הדסים מהמגדל, ומשווקים אותם תחת מוכרי השווקים, או בחבילות סגורות.
והנה כל שנה לא ברור מקור מוצא ההדסים, אולם עקב שנת השמיטה מקפידים המשווקים להודיע שההדסים הינם מיבול נכרים, ואכמ”ל עם יש בזה תוספת הידור או לא ולא ע”ז באתי העירה.
אולם לענ”ד יש בזה פקפוק קצת מדיני קנינים.
דהנה ידוע בשער בת רבים שכתבו הפוסקים שיש להחמיר בעניני דאורייתא שאין קנין מנכרי ולנכרי אלא בכסף ומשיכה, ולא סגי בחד מינייהו, והנה משיכה לא חסרה כאן, אולם קנין כסף, כפי הידוע לי, חסר גם חסר, שעיקר התשלום למגדל הינו רק לאחר חג הסוכות, לאחר שמגיע הכסף מהמשווקים וכו’, [מאחר וכל סוחר קונה כמות אדירה של הדסים, ואם צריך לשלם אפילו רק שלשה שקלים להדס הדבר מסתכם במאות אלפי ש”ח], ובדרך כלל אין נותנים אלא רק תשלום קטן מראש, ובמקרה של קשרים אף זה אין צריך לשלם, וא”כ חסר בזה קנין כסף.
ורבות דנו הפוסקים אם קנין של “אויפגאב” אם סגי לקנין כסף, בנכרי, ואף אם מועיל צריך לעשות זקיפה במלוה את השאר, ובדרך כלל אין את זה כיון שלעולם התשלום הראשוני הוא על הכמות הראשונית, ואח”כ קוטפים עוד הדסים ורק לבסוף עושים חשבון כמה צריך לשלם, נמצא שבשעת נתינת הכסף אין כאן קנין כסף על כל ההדסים ואף לא על רובם, וא”כ חסר בזה קנין כסף.
