For donations Click Here

חילול שבת בפתיחת שקית כשקורע מלה בת שתי אותיות

ע”ד שאלתו אם יש חילול שבת בפתחית שקית כשקורע מלה בת שתי אותיות.

הרמב”ם פי”א שבת הלכה י’ י”א י”ב כתב וז”ל: הכותב אות כפולה פעמים והוא שם אחד כמו דד תת גג רר שש סס חח חייב, והכותב בכל כתב ובכל לשון חייב ואפילו משני סימניות, הכותב אות אחת סמוך לכתב או כתב על גבי כתב והמתכוין לכתוב חי”ת וכתב שני זייני”ן וכן כיוצא בזה בשאר אותיות והכותב אות אחת בארץ ואות אחת בקורה שהרי אין נהנין זה עם זה, או שכתב שתי אותיות בשתי דפי פנקס ואינן נהנים זה עם זה פטור, כתבן בשני כותלי זוית או בשני דפי פנקס והן נהנין זה עם זה חייב, לקח גויל וכיוצא בו וכתב עליו אות אחת במדינה זו והלך באותו היום וכתב אות שניה במדינה אחרת במגילה אחרת חייב שבזמן שמקרבן נהנין זה עם זה ואינן מחוסרין מעשה לקריבתן עכ”ל.

ולא באר הרמב”ם מה הדין אם היו שתי אותיות, והוא הפריד ביניהן. ולכאורה אין כאן שום מחיקה שהרי יכול שוב לקרבן וכמו שכתב הרמב”ם “שבזמן שמקרבן נהנין זה עם זה ואינן מחוסרין מעשה לקריבתן”. ופירוש דבריו שהקירוב של האותיות איננו הדבר שחייבין עליו, שהרי גם אם לא קירב אותם הוא חייב. ואם כן גם אם הוא הפריד בין אותיות שכבר כתובות לא עשה כלום.

והמ”מ שם הביא דברי רש”י שבת ק”ד ב’ ד”ה מחוסר שכתב וז”ל: וכי קאמר רב אמי כגון כתב אחת על שפת לוח זו בטבריה ואחת על שפת לוח זו בצפורי ואתה יכול לקרבן שלא במעשה אלא קריבה בעלמא עכ”ל. וגם לפי פירוש רש”י מתישב שפיר מה שכתבנו כאן שהרי כיון שחותך בין שתי אותיות, ודאי שיכול לקרבן כיון ששתי האותיות הם יהיו כעת בשפת המקום שחתך שם.

נמצא שאם חותך בין האותיות אין כאן חשש איסור כיון שזה לא נקרא מוחק שהרי האותיות הן עדיין בשלימותן ויכול לקרבן, ולכן אין כאן שום איסור. ושו”ר שכוונתי למו”ר הגרש”ז אויערבך זצ”ל הו”ד בשש”כ פ”ט הערה מ”ח.

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *