The Torah is finished. Can we replace the last yeriah in order to be able to write the last few letters & make a siyum?
Answer
If the final yeriah has already been sewn onto the others and the Sefer Torah is complete, one may not remove it simply in order to replace it with a new one so that others can be honoured with writing letters in the Sefer Torah.
There may be scope for allowing this if the entire Torah has not been sewn together, or if the yeriah will be used immediately for another Sefer Torah, and a Rav should be consulted.
אם כבר תפרו את היריעה לספר תורה ונעשה ספר תורה שלם, אין להוציא את היריעה התפורה כדי להניח שם יריעה אחרת, ואם עדיין לא תפרו את כל היריעות מותר לעשות כן, וכשלא תפרו את כל הספר תורה, מותר להחליף אם היריעה שכתבו כבר אע”פ שעל ידי זה היריעה תלך לגניזה ולכתחילה אין לגונזה, אלא להשאירה לצורך ספר תורה שצריך ליריעה אחרונה [מקורות: באמרי שפר (כלל טו הערה ו) ונטעי שעשועים ח”א סי’ מה) מחמירים אפילו שעדיין לא תפרו, ובשו”ת בית שלמה (יו”ד ח”ב סי’ קעג) ושו”ת מנחת אלעזר (ח”א סי’ מא) כתבו להקל רק במקום שיש חשש פסול על יריעה זו, אך משום יופי [וכ”ש משום לכבד אנשים בכתיבת האותיות, אפילו שהמעות ילכו לצדקה], אין כל הצדקה ואסור לעשות , וע”ש במנח”א שבמקרה ויריעה אחת אינה יפה, נחלק עם הגרש”ק מבראדי אם מותר לסלק את היריעה התפורה ומ”מ גם לדעת המהרש”ק אין להקל כאן כיון ששם מדובר משום מצות זה קלי ואנוהו, אך לא כאשר זה ענין צדדי כבנדון דידן), וכן מוכח בדברי המהרש”ם (ח”ד סי’ נח) שאחר שכבר תפרו את הספר תורה אין להקל להביא יריעה לידי גניזה.
אמנם במקרה והסופר יש לו עוד ספר לכתוב מותר להחליף את היריעה כיון שיגיע לספר תורה אחר ובתנאי כמובן שיודיע שהיריעה האחרונה אין בה אותיות חלולים וכעי”ז כתב בשו”ת רב פעלים (ח”ד יו”ד סי’ לג).
ואם התנה להדיא עם הסופר מראששלא יגמור את הכתיבה, אולי יש לדמות לשו”ת בית שלמה (יו”ד ח”ב סי’ קעב) והעתיק לשונו [ולענינו בשו”ת דברי יציב סי’ קפב בסופו] וז”ל “כיון דהסופרים המובהקים עכשיו לא נהגו כלל לתלות נראה דבעל הס”ת יכול למחות בו, ע”כ נלענ”ד דישאל רו”מ את בעל הס”ת אם יאמר שכשר בעיניו לתלות הך למעלה יתקן כן ולא יביא יריעה שלימה לידי גניזה, אמנם באם לא נתרצה הבעל הספר בתקון זה אין תקנה רק לסלק היריעה וכבר כתבתי בכמה תשובות דאין חשש בכה”ג וכו’ עיי”ש. ובשו”ת דברי יציב (שם) כתב לפי זה “ונראה עוד דכיון שכותב בשכר יכול מי ששכרו לומר דלא ניחא ליה ביריעה כזאת, ויכול לטעון כנגדו שמעל במלאכתו כי שכרו לכתוב עבורו ס”ת מהודרת והכניס לו יריעה שאינה מהודרת שלא בהסכמתו ונגד רצונו, והרשות בידו לדרוש מהסופר להוציאה ולהכניס תחתיה יריעה אחרת מהודרת, ואותה יריעה יצניע הסופר עד שתזדמן לידו איזה ס”ת שאינה מהודרת, או שיכניסנה לס”ת שיכתוב לעצמו אם ירצה. וע”ע בשו”ת דברי יציב (יו”ד סוף סי’ קעא) ג”כ כזה.
ומ”מ יש לחלק בין זה לנד”ד ודו”ק.
