Question:

  1. My life was in danger and my life was spared by an event that I attribute to Hashem’s intervention. Is it permissible or advisable to have a seudas hoda’ah every year with meat/wine on the anniversary of this event?
  2. If yes, who would be permitted to attend?

Answer:

  1. If a person recognizes that he has been spared in a miraculous way or with divine intervention, (even if indiscernible to others) he can create his own holiday for himself and family. The Chayei Adam (155:41) addresses the novel idea of a person or family creating their own holiday similar to the national salvation commemorated by Purim and offers a personal example.[1] If the events that had occurred to you qualify as proper cause for an annual Thanksgiving Party, it is appropriate to make a seudoh and it would be considered a seudas mitzvoh with all the advantages of a seudas mitzvoh. You and the guests would be allowed to eat meat and drink wine during the nine days, just as one would do for a siyum.[2] (You have not described in your question what event happened so I cannot offer an opinion as to whether it is seudah-worthy.
  2. This year (5776) as the fast is on Sunday the 10th of Av, the entire preceding week does not have the halachic status of Shavua shechal bo Tisha Be’av.[3] Therefore, all people who would normally come to the event of your seudas hoda’ah (and not primarily to partake in a meal of meat and wine) may join in your simcha and festivity of publicizing Hashem’s hashgochoh pratis and benevolence to you and your family. However, in a subsequent year, if the date of your seudas hoda’ah falls during shavua shechal bo Tisha Be’av, then you can invite only close family,[4] and another 10 participants.[5]  If the date falls on a Shabbos, you can consider making a kiddush in shul and briefly share with the community the episode and your gratitude towards Hashem. Everyone is welcome to join in without restriction.[6]

During the seudoh, it is appropriate to share a short description of the events that took place and explain how you view Hashem’s intervention. In the notes you can see how Rav Avraham Danzig perceived that his financial losses were a gift from Hashem to spare a potential loss of life. Rav Danzig explained that family members who were hurt and lost blood, had thereby received atonement and their life was protected. Such religious perspectives and pronouncements are a kiddush Hashem and make the seudah religious in nature and a seudas mitzvoh.

Sources:

 

[1] חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קנה סעיף מא

מי שאירע לו נס, וכל שכן בני עיר, יכולין לתקן בהסכמה עליהם ועל הבאים אחריהם לעשות אותו יום לפורים (והפ”ח בסי’ תצ”ז חולק עליו בסעי’ י”ד). ונראה לי דאותה סעודה שעושין בשביל הנס, היא סעודת מצוה אף לפי דבריו, כמו שכתב ביש”ש ב”ק פ”ז סי’ ל”ז דכל סעודה שעושין לזכר נפלאות ה’ היא סעודת מצוה ע”ש, דלא כמש”כ הפ”ח דהוי סעודת רשות, שלא ראה דברי היש”ש, שלא נדפס בימיו. ועוד נראה לי דלא כפ”ח, שהרי רב יעב”ץ לא התענה בתשעה באב שנדחה כראב”צ, מפני שיום טוב שלו הוא, והיינו דסבירא ליה לא בטלה מגילת תענית כמו שכתב הפ”ח, ואם כן קשה, כיון דקיימא לן בטלה, וכן אותן ימים טובים שעושים בשביל מצוה, הם ממגילת תענית, כדאיתא בירושלמי, מגילה דף נ’, אינש דיהוי להון אעין וכו’, ואם כן מה ראה שלא להתענות, אלא על כרחך דלענין זה בטלה שלא לעשות היום טוב על כל ישראל. אבל כל יחיד בזמן המצוה, יום טוב שלו הוא. ויותר נראה לי דיוכל להיות שראב”צ סבירא ליה גם כן בטלה מגילת תענית, ואפילו הכי לא התענה, דדוקא יום טוב לכל ישראל בטלה. והכא נמי כיון שעושין לזכר נפלאותיו, הוי מצוה:

וכן אנו עושים על הנס שנעשה לנו בשנת תקס”ד אור ליום ט”ז כסליו, שהיתה הריגה בחצר שאני דר בו מחמת הבערה שיצאה ללהב מן פולווער (אבק שריפה) ונפלו כמה בתים בחצר וגם בית אחד שלי. ומחדר שהיו שם כל בני ביתי, נפל ב’ חצי חומות וקורה אחת. והחומה נפל על בתי וויטקע, עד שהיה כפסע בינה לבין המות. וכן אשתי נתפצעה בפניה, השפה העליונה לכמה חתיכות, והשינים התחתונים כולם נשברו בפיה. וגם בחדר שישבתי שם עם בני, נשברו החלונות והדלת, ונתקבעו החומות. וגם נעשה בגב בני ב’ נקבים. ובכל בני ביתי כולם וממני, אין אחד שלא יצא מהם על כל פנים איזה טיפות דם. וה’ יתברך ברחמיו וחסדיו חשב לנו הדם כקרבן לכפר, והצילנו ונשארנו כולנו בחיים. אף שהיה לי היזק גדול כמה מאות אדומים, החליף ה’ יתברך בחסדיו דמים לדמים. וזולתנו נהרגו בעונותינו הרבים בחצרי ל”א נפשות. וגם בחצר המנוח מהו’ נח במהו’ פייבש ובנו הנגיד הרבני המופלא מהו’ פייבש נתבקעו החומות והכיפות. והדברים ארוכים לכתוב השגחת השמים על אנשי החצר, מי שראוי להנצל ולהזדמן לשם מחצרות אחרים שיהרגו, ולהראות כי עיניו על כל דרכי איש. ולמען ספר נפלאות ה’, כדכתיב [תהילים קיא, ד] זכר עשה לנפלאותיו, קבלתי עלי ועל זרעי בלי נדר יום ט”ז כסליו, אחר שהוא בלאו הכי במדינתנו בהרבה קהלות יום תענית לחברא קדישא גומלי חסדים, לעשותו כמעט חציו לה’ על כל פנים, ומי שיוכל יתענה. ובלילה שאחריו, יתאספו יחד תיכף אחר מעריב וידליקו נרות כמו ביום טוב ולומר שיר היחוד כולו בנעימה ובמתון, ושיר הכבוד בזמרה, ואחרי זה מזמורי תהלים במתון, ואלו הם, קי”א קי”ו קי”ז כ”ג ל”ד ס”ו ק’ ק”ג קכ”א ק”ל קל”ד קל”ח קל”ט קמ”ג קמ”ח ק”נ. ואחרי זה לעשות סעודה ללומדי תורה למי שאפשר, וליתן צדקה כברכת ה’ כפי השגת ידו. ה’ ירפא שבר עמו

[2] The Chayei Odom rules that if the event took place on the 10th of Av, and the fast was postponed to Sunday the 10th of Av, one may daven Mincha and break the fast for the seudas mitzvoh of Thanksgiving.

[3] עיין תקנ”א ס”ד דהמחבר הביא דעת הרא”ש להקל בסתם, ואח”כ הביא י”א להחמיר, וקי”ל בסתם ויש הלכה כסתם, ואף לכתחילה לא נראה דיש להחמיר בדברים שאינם אסורים מדינא דגמרא אלא ממנהגא

[4] בעלי המצוה, ואלו קרובים הפסולים לעדות (מ”ב תקנ”א ס”ק ע”ז

[5] החילוק בין שבוע שחל בו לתקופה שעד השבת, מקורו במהרי”ל, ומובא ברמ”א תקנ”א ס”י, ואף שיש חולקים, ע”ש במ”ב ס”ק ע”ז דמיקל, וכן הוא בדה”ח

[6] ק”ו מסעודת מצוה שחל בשבת ת”ב, עיין מ”ב תקנ”א סק”ז

 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *