ע”ד שאלתו שאשתו ביו”ט סוכות דאשתקד שחל ביום שבת, ברכה על הדלקת נרות להדליק נר של שבת, ולא הזכירה כלום מענין יום טוב. האם עליה לחזור ולברך על הנרות.

תשובה: ראשית זה ברור שלא שייך לברך אלא כל עוד שהיה אפשר עדיין להדליק כי לא החשיך. וכן כתב הבה”ל סי’ רס”ג סע’ ה’ ד”ה כשידליק, וזה לא כדעת המרה”ש’ אלא שיש לדון שלענין הדלקת נרות אין עיקר הברכה הזכרת השבת או הזכרת יום טוב, שהרי עיקר הדבר הוא המעשה מצוה של ההדלקה. ולכן גם אם האשה תברך אשר קדשנו במצוותיו וצונו להדליק נר, גם תצא ידי חובה כיון שזוהי עיקר הברכה שהקב”ה צוה להדליק נרות, והמלים שבת ויום טוב אינם אלא ביאור איזה נרות אנחנו מדליקים, אבל אין זה עיקר הברכה שזה מעכב. והמ”ב כתב בסי’ רס”ג ס”ק כ”ד וז”ל: ואם חל יו”ט בשבת אומר של שבת ושל יו”ט עכ”ל. אבל לא באר המ”ב אם זה לעכובא או לא. וזה ברור שאסור להיות דובר שקרים לפני המקום ב”ה, ולכן אם אמר להדליק נר של יום טוב בשבת, או להדליק נר של שבת ביום טוב, הרי זה כדובר שקרים ולא יצא ידי חובתו. אמנם אם היה היום שבת ורק הזכיר של שבת, אין זה דובר שקרים שהרי הוא אמת שהוא שבת, ורק חסר לו ההזכרה של יום טוב, וכיון שהזכיר איזה דבר נראה ברור שהוא יצא שהרי זה נחשב ברכה נכונה, ומה שהוא לא הזכיר גם יום טוב, לא פסל כי העיקר שהוא אמר ברכה נכונה. וגם לא שייך לחזור על זה שהרי כבר יצא עם הברכה הראשונה.

ושמא תשאל שמצאנו לענין התפילה של שבת ויום טוב שסגי בסיום של שבת לחוד ולא סגי בסיום של יום לחוד, ואם כן גם כאן יצאה בשל שבת ולא יצאה אם אמרה של יום טוב. אבל שאני התם שהוא ענין של תפילה וצריך להזכיר מה הקב”ה מקדש, אבל כאן הברכה היא המצוה של הדלקת נרות, והוי ענין בפני עצמו בלי להזכיר איזה יום זה.

ולמעשה אם אדם ברך על הנרות להדליק נר של שבת, ביום שהוא שבת ויום טוב, בדיעבד יצא ידי חובה. ואין לחזור ולברך. ואם נזכר תוך כדי דיבור יוסיף המלים ושל יום טוב. ואם אמר של שבת במקום של יום טוב או של יום טוב במקום של שבת לא יצא וחוזר לברך. ואם לא הזכיר כלום אלא אמר להדליק נרות, נראה שיצא וצ”ע.

Tags: Orach Chaim Shabbos Yom Tov

Share The Knowledge

Not what you're looking for? Browse other questions tagged Shabbat Orach Chaim Shabbos Yom Tov or ask your own question.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *