ע”ד שאלתו כאשר מזדמן לבית חבירו ויש למארח מחשב בבית אם מותר להכנס ולהביט לתוך מחשב של חבירו.
הרמ”א בחו”מ סי’ קנ”ד סע’ ז’ כתב וז”ל: אסור לעמוד בחלון ולראות חצר חבירו כדי שלא יזיקנו בראייתו ובזה איסורא קא עביד ולא מהני ליה חצר וזה יוכל בעל החצר למחות בו עכ”ל. והיינו שיש לכל אחד הזכות לפרטיות ואם מביטים לתוך רשותו הרי בזה אנחנו מזיקים אותו ועוברים איסור.
והנ”ל לכאורא יש להקשות שהרי ידוע שיש חרם רבינו גרשום שאסור לקרוא אגרת של חבירו, ואם כן למה צריך את האיסור הזה, תיפוק ליה שפוגע בפרטיות חבירו וכמו שאסור לראות בחצר חבירו. ויש לומר שאם רק היה האיסור להביט בתוך חצר חבירו, הייתי אומר אם יש לי רשות להכנס לחצר אז כבר מותר לי לראות כל דבר שבחצר, ולכן קמ”ל שגם בתוך החצר רק מותר לראות מה שנראה בקלות וכגון הרהיטים והאנשים, אבל המכתבים שלו אסור לו לראות כי זה דבר שאינו גלוי לכל וניכר לכל.
ונמצא לפי זה שפשוט שאסור להביט בתוך המחשב של חבירו, שהרי זה דומה לקריאה בתוך המכתבים שלו, שהרי באמת יש הרבה מכתבים במחשב ודברים אישיים.