בדבר שאלתו, אודות מושב זקנים סמוך לקהילתו, אשר רצונם לזכות את השוהים שם בקריאת המגילה, אך דא עקא שרובם אינם שומעים היטב, ואין אפשרות לקרוא ולחזור ולקרוא את המגילה סמוך לאוזניו של כל אחד מהם, והעצה היחידה היא לכנסם באולם אחד, ולקרוא את המגילה ברמקול, האם אפשר לעשות כן.
הנה דעת רוב הפוסקים ששמיעה מכח רמקול אינה נחשבת כשמיעת קול הגברא המדבר ברמקול, כיון שקולו הופך לחלקיקים אלקטורניים וחוזר ומשודר והופך לגלי קול, והקול המגיע לאוזני השומעים אינו הקול שיצא מפיו, וא”כ לכאורה אין יוצאים בזה ידי חובה.
אמנם, בשעת הדחק כזו שאין לכאורה כל עיצה אחרת, ואם לא יעשו כן תתבטל קריאת המגילה, יש לסמוך על משמעות דברי האגרות משה (ב או”ח קח) שמעיקר הדין יתכן שיוצאים ידי חובה בקריאה זו, ורק משום החדשנות שבדבר והספיקות שבו כתב שלא לעשות כן, אבל בנידון זה יש להקל.
