For Matanos L’evyonim donations Click Here

טבילת גיורת

נשאלנו מאת כת”ר בענין טבילת גיורות בזה”ז, שצריכים הדיינים לראות כשהיא במים, כיצד יעשו.

הנה דין זה מבואר ביבמות (מז:) בדרך טבילת גיורת, שהנשים מושיבות אותה במים עד צוארה, והדיינים עומדים מבחוץ ומודיעים לה מקצת מצוות קלות וחמורות, ולא הוזכר שנכנסים הדיינים לראות סיום טבילתה. אמנם הרמב”ם (איסורי ביאה יד ו) כתב שהדיינים נכנסים וטובלת בפניהם, ויוצאים מיד כדי שלא יראוה כשהיא עולה מן המים, וכן הוא בשו”ע (יו”ד רסח ב), ובפתחי תשובה שם מבואר שדבר זה הוא לעיכובא, ואם לא ראוה הדיינים צריכה לחזור ולטבול בפניהם. וראה בערוך לנר ובביאור הגר”א שביארו שהרמב”ם דייק דין זה מהגמרא (שהזכירה שנשים מושיבות אותה במים, יעויי”ש). ועכ”פ להלכה ודאי צריכים הדיינים לראותה טובלת.

אמנם, בזמנם שהיו מי המקואות עכורין היו הדיינים יכולים להכנס כשהיא יושבת עד צוארה במים ורואים אותה טובלת, אמנם בזה”ז מי המקואות צלולים לגמרי, ולא שייך שיכנסו הדיינים אף בזמן שהגיורת יושבת במים, וע”ז נשאלה השאלה כיצד יש לנהוג.

והנה בפשיטות יש עיצה לדבר להניח כיסוי חיצוני על המים, וכגון בד גדול שיכסה את כל המים מלבד מקום ראשה, ובכך יוכלו הדיינים להכנס בשופי ולראותה טובלת (ע”י שתכניס ראשה תחת המים, ויצאו מיד. ומצאתי שכ”כ בהלכות גרים למהר”א בן שמעון, בספר נהר מצרים, וכן ראוי לנהוג למעשה.

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *