Donations Click Here

Bride – Derasha at wedding?

The old minhag was that the chasan at the chasuna would say a Dvar Torah.
If the chasan is very shy would there be an issue if the kallah spoke instead?
If yes can I get a mareh makom please? I need to stop it from actually happening.
thank you

Answer:

The fundamental of reaching halachic rulings is predicated upon intellectual honesty and the pursuit of the truth of Hashem’s will.
Whenever one has a personal agenda and seeks halachic sources to uphold or establish certain behaviors dear to them, they have strayed from the protocol of psak halochoh and have begun to use it as a tool to wield power.
The issue you presented may be forbidden or permitted. If it is permissible, why would you need to stop it from happening? If you have a personal reason to stop it from happening, then applying to a rav for a ruling to use in your favor, is inappropriate.
Perhaps there was a misunderstanding of your intent.
Please clarify.
Furthermore, please cite a source for the custom you present as fact. In which era and locale was it the custom for chassanim to speak at their own wedding?

Join the Conversation

2 Comments

  1. the question is personal one. the chasan (the shy one) has no interest in speaking but the kallah has given public speeches before.
    i am sorry, i am not trying to use the beth din, i would like to show the couple that as tznius it would be improper for the kallah to speak to the guests.
    to do so i would need a marah makom, as my hergish is not the din. if the beth din thinks it is appropriate, then i will go along with it.

    1. ראה מטה אפרים (דיני קדיש שער ח) שאין לאשה לומר קדיש להשמיע קולה לרבים וראה באלף למטה סק”ט אע”פ שאין בזה משום קול באשה ערוה מ”מ קרוב שהיא תכוון לבסומי קלא ואמרינן זמרן נשי ועניין גברי פריצותא עיי”ש והוא הדין וכל שכן בנדון דידן וכ”כ שו”ת עצי חיים סי ז’ ואוצה”פ סי’ כ”א סק”כ אות ד)

      וכן כתבו בשו”ת אז נדברו (ח”ג סי’ עא) ושו”ת שבט הלוי (ח”ג סי’ יד, ח”ה סי’ קצז) שהאריכו בטוב טעם להוכיח לאסור שאשה תדרוש לפני אנשים מן הדין, וכן בשו”ת משנה הלכות ח”ד סי’ פ”ו ח”ה סי’ רי”ח וח”ו סי’ רכ”ה ד”ה ועוד בו שלישי’ וח”ז סי’ י”ג וסי’ רל”ח וחלק יא סימן נ”ח.

      והגם שבשו”ת אגרות משה או”ח ח”ה סי’ יב אות ג נראה שמתיר, אך מבואר שם שזה דווקא בבית פרטי בצניעות גמורה, ולא במקום ציבורי

      כעין זה מבואר בשו”ת דבר יהושע (ח”ב סי’ עה) שדרשה שמיועדת רק ללשמוע את הדברים ולא להביע רגשי קירבה יש להקל, וכן הוא בשו”ת להורות נתן ח”א סי’ ס,

      וכמבואר במשנה ברורה (סימן עה ס”ק יח) שאם מתכוין ליהנות מדיבורה אסור אפילו אם זה לא קול זמר, ובכלה שמדברת קשה לומר שלא יהנו כיון שמתכוונת להנות את הציבור בדיבוריה, כעין זה מבואר בשו”ת אבני ישפה (ח”ב או”ח סי’ ה אות י) שאסור לאשה לספר סיפור בהתרגשות כדי לרגש את האנשים.

      ולכאורה תלוי באופי הציבור השומע.

      ואמנם מצינו כמה מהרבניות שהיו דורשות לפני החכמים בדברי תורה, אולם עשו כן דווקא בהפרש מחיצה ווילון וכדו’ ביניהם לבין האנשים וכפי שכתב המהרש”ל (סי’ כט) והלקט יושר (ח”ב עמ’ לז)

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *