Question:

  1. The Shabbos after I (Reuven) picked up my tallis from the dry cleaner I wore it in shul and realized that it wasn’t mine. Can I continue using it?
  2. I (Reuven) took an umbrella from the coatroom at work, thinking it was mine, and realized two weeks later that it was somebody else’s. What should I do?
  3. After coming out of the mikve, I (Reuven) reached for my towel and was surprised that it was missing from the hook I had put it on. On a nearby hook was a similar towel that did not belong to anyone who was in the room at the time. I got dressed all wet and left. The following month I saw the same towel (which was similar to mine) in the same place. Can I take it even though I am sure it is not mine? The real owner of the towel (Shimon) probably has mine!

Answer:

  1. You (Reuven) cannot use the tallis, since it belongs to someone else and you do not have his permission. ((ואע”פ שבגמרא ב”ב מו. איתא ת”ר נתחלפו לו כלים בכלים בבית האומן הרי זה ישתמש בהן עד שיביא הלה ויטול את שלו, וכן נפסק בחו”מ סימן קל”ו ס”א, אבל אי”ז אלא במקום שיש לתלות שלא טעה האומן בנתינת אותו חפץ לידך אלא נתן לך טליתו של אחר כיון שמכר את שלך. והיינו דוקא היכא דהכובס גם מוכר בגדים ויש מקום לתלות שמישהו נתן לכובס טלית למכור בשבילו, ומכר את שלך בטעות. והיום אין דרך הכובסים למכור בגדים, רק לנקותם, וממילא אין לתלות החילוף אלא בטעות. וע”ע בפרישה שסובר שגם כשיש רק ספק, שמא טעה שמא מכר, אסור להשתמש עפ”ז, ורק כשנוטים הדברים שאדם אחר נתן לו בגד למכור, ומכר את שלך במקומו אז תלינן שֶמַה שהוא בידו הוא ברשות הכובס (שנתן לו בכוונה) וברשות הבעלים הראשונים (שכיון שהיה דחוק למעות ומכר טליתו אינו מקפיד אם ישתמש בו אחר כיון שגם הוא משתמש במעות, עיין רא”ש). ועוד, בעינן רגלים לדבר שידע הכובס שאין זה טלית שלך שלא אמר קח טליתך אלא אמר קח טלית, ודוקא אז שייך לתלות דקיבל טלית מאדם אחר למוכרו, ומכר את שלך במקומו (עשו”ע ס”א ובעה”ש ס”ב). ולכן נראה דכל חילוף בכובס היום במקומותינו דינו כנתחלפו לו בבית המשתה בס”ב דאסור להשתמש בו (וכעי”ז כתב תוס’ שם). )) You should notify the dry cleaners as soon as possible so that they can try to identify the real owner. ((נראה דדינו של החפץ כאבידה, ולכן צריך להשתדל בדרך הכי מוצלחת כדי להחזיר החפץ לבעלים שלו. לכן כתבתי למעלה שיודיע לאומן אבל נראה דלא יחזיר הטלית לאומן, דהרי הוא השומר אבידה עכשיו, ובפרט אם הכובס הוא נכרי.
    ואם ידוע לראובן של מי החפץ חייב להחזיר לו מדין השבת אבידה. )) The real owner (Shimon) can retrieve his tallis from you by providing a siman (identifying marker). ((סימן מובהק מהני להוציא מיד מוחזק היכא דהמוחזק יודע שאינו שלו, כ”כ בתה”ד סימן שי”ט. ולא עוד, אלא אפילו המוחזק מסופק אם הוא שלו, והלה נותן סימנים מובהקים שהחפץ שלו, אין המוחזק יכול לעכב הטלית בידו אלא אמרינן דנתברר הדבר שנתחלף לו. ודייק בקצוה”ח סימן קל”ו סק”א דדוקא במקום ספק צריך למסור ע”י סימנים, אבל אם המוחזק בטוח שהוא שלו אינו צריך למוסרו לשמעון אע”פ שהלה מביא סימנים מובהקים. וכ”כ קצוה”ח סימן רנ”ט סק”ב ורצ”ז סק”א ע”ש. )) Should you know whom it belongs to, you must return it to him even though your tallis is lost. ((רמ”א חו”מ סימן קל”ו ס”ב. ואע”פ שהרמ”א מיירי בנתחלפו לו בבית המשתה נראה פשוט דה”ה כשנתחלפו בבית האומן כשאין לתלות במכירה. והטעם נראה שהוא כדין השבת אבידה שנאבד מיד הבעלים והמוצא מכיר של מי זה. )) If, however, you suspect that your (Reuven)tallis is in his (Shimon’s) possession, you can hold onto his tallis until he gives yours back. ((בדין זה נחלקו התה”ד והב”ח. בתרומת הדשן סימן שי”ט פסק דכיון דיודע ומכיר שאינו שלו ושמעון יהיב בו סימנים, לא מצי ראובן לעכב הטלית עד שיוחזר לו את שלו. והביא ראיה מהגמרא דכל היכא דע”י שנתחלף בא לידו לא ישתמש בו וכ”ש שלא יחזיק בשל חבירו. ואין לומר דאין צריך להחזיר אבל אסור להשתמש דא”כ הול”ל הר”ז לא ישתמש בהן עד שיבא הלה ולא יחזור לו את שלו, ומדכתב עד שיבא הלה ויטול את שלו משמע דלעולם נוטלו בין יחזיר בין לא יחזיר.
    אבל הב”ח הביא דבריו וחולק עליו ומביא סמך מדברי תוספות דיכול להחזיק בטלית חבירו עד שיחזיר לו את שלו. אבל מודה הב”ח דבד”א היכא דחושש ששלו נמצא אצל חבירו אבל אם יודע ששלו נאבד או נגנב ודאי דצריך להחזיר את של שמעון אליו ע”פ סימנים. והש”ך סק”א הביא דין האחרון של הב”ח ואפשר דמודה עם כל דברי הב”ח. ועוד נראה מלשון הרמב”ם (פ”ו מהלכות גזילה ה”ו) כדברי הב”ח וז”ל מי שנתחלפו לו כליו בכלים אחרים בבית האבל או בבית המשתה ה”ז לא ישתמש בהן עד שיבא הלה ויחזיר ויטול את שלו עכ”ל. לכן נראה דעכ”פ יכול להחזיק ולומר קים לי כהב”ח ומה”ט סתמתי למעלה כב”ח. ))
  2. When you took the umbrella, the real owner (Shimon) was expecting to leave work with his own umbrella. Therefore, it came into your possession at a time when the real owner had not given up hope on keeping it for himself. That is considered be’issura asi leyodei and an unwitting act of stealing. ((ואע”פ שכשבא לידו לא ידע שאינו שלו עדיין נחשב שבאיסורא אתי לידיה. כך מבואר מתוך דברי קצוה”ח ונתיה”מ קל”ו סק”ב. תרוייהו העירו על דברי הט”ז שרצה לדייק מדברי המרדכי (ב”ק סימן ק”מ) דמי שקבל טלית מכובסת שאינו שלו ואינו יודע של מי הוא, ועי”ז היה תחת ידו ימים רבים עד שודאי התייאש הבעלים, דיכול להחזיק לעצמו. ותמה הקצות והנתיבות דקי”ל שינוי רשות ואח”כ יאוש לא קנה דבאיסורא אתי לידיה, ורק אילו היה יאוש קודם שבא לידיה היה מועיל ש”ר, דהוה כבהיתירא אתי לידיה. ומה”ט חולק הקצות על הט”ז והנתיבות עשה אוקימתא דמיירי הט”ז בה”ת שהיה יאוש קודם שבא לידו. ומ”מ שמעינן מתרוייהו דכל שבא לידו באיסור אפילו נשאר בידו הרבה זמן ובודאי נתייאש, מ”מ לא קנה ואסור להשתמש בו כיון דאינו שלו. )) If you realized your mistake shortly afterwards (e.g., a day later), you cannot use the umbrella. Should your (Reuven’s) umbrella be gone from where you left it and enough time has passed so that it becomes likely that the owner (Shimon) of the umbrella you took will realize that a swap has taken place (he has your umbrella and you have his), you can keep the umbrella you picked up. ((אע”פ שהבאתי דהקצות והנתיבות ס”ל דלא קנה, ומפיהם אנו חיים, מ”מ יש לצרף דעת הט”ז, ועיין בכסף קדשים ובערך שי דפלפלו וטרחו ליישב דבריו. אבל בעיקר סמכתי על הסברא הנזכרת למעלה שראיתי בפתחי חושן דיני אבידה פ”ד ס”ק מ”ה דיש להניח דעמד שמעון על ההחלפה ולא טרח להחזירו ולמצוא הבעלים, וא”כ מסתמא גמר בדעתו שישארו החילופין כמו שהם ונעשה כמכירה, וזה מהני אף באופן שבאיסורא אתי לידיה. )) Although the umbrella in your possession was be’issura asi leyodei, still a proper transaction can take place. Therefore, since he has taken your umbrella and has not tried to return it to its owner, it can be assumed that the other person has come to accept the exchange and a halachic transfer of ownership has taken place. ((אלא דאי”ז אלא כשמסתמא נודע לבעלים על הטעות ושייך לומר שמתרצה על החליפין אבל כשהחפצים זהים מאד שיתכן שלא נודע לו כלל שיש כאן חילופין, אע”פ שכשיתברר לו יתרצה בזה, כ”ז שלא נודע לו לא מחל על השימוש בחפץ שלו ובודאי לא הקנה לשני, עכ”ד הפת”ח פ”ד מאבידה ס”ק מ”ה. ))
  3. When a significant amount of time has passed, it is likely that the owner (Shimon) has given up hope on retrieving his own towel. ((The amount of time one has to wait is a variable dependent upon many factors, such as what type of item was left behind, how similar the two items were, how often people return to this place and whether there is an obvious way to advertise to all the potential visitors of that area.
    The underlying principle is how long it would take to be sure that the person who took an item by accident would realize his error and try to correct it if he wanted to. If not enough time has elapsed to be sure that the person who mistakenly took a towel, for example, realized his error, then it is forbidden to take the towel that was left behind. That towel still belongs to someone and he may not yet know that it is missing. If you were to take it, it would bebe’issura asi leyodei and you would not be able to use it either.
    In the scenario just described (in which not enough time has elapsed to be sure that Shimon is not interested in the towel he left at the mikve), Shimon might recognize his error and decide not to use the towel he had inadvertently taken and he might return to the mikve in order to retrieve his own towel and place a notice regarding the towel he had taken. Should he search the mikve and realize that his towel was taken, he still cannot use the towel in his possession. Both towels were taken before yiush and are considered be’issura asi leyodei. Neither party is permitted to use the towels until enough time transpires that it is evident that both parties surely would agree to a formal exchange, as explained in note 11. )) At that point you (Reuven) are permitted to take the towel. ((When enough time has elapsed and you are sure that the owner of the towel realized that his towel was missing but did not come for it, if the towel is still where you first saw it you can take it. There are two reasons for this: The first is that at this point the owner has given up hope on retrieving his item and allows you or someone else to take it. At this stage there was first yiush (loss of anticipation to retrieve the item) and then when you take it there will be a change of domain (shinui reshus). Those factors, in that order, allow you to keep it. According to this logic, it is only necessary to assume yiush due to the elapsed time. The second reason assumes more than yiush took place after the elapsed time. That reasoning will be discussed in note 11.
    If there was a doubt in your mind that perhaps this towel is really yours and someone may have moved it to a nearby hook, there is yet another reason that would allow you to take it. The fact that no one came back for their towel can be used to support the possibility that this towel is really yours (Minchas Yitzchok 3:17). )) Furthermore, once a significant amount of time has elapsed without your hearing anything from the owner of the towel left behind, there is a strong likelihood that Shimon figured that you probably took his towel just as he took your towel and is interested in keeping the status quo. ((The elapsed time is now being used for more than yiush. It is possible that Shimon hadgemiras da’as (full intention) to allow you to keep his towel since he has your towel. This logic has been presented by Rav Blau in Pischei Choshen (Dinei Aveida chapter 4 note 45). Some items are too personal for such an assumption, but it may be a valid assumption for many items.
    A similar, but perhaps less presumptuous, suggestion offered by the Aruch Hashulchan (136:2) allows people to use items that were taken inadvertently. He notes that the custom in his time was for people to leave their galoshes in the hall of buildings where many people gathered. Before leaving, they would try to find their own, but if they took someone else’s galoshes they would continue using them until they met again. The Aruch Hashulchan points out that based upon the principles just mentioned it should be forbidden to use them. Using an item that is not yours before yiush is stealing. Since, however, this is the common practice and no one minds, there is tacit consent for anyone to use the galoshes and no one is in violation of stealing. In his time and place the people did not transfer ownership, but it was assumed that permission was granted for the other person to borrow the article until they met again. I do not think that attitude remains true in our time and place.
    Instead, since it is unlikely that the two people will encounter each other and exchange items back to their rightful owners, Shimon may have decided to accept the exchange as is. When Shimon realizes that he took your towel and decided not to bother returning it or to pick up his own towel, his behavior indicates that he is comfortable holding onto the one he picked up and forgetting about the one he left behind. Most likely he would also like to use the one presently in his possession and therefore we can infer intent to make an exchange. Therefore, you can use the towel he left behind in exchange for permanently allowing him to use the one he took. This can be explained as a tacit agreement to allow the other to indefinitely borrow the article or possibly even a complete transfer of ownership.
    The advantage of this approach over the first reason mentioned is that if a tacit agreement to exchange is implicit, this will be true even if the article came into someone’s possession as stolen property (be’issura asi leyodei). I have used this logic in question 2 to allow both people to keep the umbrellas in their possession even though both were be’issura asi leyodeiand also at the end of note 9 in a case where the second towel was taken before yiush took place. Since the towels were taken be’issur, the first approach mentioned earlier would be ineffective. )) Such a calculation is enough intent to provide for a halachic transaction. ((Reuven of question 2 has done the same thing as Shimon of question 3. The only difference between the two cases is that in question 2 Shimon has taken the umbrella before Reuven realized a mistake was made; thus the umbrella was be’issura asi leyodei. In question 3, Reuven waits until Shimon has surely given up hope on claiming his towel. At that point, Reuven is permitted to take the towel and has never violated the prohibition of stealing. In other words, question 2 deals with the status of the items after both have acted improperly, whereas question 3 provides a halachically viable solution for Reuven to follow in order to make an exchange without violating halochoh. That is why I have illustrated all three examples and their halachos. ))

Share The Knowledge

Not what you're looking for? Browse other questions tagged Returing lost objects or ask your own question.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *