Donations Click Here

Non Religious Using Home Unsupervised

Hi all,

May one allow the use of his home to a non-religious Jew who promises to abide by all the rules without the supervision of a religious Jew?

Kindly provide sources for my reference.

Thanks,

Answer:

Ideally there should be some supervision, someone who can pop in and check on the house/kitchen, or the pots and dishes should be closed off in a way it would be clear if they were used. If this is not possible and he has alternative means of cooking and eating, so that he has no benefit in using your pots and dishes, one may allow the use of his home for such a person. See extensive sources below.

איתא בשו”ע יו”ד סימן קי”ח סעיף י’ “המניח עובד כוכבים בביתו ובו דברים שאם הוחלפו יש בהם אפילו איסור תורה אם הוא יוצא ונכנס או אפילו שהה זמן רב ולא הודיעו שדעתו לשהות מותר ולא חיישינן שמא החליף אפילו אם הוא נהנה בחליפין והוא שלא סגר הבית עליו לפי שהוא מתיירא בכל שעה לאמר עתה יבוא ויראני אבל אם הודיעו שדעתו לשהות אסור ואם אינו נהנה בחליפין מותר בכל ענין דלא חיישינן שמא החליף להכשילו כיון שאין לו הנאה בדבר”.

הרי דלא חיישינן שמא יחליף אא”כ יש לו הנאה מזה, ומקור הלכה זו בדברי התוס’ בעבודה זרה י”ב ע”א ד”ה ושדי וז”ל “ושדי עובד כוכבים נבילה בקדיר’ פירש ר”י שדי בשר כחושה שלו ושקיל בשר שמינה כדי להרויח אבל בחנם כדי להכשיל את ישראל לא חיישינן אפילו הולך למרחוק וראיה מדלקמן בפרק שני (דף ל”ד:) גבי ההיא ארבא דמורייסא דלא חייש לתערובת חמרא כיון דקיסתא דמורייסא בלומא פי’ בזוזא וקיסתא דחמרא בארבעה לומי פירוש בארבעה זוזי ומהאי טעמא שבקינן בכל יום קדירות שלנו לשפחותינו עובדות כוכבים ולא חיישינן דילמא הטילה איסור בתוכו” וכך הוא שם גם ברא”ש ובר”ן וכן הביא הבית יוסף בשם עוד מרבותינו הראשונים.

ונראה לכאורה לפי זה דבני”ד אין לאסור דבשלמא בימיהם היה מקובל שבשר שמן משובח מבשר כחוש וחששו שמא תחליף בשר שמן בבשר כחוש וכדו’, אבל מה שייך בזמנינו החלפה להנאתה ומהי”ת נחשוש שהתבשיל שלהם גרוע משלנו, והרי כתבו התוס’ דמשום סברא זו אנו נוהגים להניח שפחות נכריות בבית ולא חיישינן שמא יחליפו תבשילים. וכ”כ הש”ך בסי’ רע”א סק”ו, ובמג”א סי’ תקי”ז סק”ג, ובנוב”י קמא יו”ד סי’ ל”ח כתב “וגם אי”צ שום ראיה והסברא נכונה מצד עצמה”.

אמנם בסעיף י”ב שם כתב השו”ע “יש להחמיר שלא להניח הקדרות אצל השפחות כשאין הישראל בבית” ולכאורה סתר דבריו מסעיף י’ שם פסק שאין בזה חשש.

אך באמת אין בזה סתירה כלל, דדברי המחבר מושתתים על דברי הטור שכתב בשם הרא”ש כדברי התוס’ שעל זה אנו סומכין להניח הקדרות אצל השפחות כשהולכין לבית הכנסת, אלא ששוב כתב “ונכון לירא שמים להחמיר כי כמה פעמים אירע קלקול בדבר, ועוד כדי להשביח חלקה נותנת חלב בקדרה”.

וכונתו ברורה דאף שמעיקר הדין אין בזה איסור מ”מ ראוי לירא שמים להחמיר משום שכמה פעמים אירע בזה קלקול, ועוד דיש חשש שמא השפחות יוסיפו חלב בקדירה של בשר כדי להשביחו. ונראה לענ”ד דשני הטעמים שכתב להחמיר בזה, לא שייכי בני”ד. דכבר כתב הפרישה בס”ק ט”ו לבאר דרק כאשר גם השפחות אוכלות מן התבשיל יש חשש שיוסיפו בו חלב כדי להשביחו להנאתן משא”כ בני”ד דאין העוזרת הנכריה מיועדת לאכול מן התבשיל כלל. והכנה”ג בהגהות הטור אות כ”ט כתב דחיישינן שתוסיף חלב כדי שישבחוה שהיא בשלנית טובה, הרי דמיירי לשיטתו בשפחה המבשלת בבית ישראל, ומ”מ ברור לשני הפירושים שלא חששו בזה שתוסיף חלב לתבשיל כדי להכשילנו. וא”כ אין לחשוש שיוסיפו חלב בתבשיל דהלא אין חוששין שיעשו כן כדי להכשיל אלא להנאתן. ועוד דאין מקובל היום להכניס חלב בתבשיל של בשר ואין התבשיל נחשב בכך למשובח יותר, ומשו”כ נראה דגם לפי טעם זה אין צריך להחמיר.

וגם מש”כ שכמה פעמים אירע בזה קלקול נראה דכונתו למש”כ הרא”ש בשו”ת כלל י”ט סימן י”ח והביאו הב”י שם “ויש בבית עבדים שמביאין להם בשר ממקולין של גויים”. הרי דמיירי שהעבדים והשפחות שבבית רגילים להביא להם בשר טריפה מהמקולין של נכרים ולכן הקלקול שכיח, אבל בני”ד שאין הדרך כלל שהנכריות שעובדות בבתינו יש ברשותן בשר מה קלקול שייך בדבר.

אמנם ראיתי בפרי תואר ס”ק י”ז דאף אם אין ביד העבדים בשר אסור דלמא אתרמי עי”ש, אך מלבד מה שדבריו מחודשים נראה דאף לשיטתו אין זה אלא בזמן שהיה מצוי ומקובל שעבדים ושפחות הביאו אתם בשר שלהם, משא”כ בזמנינו, ודו”ק בזה.

ומשו”כ נראה בני”ד דאף אם יש מקום להחמיר לכתחלה ולהטעות את הנכריות שתחשובנה שהישראל יוצא ונכנס בדיעבד אין להחמיר כלל, ובשעת הדחק יש להקל בזה אף לכתחלה.

והנה בסימן קכ”ב סעיף ט’ איתא “יש ליזהר מלהניח בבית עובד כוכבים כלי סעודה דחיישינן שמא ישתמש בהם” והרמ”א שם הוסיף “ולכתחלה יש ליזהר בכל ענין אפילו בעבדים ושפחות העובדי כוכבים שבבית ישראל שלא ליחד כלים שלנו אצלן שמא ישתמשו בהם בדברים אסורים”. ובש”ך שם סק”ט כתב דמה שאין נזהרים בזה היום משום שהישראל יוצא ונכנס דבכה”ג מותר לכתחלה עי”ש. ונראה עוד דגם בזה לא החמיר אלא בעבדים הרגילים להביא אתם בשר שקנאו במקולין של נכרים כמבואר, ולא במשרתות שבזמנינו שלעולם אין מביאין איתם בשר, ואין להם כלל רשות להשתמש בכלי הבישול שבבתינו.

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *