For donations Click Here

Sefira and COVID-19: Haircuts

 

אחת המגבלות הספיריות המקובלות בתוקף במהלך ספירת העומר היא איסור התספורות. בגלל מות תלמידיו של רבי עקיבא, אנו מקפידים להימנע מתספורות בחלק מהזמן שבין פסח לשבועוס. זו הסיבה שהמספרות כל כך עסוקות בתקופה שלפני פסח, ומדוע יש להם כל כך מעט עסקים בשבועות הספירה.

השנה, בגלל משבר הקורונה, אנשים רבים לא הצליחו להגיע לתספורות לפני הספירה, והעלו את השאלה מה צריך לעשות. האם יש מקום להקלות מיוחדות השנה, בגלל שלא הצליחו להסתפר לפני פסח, או שהמנהג הרגיל חל?

במאמר הנוכחי נתווה את ההלכות הרלוונטיות לתספורות בספירה. מתי חל איסור על? האם זה חל גם על נשים וגם על גברים? מותר להסתפר לצורך שמחה? ומה צריך לעשות השנה?

שאלות אלה, בין היתר, נדונות בהמשך.

מתי חלות ההגבלות?

המקורות המוקדמים ביותר לאיסורים בספירה מציינים נישואין ואינם מציינים תספורות. עם זאת, האיסור כבר מוזכר על ידי הטור ושולחן ערוך ( אורח חיים 493).

ישנם מספר מנהגים הנוגעים לתזמון ההגבלה לתספורות וחתונות.

על פי השולחן ערוך (493: 1-2), יש להימנע מלהתחתן או מלקחת תספורות בין פסח ול”ג בעומר, וזה כאשר תלמידיו של רבי עקיבא הפסיקו למות (ב פרוז עצרת , אשר נתפסת פירושו באמצע הדרך להצטברות של 30 יום לחג השבועות. כמו יוסף בית מבהיר, תלמידיו של רבי עקיבא מתו במשך 33 ימים מלאים, ועל כן מותר להתחתן ולקחת תספורת רק מיום אחרי ל”ג בעומר.

אמנם זה המנהג לקהילות ספרדיות, אולם הרמ”א מציין כי ביישובים אשכנזים המנהג הוא להתיר פעילויות אלה מיום ל”ג בעומר עצמו, ולא למחרת. בכך הרמה עוקבת אחר הרשויות האשכנזיות המוקדמות כמו מהריל, מהרי וייל ואחרים, שהתירו תספורות וחגיגות בלג בעומר עצמה.

הרציונל להתיר חתונות ותספורת בל”ג בעומר עצמו הוא ש”חלק מהיום נחשב כל היום “( mikzas yom kekulo ), מה שמרמז שהם היו מורשים רק ביום, אחרי חלק מהיום פג תוקף – אך לא בליל ל”ג בעומר. זו פסיקת המשנה ברורה (11 ושער הציון 12). עם זאת, מספר רשויות מתירות תספורות אפילו מהערב הקודם, כולל התוספות יום טוב ( מלבוסי יום טוב ב ‘), אליה רבה (7), הרב יעקב אמדן ( מור ועציה ) ושערי תשובה (5). את חוות הדעת מציינים גם צ’וק יעקב 493: 6 ו-שולחן ערוך הרב 493: 6).

מנהג שלישי, שהוא המנהג האשכנזי הנפוץ, שהוזכר גם על ידי הרמ”א, הוא שכל מגבלות הספירה מתחילות מראש חודש אייר (ולא מימין אחרי פסח), ונמשכות עד זמן קצר לפני חג השבועות, למעט ל”ג בא. עומר עצמו. דעה זו מבוססת על תוספות (כפי שצוטט על ידי בית יוסף ), הטוענים כי תלמידיו של רבי עקיבא נפטרו לאורך כל תקופת העומר, למעט 16 הימים בהם לא אומרים תחנון.

מכיוון שאיננו מברכים תחנון לאורך חודש ניסן, על פי מנהג זה אנו מתחילים את האבל מתחילת אייר, למעט יום ל”ג בעומר.

על איזה ספירה לשמור?

אם יש מנהג ברור למקום מסוים או לקהילה מסוימת לשמור על ספירה כזו או אחרת, חובה על כל חברי הקהילה ללכת לפי המנהג המקומי. אך מכיוון שאין כיום סמכות יהודית מרכזית ברוב המקומות, ואין מנהג קבוע, צריך לשמור על מנהג הוריו אלא אם כן המנהג הקהילתי שונה. הרב משה פיינשטיין פוסק (ראו איגרוס משה , אורח חיים 1: 159) שאפשר לעבור את מנהגו ממנהג אשכנז אחד למשנהו, (כלומר, חלקם מתחילים מהיום הראשון של ראש חודש אייר וחלקם מהשני) משנה לשנה אחרת, כל עוד אין מנהג קהילתי. עם זאת, הוא אינו מתיר לעבור מאשכנז לספרד.

הוא גם מסביר כי המנהג האשכנזי הוא שמירה על החלק האחרון של הספירה, כך שלא צריך לעבור ממנהג זה לשמירה על המחצית הראשונה של הספירה.

תספורות בספירה לשמחה

למרות שבדרך כלל אסור להסתפר בתקופה המקובלת – המנהג הקיים בכל אחד מהם – ישנם כמה חריגים לכלל. אחד מהם הוא להסתפר עבור שמחה, ובמיוחד לבריס.

אם ברית מילה מתרחשת במהלך ספירת העומר, אביו של התינוק, מוהל ואת הסנדק (המחזיק את התינוק במהלך ברית המילה) מותר להתגלח להסתפר לכבוד המאורע. זה נכון אפילו לשלושת השבועות, שהאיסור שלהם מחמיר יותר מתקופת העומר, והוא חל על אחת כמה וכמה על העומר (ראה חסם סופר , אורח חיים 158).

על פי חלק מהפוסקים, אפילו הקאפטר (שמביא את התינוק לברית) והאדם המכובד בעמידה לברכות (המחזיק את התינוק בזמן שמקוראים לו) מותר להתגלח ולעשות תספורת ( שערים המוצועים בהלכה , קונטרס אחרון 120: 8, מבוסס על אליה רבה 551: 27 וביס מאיר , אורח חיים 551) אך הרוב אינם מאפשרים להתגלח.

יש פוסקים הסבורים כי ילד בר-מצווה הזקוק לתספורת עשוי להגיע לילד כזה במהלך שלושת השבועות לכבוד המאורע (ראו שערים המוצועים בהלכה , קונטרס אחרון 120: 8). זה חל על אחת כמה וכמה לגבי הספירה.

לא ניתן לקחת תספורת לפני ספירה

מהי ההלכה למישהו שלא הצליח להסתפר לפני הספירה? הדוגמא הקלאסית לכך היא מישהו שהיה בשלושים הימים הראשונים של אבילוס , כך שנאסר על תספורת: האם מותר לו לחתוך את שיערו בתקופת הספירה?

בנוגע לשלושת השבועות, אנו מוצאים כי פוסקים פוסקים כי אם אדם לא היה מסוגל להסתפר לפני תקופת שלושת השבועות בשל שלוחות האבל, וכעת הוא זקוק לתספורת מכיוון שהוא נראה לא מתכוון ( באר הייטיב 551: 18 ; משנה ברור 551: 87, בצטטו את טאז ו באך ) הוא אולי להסתפר – בהחלט עד ראש חודש אב ולפי כמה דעות עד השבוע שחל בו תשעה באב. גם שערי תשובה (493 בשם זרע עמס ) מייחסים הקלות זו על תקופת ספירא. אף על פי שחלק מהפוסקים מחמירים (ראה בירקי יוסף 493, 3), הכף החיים(493, 15) קובע כי ניתן להקל אם השיער הארוך מהווה הפרעה של ממש (הוא מזכיר שזה עלול לגרום לכאבי ראש). הערה כי זרע האמת פוסקת כי אחד צריך לעשות hataras nedorim

ניתן להציע שאולי הדבר תקף גם לגבי מישהו שלא היה מסוגל להסתפר לפני הספירה בגלל תקנות הקשורות בכתר. אם אי אפשר היה להסתפר לפני הספירה (למשל, הוא הוסגר בהסגר) אולי מותר להסתפר גם בתקופת הספירה. למרות שעדיין היה ניתן לחתוך את שיערו בבית, עבור רבים זו לא בהכרח אפשרות סבירה, וההיתר להסתפר במהלך הספירה יישאר על כנו – ובלבד שתתקיים אפשרות לתספורת סבירה יותר .

תספורת בראש חודש אייר

יש לציין כי השנה העניינים שונים מעט בגלל האפשרות לקחת תספורת בראש חודש אייר, שחל ביום שישי השנה.

ר ‘יהודה החסיד הורה למשפחתו ולעוקביו להימנע מלהסתפר בכל ראש חודש. יש המקפידים לבצע הוראות אלה, ומשנת ברורה (260: 7) כותבת כי המקפידים בעניין זה אינם מסתיימים בשום ראש חודש, אפילו כשזה נופל בערב שבת.

אולם, בהלכות ספיר העומר, משנה ברורה (493: 5) כותבת שכאשר ראש חודש אייר נופל בשבת מותר להסתפר ביום שישי, אף על פי שישי הוא גם ראש חודש. ניתן להבין כי הדבר מצביע על כך שאפילו המקפידים על אזהרתו של ר ‘יהודה החסיד אינם צריכים להיות מודאגים בערב שבת השנה – פסק דין שניתן על ידי הרב משה פיינשטיין ( ל”תורה וחורא ב’, שנת תשל”ג).

במיוחד לחודש אייר אנו מוצאים פסקי דין מקלים בשבת ר ‘טאיה וייל (מספר 40) ובפרי מגדים (493, אשל אברהם 5), כך שבוודאי יש מקום להקל בו יש צורך בתספורת. זו הייתה פסיקתם של הרב משה פיינשטיין והרב י”ז אליאש זצ”ל.

המשמעות היא שאפילו מישהו שלא עשה תספורת לפני הספירה, לא צריך להסתמך על ההקלות בתספורת במהלך הספירה, אם יש לו אפשרות להסתפר בראש חודש אייר – ביום שישי הקרוב.

סיכום

ראינו כי המנהג להימנע מתספורות בתקופת הספירה מטופל בחומרה בהלכה. שים לב שעל פי רוב הפוסקים (והמנהג הנמצא בכל מקום) זה חל אפילו על הגילוח – עליו עמדנו במאמר קודם.

עם זאת, ראינו גם כמה הקלות הנוגעות לתספורות בספירה. אחד מהם, ההקלות הנוגעת לאלה שלא יכלו להסתפר לפני הספירה, רלוונטיים לשנה זו, כאשר רבים מנעו ממגבלות COVID-19 לקחת תספורות לפני הספירה.

עם זאת, השנה בכל מקרה מותר להסתפר ביום שישי, ראש חודש אייר. מכיוון שהקלות זו חלה, יוצא כי אין צורך להסתמך על ההקלות המתירה להסתפר בתקופה האסורה של הספירה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *