Question:

1. Where is it that the Biur Halacha says that a ben Torah should not rely on an eruv, and what does that mean?
2. What is the source for the minhag of many who do not use an eruv to allow their wife and children to use the eruv?

Answer:

1. To the best of my knowledge there is no such Biur Halacha that a person who is a ben torah should not rely on an eruv. Eruvin is a takonas chazal and a person that doesn’t rely on what chazal said has a serious emunah issue. Having said that, the halachos of eruvin are complicated, and often there are situations where there is controversy about the standard of eruv, when it is acceptable according to some authorities but problematic according to others. Therefore there are times when the eruv is halachically acceptable, however it is still missing a higher halachic standard. In such situations, those who wish to act stringent will not carry in such an eruv. For example, the halacha is that we can not make an eruv in a place that is considered a reshus horabim. There is a controversy among the Rishonim if one of the conditions for a place to be considered a reshus harabim is that 600,000 people go on that street, and there is an opinion that there is no real reshus horabim nowadays. The Mishna Berura 345-23 and Biur Halacha D:H Sh’aiyn say that although we can rely on the fact that a certain area doesn’t have 600,000 in order to make an eruv, however a “baal nefesh” should be machmir. There are however many places (bungalow colonies, small housing developments, camps etc.) that have eruvin that don’t have any issues and the Mishna Berura would not be talking in such cases.

2. There are times when a person may feel that although a certain eruv is halachically satisfactory, nevertheless he still wants to keep a higher standard. That is when some people will allow their wife and children to carry in such an eruv, however he himself wants to be stringent.

As a side point, personally, when I was newly married with one child for personal (not halachic) reasons I didn’t want to carry in a certain eruv that was very mehudar. Being that the eruv was fine, my wife did carry in the eruv. We were going up the stairs of one of the buildings in the Mattersdorf area of Yerushalayim, and Horav Zaidel Epstein zt”l saw my wife carrying the carriage up the stairs by herself. He asked me why is she doing it by herself, and we said because I would rather not carry in the eruv. To say it bluntly, I got a sound talking to… that a person can not be machmir when it will be causing an inconvenience for his wife. The person is being machmir in one area, but meikel in another… And that was the end of my not carrying in that eruv (when it would cause my wife to have to work harder). See Sources

Best wishes

Sources:

R’ Shlomo Zalman Auerbach zt”l discusses this idea, and it is brought in Halichos Shlomo ( Tefillah) chap. 4 ftnt. 95. I am copying it here because it is an important piece of hashkafa  for bnei torah to know.

הליכות שלמה –תפלה פ”ד הערה 95

“ומרגלא בפומי שרק לאחר העסק והעיון היטב בשרשי ההלכה ובעומק הסוגיא ראוי להחמיר אם מרגיש צורך ורצון לבך כי הרי יש להתבונן איך מותר לאדם להחמיר הרי הוא מחויב לנהוג כמנהג הצבור וכפי עיקר ההלכה בשו”ע, אלא דכיון שהעמיק בסוגיא ודעתו נוטה להחמיר עליו להחמיר מפני שכך נראית לו ההלכה לאחר העיון, ותבוא עליו ברכה. אבל הריבוי בחומרות שלא בדרך זו מביא לידי כך, שהטפל נעשה עיקר, ולא זו הדרך, ובפרט כשהדבר מקשה על אנשי הבית והסובבים. וכן היה משיב כשנשאל אם ראוי להחמיר שלא לסמוך על עירוב עירוני – אף שנעשה בהידור וכו’- (ובפרט הורע מאד בעיניו הדבר שבעקבות כך שהאברכים יראי ד’ מחמירים על עצמם שלא לסמוך על העירוב נושאות נשותיהם העגלות וכו’ לבדן, וכמה פעמים גער על כך. ולאחד שהחמיר על עצמו בזה בבחרותו הורה לו לאחר נשואיו להתיר נדרו בפני שלשה ולטלטל מאז ואילך רק בשעת הצורך, כדי לעזור ולישא בעול עם זוגתו. ואירע פעם שראה אב ובנו הולכים ברחוב ביום השבת כשהאב נושא ספסל ובנו צועד לצדו ואינו נושא כלום, וכאב לבו על הדבר מאד, ובהזדמנות הראשונה דיבר על כך בסערת רוח בלימוד הישיבה היאך משום חומרה בהלכות עירוב מזלזלים כל כך במצות כיבוד אב החמורה שבחמורות ( כלשון הירושלמי קידושין פ”א ה”ז)* ובפרט שהרי מסתברא כהחזו”א סי ק”ז שדעתו נוטה דבזה”ז כמעט שאין לנו רה”ר דאורייתא. ולענין זה יש לסמוך על כך. וכמו כן כשנשאל פעם על ידי תלמיד אם ראוי לו לנהוג בביתו החומרא לנגב היטב את הצלחות בשבת קודם שמניח עליהם כל דבר גוש (ראה בענין זה בשמירת שבת כהלכתה פ”א הע’ נ”ז-ח) השיבו רבנו בשלילה כששאל שוב ואחמיר ומה בכך? ענהו, התבונן נא, אם אתה תנהג כן יתרגלו בני ביתך לכך, ויחשבו שכן הוא מעיקר הדין ואילו לכשיגדל בנך הרי יתכן מאד שיתארח פעם בבית רבו, ויראה שאינו מחמיר בדבר ויקל כבודו בעיניו כמזלזל בהלכות שבת, ואם כך יקרה הרי יצא שכרך בחינוך בנך בהפסדך. וכהנה רבות”.

Tags: eiruv

Share The Knowledge

Not what you're looking for? Browse other questions tagged Eiruv eiruv or ask your own question.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *