Partner With Dinonline.org – Click Here 

Cinema

Question:

I was recently asked by a group of Bais Yaacov teenager girls what is wrong in going to the cinema, many couples go רח”ל .
Could you please give me a write up in English with מראי מקומות  explaining the איסורים involved – despite the ignorance of some.

Thank you

 

Answer:

Unfortunately, I don’t have such a write up on this topic, but I can give you some quick ideas regarding overall tznius, with the מראה מקומות  on the bottom.

The most obvious issue with movies is that they contain a lot of immodest pictures, and romantic scenes, which are forbidden to look at. The prohibition for a man to look at women is learned from the pesukim[1] ולא תתורו אחרי עיניכם  “Do not stray after your eyes”  and[2].  ושמרתם מכל דבר רע, “not to do things that will cause the man to have improper thoughts”. This applies[3] even to places that it is permitted for her to expose[4], and obviously to places that she is obligated to cover[5]. Although this idea applies primarily for men in certain ways it also applies to women. Here are the guidelines.

Woman look at men – It depends; If she is just plain looking- that is permitted[6], but not if she is looking at him to enjoy his handsome looks, or to think immodest thoughts. This is since both men and women are obligated to distance themselves from the other gender, and may not do things that entice them to lust. There is however, a difference between[7] men and women; men may not look at women even without a specific reason, because the mere looking at them may bring him to lust. Woman, on the other hand, do not have this prohibition, and therefore may look at men, but not in a lustful way. It is understood from this that women may not read books that cause immodest thoughts such as romance novels, or look at immodest pictures of men[8] or watch such movies.

Another issue is the actual going to the place where the man will see immodest things[9]  for a man to go to place that there are women dressed immodestly, if he doesn’t have to (called איכא דרכא אחרינא). If this is the halacha when you want to go to a permitted place, but it goes thru a place where the women are dressed immodestly, how much more so not to go to a place where a significant part of the reason the people are going is because they enjoy such pictures…

[

Sources:

1] במדבר ט”ו

[2] דברים כ”ג-י’

[3] רבינו יונה  שערי תשובה שער ג’ ס”ק ס”ד, וכן אגרת התשובה י”ט, כ’ “אסור להסתכל באשת איש מן התורה” שנאמר במדבר ט”ו ל”ט ולא תתורו אחרי לבבכם. וכן ברמב”ם מצוה לא תעשה מ”ז. ויש ראשונים שהוא משום “ונשמרת מכל דבר רע” ע’ מסכת ע”ז כ גמ’ עם רבי עקיבא. וע’ בסמ”ק מצוה ל’ שכ’ שההבדל בין הלאו של ולא תתורו ונשמרתם הוא ש”ולא תתורו” הוא הסתכלות לשם זנות, ונשמרתם הוא כל הסתכלות שהוא לשם הנאה. וע’ חינוך מצוה קפ”ח שהוא נכלל בלאו שלא תקרבו. ספר יראים סימן מ”ה שהוא דרבנן ואסמכוה אקרא ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום… אמנם ע’ ברמב”ם בהלכות איסורי ביאה פרק כ”א הלכות ב’ ג’, שגם משמע שהוא דרבנן. ע’ בית שמואל ס’ כ”א-ב, אג”מ אבן העזר ח”א סימן נ”ו. ולכאורה יש נ”מ מאיזה פסוק לומדים האיסור ע’ הוגי שעשועות ס”ק קמ”ז. וע’ במ”ב ס’ ע”ה סק”ז “אבל לענין איסור הסתכלות לכולי עלמא המסתכל באשה אפילו באצבע קטנה כיון שמסתכל בה ליהנות עובר בלאו דלא תתורו אחרי עיניכם ואמרו שאפילו יש בידו תורה ומעשים טובים לא ינקה מדינה של גיהנם. וראייה בעלמא לפי תומו בלא נהנה שרי אם לא מצד המוסר. ובספר מנחת שמואל הוכיח דאדם חשוב יש לו ליזהר בכל גווני.

[4] שו”ע אבה”ע ס’ כ”א סע’ א’ ” המסתכל באצבע קטנה ונתכוון ליהנות”.

[5]  מ”ב סי’ ע”ה סק”ז בשם הפרמ”ג דבמקומות שהדרך להיות מכוסה כגון זרועותיה וכה”ג שאר מקומות הגוף אף ראיה בעלמא אסור, וכ”כ הצל”ח ברכות כד ד”ה שוק. וכ”כ במקור היראה ( פ’ על ר’ יונה שער היראה אות רל”ח, שמקומות מגולים אסור להסתכל עליהם ומקומות אסור אפילו לראות אותם אפילו בלי הסתכלות. ועי’ באג”מ ח”א סי’ מ’.

 [6] ע’ אוצר הפוסקים ס’ כ”א סע’ א’ אות ה’, בשם שתורת ש”י שאסור לנשים להסתכל על אנשים ולכן לא יעשה עזרת הנשים בצורה שהם יכולים להסתכל על האנשים. והביא ראי לזה מספרי הובא בילקוט שמואל ט’ רמז ק”ה, שזה שהנשים דברו הרבה עם שאול כדי להסתכל עליו וכ”ז אמר ר’ יוסי שא”כ עשית בנות ישראל כזונות והלא כשם שאי אפשר לאיש לזון את עיניו מאשה שאינה ראויה לו כך אי אפשר לאשה לזון את עיניה מאיש שאינו שלה. וע’ יפה לב ח”ה אות א’ הובא באוצר הפוסקים שם סע’ א’-א’ שאין חילוק בזה בין איש לאשה. אמנם האדמו”ר מסאטמאר בטהרת יו”ט ח”ו עמ’ מ”ב חולק עליו, שעשו בביהמ”ק עזרת נשים שיכולים לראות הגברים, וכן ר’ יוחנן ישב ע”פ בית הטבילה כדי שהנשים יסתכלו עליו. וע’ ג”כ יביע אומר ח”א ס’ ו’ אות ה’.  וע’ דבר יהושע ח”ה סי’ ל”ד כתב דבנשים אינו אלא הרהור באסור לה אבל אם אין ההרהור באדם מסויים אלא באופן כללי באנשים ד”ז אסור אבל לאשה מותר, אמנם לפי מה שכ’ באג”מ יהיה אסור. וע’ ג”כ הוגי שעשועות ס”ק קמ”ב, ואגב ע’ בחינוך מצוה שפ”ז ומצוה קפ”ח ששייך איסור הרהור בנשים.

[7] ע’ שבה”ל ח”ה ס’ קצ”ז אות ב’ שיש חילוק בין סתם ראי’ למסתכל כדי לזון עיניה בו. ושנשים חלוקים מאנשים, שבאנשים אפילו סתם הסתכלות אסור כיון שזה מביאו לידי הרהור, אבל בנשים זה רק כשמסתכל בו כדי לזון עיניה בו, ואם כך היא מוזהרת בלאו של ולא תתורו כמו באיש וכעין זה כ’ ג”כ משנה הלכות ח”ה ס’ קל”ב.

[8] אג”מ אבה”ע ס’ ס”ט אום אני חומה ס”ק ל”א, שאע”פ שאינה נזהרת בונשמרתם, אמנם היא שייכת לולא תתורו וכו’ וגם משום דעת יהודית, וכן יביע אומר ח”א-ס’ ו’ אות ה וכן ע’ הליכות בת ישראל פ”ז הערה מ’.

[9] במסכת בבא בחרא דף נ”ז ע”ב (ומסכת מכות דף כ”ד ע”א) ” ועצם עיניו מראות ברע” זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה, ( שנחשב למדת חסידות) ומק’ הגמ, “היכי דמי אי דאיכא דרכא אחריתא רשע הוא אי דליכא דרכא אחריתא אנוס הוא לעולם דליכא דרכא אחריתא ואפ”ה מיבעי ליה למינם נפשיה” ע’ רשב”ם ” רשע הוא ואף על פי שעוצם עיניו שלא היה לו לקרב אלא להרחיק מן העבירה דקיימא לן (חולין דף מ”ד) “הרחק מן הכיעורם” ומשמע אפי’ אם יעצים עיניו נקרא רשע, וע’ מהרש”א אי דאיכא דרכא אחרינא הרי הוא מחכוין לעבירה ורשע מקרי על הילוכו שם כלל ולא סגי ליה בעוצם עיניו. וכ”פ בערה”ש אבה”ע ס’ כ”א סע’ א’.

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *