Pidyon Kaparot Now

Mezonot Bread as a snack

Question:

I have learnt that Mezonot bread, made say with majority juice or even only juice, which tastes like bread and is made to be used as bread and most people use it as bread, should have a bracha of Hamotzi when eaten as a meal.

What is the halacha of the above when eaten in small amounts, as a snack, outside of a meal? Ive seen brought down that the bracha is mezonot, is this the case?

If this is so, would the same apply to an Ashkenzi eating Matza (a small amount outside of a meal ) – would they recite mezonot or hamotzi?

 

Answer:

Thank you for your question.

According to the poskim that consider “mezonos rolls” to be bread, it is because most people are eating them as a meal. If the bracha on this “bread” is hamotzei, then we would make hamotzei on it even if we are only eating a small amount of it. The same would apply to an Ashkenazi, when eating matza outside of a meal. This is being that the Ashkenazi minhag is to consider large matzos meal food, we therefore make hamotzei on it even when eating a small amount of it outside of a meal. It should be noted that matzo crackers are different that large size matzos. The reason being that their appearance shows that it is only meant to be eaten as a snack, therefore it’s bracha is mezonos.  There are however poskim who say that when indeed it is eaten only as a snack that the bracha is mezonos. However since it is controversial, with numerous poskim saying that even then it is hamotzei, one should not eat it in such a fashion because of the controversy which bracha to make on it.

Sources:

Sharei Habracha 16-61, 62, see ftnt. 141, 142, Vzos Habracha pg. 18-19,

ואגב זה מכתב שהודפס בס”ס וזאת הברכה עמ’ 386 מגדולי הפוסקים הארה”ב בענין לחמניות מזונות.

המוציא או מזונות?

נהוג כיום לאפות לחמניות כאשר העיסה נילושה במי פירות ורשום עליהן ברכתו בורא מיני מזונות. העובדה היא שרוב בני אדם קובעים סעודה על לחמניות אלו וכל הכוונה באפית לחמניות אלו הוא לשמש תחליף לכריך רגיל. הלכך אף אם דין העיסה יהיה כדין עיסה של מזונות (אשר ברוב הפעמים אינו כן), עדיין הן חייבים בנטילת ידים, המוציא, וברכת המזון מכיון שיש בהן שיעור שרוב בני אדם קובעים עליו סעודה.

הנוהג להגיש לחמניות אלה שרשום עליהן בורא מיני מזונות בארוחות כגון חתונות מלוה מלכה או במטוסים כאשר כולם בודאי קובעים עליהן סעודה הוא מכשול לרבים

באנו על החתום

הרב אברהם ביק,   הרב ראובן פינשטיין, הרב משה היינמן, הרב משה שטרן, הרב ישראל בעסקי, הרב אברהם בלומנקרנץ

וזו היא הוראתם של כמה מגדולי פוסקי ארץ ישראל בענין לחמניות מזונות לחמניות

“כאלו שרגילים לאוכלן למזון ולשובע יש לחשוש מלברך עליהן בורא מיני מזונות גם כשאוכל מהם דבר מועט” (הוראת הגרי”ש אלישיב בענין לחמניות מזונות)

“לפי מצב הדברים שאוכלים אותן לחמניות מזונות כתחליף ללחם ממש ובקביעות סעודה גמורה כפת לחם אין ספק כי על פי ההלכה ברכתן המוציא עם נטילת ידים וברכת המזון” (מכתב מהגר”ש ואזנר)

“בענין הלחמניות המתוקות שנילושות ברוב ואפילו כולו מי פירות כפי ששמעתי שמשתמשים בה בסעודה במקום לחם גם אם טועמים קצת לחמניה מתוקה יש להסתפק בזה והסברה נטמה לברך המוציא” הג”ר ניסים קרליץ

 

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *