Donations Click Here

Using Meaty Air Fryer for Fish

Question:

Is it permissible to use the same air fryer for meat and fish? What if the internal rack can be cleaned in the dishwasher? What if the components are cleaned, but not perfectly?
Thank you!

 

Answer:

  1. If there is dirt leftover in the fryer it should not be used for fish, because the taste of the meat will go into the fish. In retrospect, if it was already done, then if the amount of meat residue is less[1] than 1/60th of the fish, the fish is permitted to eat.
  2. The absorbed taste of the fish or meat are permitted, because there is no danger caused by it[2], even if the taste is בן יומו-less than a day old, it is permitted. Therefore, technically we don’t need to have separate pots for meat and fish as long as the pot is clean it is permitted. Therefore, if the various parts that have meat residue on them can be cleaned it is permitted to use. It is however preferable to have a separate pot (etc.) for fish[3].
  3. If the rack etc. were not cleaned beforehand, they should not[4] be used for the fish, since the taste of the meat will go into the fish.

Sources:

 

[1]  דעת הט”ז שם הוא שבשר בגדים אינו בטל אפילו בס’, אמנם דעת רוב הפוסקים שכן בטל, ש”ך בנקה”כ שם, פר”ח סק”ד, שבות יעקב ח”ב ס’ ק”ו, ערה”ש שם, חכמ”א שם, שבה”ל ח”ו ס’ קי”א- ג’ – ב’, וכן אמר לי הרב ז. אפשטיין זצ”ל. וע’ שבה”ל ח”ו ס’ קי”א ג’ אות ו’, ששכיח הוא בעש”ק שנופל שנופל חתיכת בשר לתוך הדג או להפך והסירוהו מהקדירה אלא דיש ספק אם יש שם ס’ או לא, שיש להקל כדברי מלכיאל ח”ב ס’ נ”ג אות י”ב שיש לסמוך על הר”מ והרי”ף שלא הביאו דין זה כלל, במקום כבוד שבת. ובכה”ח יו”ד ס’ קטז אות י”ז כ’ לאסור מבית יהודי חיו”ד ס’ כ”ה.

[2] ט”ז יו”ד ס’ צ”ה סק”ג, ח”ס בפתח”ת סק”ג חכ”א, חכ”א שם, ורעק”א בס’ קט”ז וכן מנחת יעקב ס’ נ”ז-א’, יד יהודה ס’ צ”ה פיה”א ד’, שו”ת ח”ס יו”ד סוס”י ק”א. וע’ שבה”ל ח”ו ס’ קי”א ג’ אות ד’ שמהח”ס יתכן שלא נאסור אפילו ע”י עירוי דאולי מעיקר הדין אין שייך חשש סכנה בכזה.

[3] כ”כ הטור דיש מחמירים ליחד להם כלים, וכן הובא באו”ה, ובלבוש, ובחכ”א .

[4]  הטעם לזה ע’ או”ה (כלל ל”ט דין כ”ו, עי’ כלל י”ג דין ב’) וז”ל “וכן כל דבר שהוא משום [פליטת] כלים אין אוסרין מבשר לדגים בדיעבד מטעם סכנת דבר אחר דהא מתיר בגמרא דגים שעלו בקערה רותחין של בשר וכן לא אסרינן לעיל אפי’ לכתחיל’ דגי’ שנתבשלו כבר בקדיר’ או ניצלו בשפוד של בשר ב”י שלא ליבנו בנתיים אלא לאוכלן בחלב. ואפי’ לכתחילה רגילין רק לנקות מחבת או יורה של בשר ב”י במים ועפר מהשמנונית בעין שעלי’ ולבשל בה דגים מיד. ובדיעבד מותר אפי’ לא נקה אותם כלל ואפי’ בכלי חרס אם לא שידע בבירור שהיתה מלוכלכות הרב’ משירי הבשר עד שלא הי’ ששים בדגים נגד אותו שמנונית ואין שייך בכאן טעם בליעת דופני הבשר. אמנם לכתחיל’ יזהר כמו שכתב ביו”ד בשם הרא”ש שיש ליחד כלים לדגים בפני עצמן לפי שקשה לדבר אחר עכ”ל”. וע’ בדה”ש סי’ צ”ה ציונים ס”ק כ”ד, “בפנים שם באו”ה נראה דהני מילי כשלא רחצוהו יפה ונשאר עליו איזה שמנונית שבזה יש להחמיר לכתחלה אע”ג שיש ס’ ובדיעבד מותר אבל ברחוצה יפה אין להחמיר אף לכתחלה ושמא גם טעמם של היש מחמירים שבטור הוא משום דחיישינן שלפעמים ישאר שם מן הממש של הבשר”. וא”כ ואלו שמיקילין משום שאין חוששים שמא לא יהיה קני. לפ”ז יצא שלכו”ע א”א מבטלים איסור לכתחילה בדבר של סכנה, ורק בדיעבד אם כבר בטלו יש להקל.

 

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *