Question:
What is the shir payos that we pasken . Thank you
Answer:
Thank you for your question.
It isn’t clear to me what you are referring to by “shir payos”, but here are the basics. The part of the head included in the prohibition not to remove the “payas harosh” is not to remove the hair of the temples, exactly what this is, is as follows. On the top of the head is, from the point where the front hairline begins to slope downwards[1]. From there draw a diagonal line to the top of the arc of the ear. The Chasidishe poskim say that it is until behind the beginning of the ear. Some have the minhag to make the line in an arc, (adding to the peyos) and not just in a diagonal line. (As a side point, barbers often attempt to cut the hair growing on top of the ear either with a scissors or a close trimmer, which is shaving that area close to the top of the ear. This is problematic and one should not allow the barber to do this.)
Regarding the lower part of the payos area extends until the jaw bone[2]. There are different opinions exactly where this is. Some poskim say it is by the ear canal, others say it is until the end of the cartilage of the ear.
Regarding how close the hairs of this area can be cut[3], they should be left long enough that the hair can bent to touch its root. Practically it is hard to know exactly how much this is, therefore although there are poskim who say that the #1 guard (1/8th in.) is sufficient, a number of big poskim say that the # 2 guard or something which is 5cm should be used. Sources:
[1]שו”ע יו”ד ס’ קפ”א סע’ ט’, עי’ אורחות רבינו עמוד רל”ה שכך פסק החזו”א, וי”א מהגר”י בעלסקי זצ”ל שכך פסק הגר”י קמנצקי זצ”ל, אכן המסורה שיש להחסידישע פוסקים המקום הוא בתחילת האזן וזה קיל טפי. וכן ע’ ס’ לשכנו תדרשו ח”א עמוד ש’.
[2] שו”ע שם, וע’ דברי יציב יו”ד סי’, ס’ רשומי אהרן ח”א יו”ד סי’ קפ”א אות א’ בשם ר’ משה פיינשטיין זצ”ל שהוא עד אמצע האוזן, ס’ פאת זקנך הע’ ל”ג בשם בעל חוט שני, אמרי יושר ח”ב סי’ קפ”ג אות ב’, ארחות רבנו ח”א עמ’ רל”ו אות נ’, עמ’ שפ”א אות נ”ט, ואבני ישפה ח”ב סי’ ס”ח ענף ב’. וכן ע’ פאת זקנך הע’ ל”ו.
[3] וע’ שו”ע ס’ קפ”א סע’ ג’. וע’ רע”א שבועות דף ב: ד”ה ועיין, וז”ל “דכמו דאמרינן לפי האמת, דבמניח כדי לכוף ראשן לעיקרן, לא מקרי הקפת הראש, דאינו משוה צדעיו לאחוריו, כיון דנשאר השער בגידול לכוף ראשן לעיקרן”. וכן בחת”ס או”ח סי’ קנ”ד ד”ה והנה בנב”י, מנחת יצחק ח”ד סי’ קי”ג אות ה’. וע’ ודברת בם סוף סי’ רכ”ד “ועיין בפרישה … עיין בחכ”א … וכן נראה מדברי הבה”ל … ומשמע דאם יש מעט מן המעט מן השערות ליכא איסור ולא תלוי בשיעור הנ”ל דקריצת הזוג או הצפורן. ושמעתי ממוה”ג ראש הישיבה ר’ דוד פיינשטיין שליט”א (זצ”ל) דזה נכון להלכה, אבל למעשה קשה לשער מה השיעור להשחתה ולכן יש להחמיר בפאת הראש כשיעור קריצת הצפורן הנזכר שם במשנה דנדה (נב:).ולכן כל פאת הראש צריך להזהר מאד שלא לגלח אותם אפילו במספרים סמוך להבשר כ”כ דלא נשאר כמו (1/4 in.) (6.3 מ”מ). ובאמת יש מקום להתיר פחות משיעור זה וכגון (1/8 in.) (3.2 מ”מ) אבל א”א לצמצם בהשיעור ולכן נכון דבכל מקום דפאת הראש לא תיגע בו יד לגלח השערות שם פחות משיעור זה”. וכן ע’ אשרי האיש יו”ד פרק י”ז אות ו’) – “ואמר רבינו שבחצי ס”מ בודאי שיצא מכל הספיקות, ויש בזה משום קיפול שערה לשנים”, וכן ע’ שלחן הלוי (אנגלית) עמ’ קכ”ג.
