For donations Click Here

Showering after mikva

Question:

Kvod Harav,

1) Is the gezeira of not showering after mikva something that could invalidate a tevila? Meaning, if someone showered at the mikva after tevila, would she be required to do another tevila? What about if she showered at home?

2) Is it best for a woman to wait until after relations with her husband before showering? Or is waiting until the following day/evening sufficient (in the event that she was not able to be with her husband on that night)?

Thank you very much.

 

Answer:

 

  1. The reason for the gezeira of not showering or bathing after the mikva is because people might say that the shower or bath is what permitted her to her husband, and not the tevila. This gezeira should not be violated, and indeed there is an opinion that it ruins the tevila. However, the poskim say that the halacha is that in retrospect it does not ruin the tevila.
  2. Regarding taking a shower after she gets home, there are different opinions about this, and most poskim are lenient about this, although R’ Moshe Feinstein was stringent on this until the next evening. According to all opinions there is no need for her to wait longer than the next night. However, if she has relations, or even if there is physical contact with her husband, she may shower.

Sources:

1.      שולחן ערוך יורה דעה ס’ ר”א סעיף ע”ה “ולאחר הטבילה במי מקוה כשרים, … אבל לחזור ולרחוץ אח”כ, יש אוסרים, וכן נהגו”. חקל יצחק (סי’ מ”ט, “בודאי זה דוקא לכתחלה, ולא בדיעבד”), חיי הלוי (ח”א סי’ ע”ח אות ו’, “שמעתי מגדולי הוראה שבדיעבד וודאי יש לסמוך על המקילין”), משמרת הטהרה (פרק י”ז סעי’ כ’, “ואצ”ל שבדיעבד אם רחצה אחר הטבילה שא”צ לחזור ולטבול”).

  1. בנוגע לרחוץ אחרי שהיא חוזרת הביתה, פאת שדך (ח”א סי’ ק”ה) – “כשחזרה לביתה מותרת לאלתר בכל, בין באמבטי בין בשפיכה. אמת ליעקב (יו”ד הע’ צ”ב) – “איסור רחיצה אינו אלא בבית המרחץ אלא אפילו בביתה”.

חוט שני (סוף סי’ קצ”ח) – “ונראה שכל שאינו באותו עסק של טבילה מותר, ולכן אם כבר יצאה מהמקוה מותר לרחוץ”.

ששבה”ל (סי’ קצ”ח סעי’ מ”ח ס”ק י”ב, סיכום אות ח’) – “אמנם כשחוזרת לביתה מותר לרחוץ”.

דברי יציב (יו”ד סי’ קי”ב, שפע טהרה סי’ ר’ ס”ק ו’) – “אחר הטבילה כשחוזרת לביתה מותרת לרחוץ עצמה, ואם יש לה צורך מותרת לרחוץ עצמה אף בבית הטבילה”.

מראה כהן פרק ו’ הע’ ק”ט, עי’ שולחן שלמה נדה פרק י”א סעי’ כ”ה) – “שבביתה יכולה לכתחלה לרחוץ במקלחת, כיון שהעיקר להלכה כדעת המתירים [עי’ לחם ושמלה ס”ק קכ”ב], ולכן די לנו להחמיר שלא תרחוץ בבית המרחץ אבל אין להחמיר בביתה”.

אג”מ (יו”ד ח”ב סי’ צ”ו) – “ונמצא שאף לפי המנהג יכולה האשה לטבול ביום ב’ ויום ג’ אם הגיע זמן טבילתה ולא תרחץ באמבטי רק אותו יום ולמחר תוכל לרחוץ באמבטי וכן בזריקת מים עליה הנקרא שאור ובסווימינג פול.

שבה”ל (ח”ה סי’ קכ”ה אות א’) – “יראה בעניי דאינה אסורה רק סמוך לטבילה בלבד דכשנכנסה כבר לביתה אע”פ שאינה משמשת עד מאוחר בלילה מכ”מ כיון שבעלה נוגע בה א”כ כבר הואילה הטבילה, וא”כ גם אם תרחץ אח”כ בביתה איך אפשר לומר לא אלו מטהרין אלא אלו מטהרין הלא כבר עשתה הטבילה את שלה”. משמרת הטהרה (פרק י”ז סעי’ כ’), פתחי מגדים (פרק י”ח סעי’ ל’), שיעורי טהרה (עמ’ תס”ח ד”

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *