Question:
Is there a minhag in Yerushalayim not to rip kriyah on a day that tachnun is not said?
If yes, what would be the source?
Answer:
Hello,
There is controversy if there is such a minhag or not, however even if there would be such a minhag, it is not specifically a minhag of those living in Yerushalayim.
There is a minhag of not ripping on erev Shabbos or Yom Tov after chatzos, however the source of this minhag is not known, therefore there are numerous poskim who disagree with this idea. However, many have this minhag. Additionally, it would only be on days that according to the Shulchan Aruch etc., we don’t say tachnun, but not on days other days, such as yahrtzeits of gedolim etc.
Best wishes
Sources:
ע’ הליכות שלמה תפילה פרק ט”ז הע’ י”ז, עי’ תשעה באב פרק ט”ו הע’ מ”ה [לשונו מובא לקמן]) – “ומה שנהגו להקל שלא לקרוע בכל יום שאין אומרים בו תחנון, לא הורה בזה רבנו להדיא לא להקל ולא להחמיר, ופעם נשאל בזה ע”י האדמו”ר בעל ‘בית ישראל’ מגור ז”ל, וענה רבנו שאין לכך מקור בדברי הפוסקים, אבל כך נהגו. אולם הוא עצמו דקדק שלא יעברו עליו שלשים יום בלא ראית הכותל המערבי”. הגרשז”א זצ”ל (מכתב בס’ ועלהו לא יבול ח”א עמ’ רע”ח אות ה’) – “כל תוך ל’ לא קורעין אם בא לראשונה בימים שאין אומרים תחנון”.
קריעה בע”ש אחרי חצות- ע’ ס’ ארץ ישראל ( לר’ י. מ. טוקצינסקי זצ”ל) ס’ כ”ב סע’ י”א “ומהמחוייבים בקריעה מקילים (לבוא לירושלם ולראות מקום המקדש) בחוה”מ או בערב שבת או בערב יו”ש אחר הצהרים ואינם קורעים ואע”פ שככר פלפלו חכמי ירושלים בנוגע לחול המועד ולע”ש אם פטור אז מקריעה יש להקל בכגון דא”. בצל החכמה (ח”ה סי’ י”ב אות א’) – “המנהג שלא לקרוע על ראיית המקדש ערב שבת אחר חצות, ואין אחר המנהג כלום. והוא נכון גם מעיקר הדין”. נטעי גבריאל (בין המצרים פרק ק’ סעי’ כ”ג) – “המנהג שלא לקרוע על ראיית המקדש בערב שבת ובערב יו”ט אחר חצות”. שלחן הלוי (פרק ט”ז אות ד’ ס”ק ב’) – “ההולך בערב שבת אחרי חצות: נקוט בפי העולם שהמגיע לכותל המערבי בע”ש אחר חצות שאינו חייב לקרוע. המקור לזה לא ידוע, אבל כבר נהגו כן ויכול לסמוך ע”ז”. פסקי תשובות (אות ג’) – “והמנהג עפ”י גדולי ירושלים מהדורות הקודמים שאין קורעין ומקוננים בערבי שבתות …”. ומצד שני ע’ ארחות רבנו ח”א עמ’ שי”ט אות ד’, ח”ב עמ’ קמ”ט אות ד’) – “אמר מו”ר שהורה מרן החזו”א זצוק”ל שמחוייבים לקרוע גם בעש”ק לאחר חצות”. אשרי האיש או”ח ח”ג פרק ע”ג אות ט”ז, פנינת המקדש פרק ז’ הע’ קע”ז, תורת המועדים ס”ק י”ג אות א’, מנשים באהל או”ח אות קצ”ט) – “ויש שהקלו שלא לקרוע בערב שבת אחר חצות, ואין הדעת נוחה מלהקל בזה. דצריך לקרוע אף בע”ש אחר חצות. אלא אם כן יקבל שבת לפני שילך, דאז אכן פטור מלקרוע”. קובץ הלכות (חנוכה פרק י”ח הע’ ה’) – “שמקילין העולם בערבי שבתות ויו”ט ומוצ”ש ור”ח שלא לקרוע על ראיית המקדש הוא שלא כדין ובלי יסוד, שגם בזמנים הללו חייבין לקרוע”. חוט שני (חיוב קריעה על המקדש ס”ק ה’ אות ג’, עמ’ שע”ו) – “יש לקרוע גם בערב שבת אחר חצות, ואין מקור למה שאומרים שלא לקרוע אז”.
