Interrupting to say Kaddish, when you are slower than the Minyan.

Question:

May one interrupt any part of davening to say kaddish? Or are there specific parts where it would be forbidden to stop?

Answer:

Hello,

Let’s go through the various parts of davening.

1. During Pesukei D’zimra, essentially one should also not say kaddish. However, the poskim say that a child saying kaddish for a parent or on the parent’s yahrzeit, the child may say kaddish, with two conditions. One that it is said when the person is between paragraphs, i.e. between Ashrei and the next Hallelukah. Secondly it is only permitted if the child will not be able to say kaddish afterwards, however if the child will be able to say it at a different minyan later, he should not interrupt Pesukei Dzimra in order to say the kaddish.
2. During Shemona Esrei or Birkas Kriyas Shema (between Borchu and Shemona Esrei) kaddish should not be said. In fact, it is considered a zechus for the niftar when the person is fulfilling the halacha and it is a zechus not to say the kaddish.
3. Additionally, one should not say kaddish from after Shemona Esrei until after saying tachanun (Racum v’chanun chatasi …) since this is considered like an extension of Shemona Esrei (like kriyas shema).
4. If one already said tachanun, when saying V’hu Rahum one may say kaddish. The same applies during Ashrei U’va L’zion, Aleinu and Shir shel yom.

Best wishes

Sources:

 ע’ מגן האלף דיני קדיש יתום ס”ק ח’, וז”ל “כתבו האחרונים דהאומר קדיש על או”א בתוך יב”ח אן ביום היא”צ שרי לי’ לומר בתוך פסד”ז דהיינו במקום דסליק ענינא או בין מזמזור למזמור (ונ”ל דוקא כשאין לן מנין אח”כ ולא יוכל עוד לומר לומר קדיש) אבל אין להקל ולומר קדיש לאחר ברכת יוצר אור עד שמו”ע כי גם בתוך בתוך פסד”ז הוא קולא גדולה, אבל כיון שדעת האחרונים הוא כן, וככר פשטא כן הלכה בישראל, אין לנו להרהר עליהם, אבל לא להקל יותר. ואם נזהר ואינו מפסיק באמצע ברכת ק”ש זהו בעצמן טובה לנפש המת כמו הקדיש”. וע”ש בהג”ה. וכן ע’ פסקי תשובות ס’ נ”א אות ז’.

ל קמ עיין שע”ת סי’ נא ס”ק ג וכה”ח סי’ נג ס”ק יג דאם לא היה מנין לפני פסוקד”ז לא יאמרו את הקדיש באמצע פסוקד”ז ועיין שו”ת לבושי מרדכי ח א או”ח סי’ קיב דגם אבל שאוחז באמצע פסוקד”ז לא יאמר שם קדיש שאחרי עלינו ובשו”ת מהרש”ג ח”א סי’ מח כתב דאם לא יכול לאומרו אח”כ יש לדמותו לשואל מפני היראה משום מצות כיבוד אב ואם וכ”ה בליקוטי מהרי”ח סדר פסוקד”ז ועיין בשו”ת רב פעלים הנ”ל ארחות חיים ספינקא סי’ נא ס”ק ג ובעובר אורח לאדר”ת שם

שו”ת שבט הלוי חלק ז סימן יב

משנה ברורה סימן קלא ס”ק א אין לדבר וכו’ – “דעי”ז אין תחנתו שמתחנן בנ”א מתקבלת כ”כ ודוקא כשמפסיק ועוסק בדברים אחרים לגמרי אבל שיחה בעלמא לית לן בה [ודוקא שלא בעת שש”ץ חוזר התפלה דאז צריך לשתוק ולהאזין היטב כל ברכה וברכה כדלעיל בסימן קכ”ד ס”ד] וכ”ש דלדבר קדושה כגון מה שמפסיקין בתחנות כגון והוא רחום בודאי מותר להפסיק ואפילו בתוך נ”א ג”כ מותר לענות איש”ר וכל דבר קדושה [אחרונים]”:עדיין באמצע אמירת תחנון אם עליך להפסיק ולהגיד עם הציבור ויהי בנסוע וגו’, או תמשיך באמירת תחנון, לפי ענ”ד דלא יפסיק לאמירת ויהי בנסוע דאין להפסיק באמצע אמירת תחנון רק לדבר שבקדושה ממש, עיין שערי תשובה ריש סי’ קל”א, ואמירת תחנון חמור פי כמה מאמירת ויהי בנסוע שהוא רק מנהג בעלמא.