For donations Click Here

Taking pet birds in and out of the cage on Shabbos

Question:

Is it permitted for children to take their pet birds in and out of the cage on Shabbos or is there an issue with muktzah and/or trapping when closing the cage?

Answer:

Hello,

You are asking a good question.

  1. We are not allowed[1] to touch the birds on Shabbos because of muktza.
  2. Regarding closing the cage door on them, this depends on how domesticated the birds are. If they are totally domesticated[2], and they are very accustomed and comfortable with the owner, then they are considered already trapped and the cage door may be closed on them. You can tell[3] if they are totally domesticated if when the owner grabs it, it calms down, and doesn’t try to wiggle or fly away, but willingly submits itself.
  3. However, if they are not yet fully domesticated, even if they will fly back to their cage eventually, the door may not be closed[4], as it is Rabbinically considered trapping them. Therefore, it would be best to just leave them in the cage for Shabbos. If however the room is small enough[5] that even after it is outside, you can catch it the first time you try, without having to rest in the middle then it is permitted to close the cage door on it

Best wishes

Sources:

[1] משנה ברורה סימן שטז ס”ק נ”ד “ובלבד שלא יטלם בידו שכל בע”ח הם מוקצים אלא רודף אותם עד שיכנסו למקום צר ונועל בפניהם”, וכן  ע’ ששכ”ה (פרק כ”ז סעי’ ל”א הע’ ק”א), וכן דברי חכמים (או”ח אות שכ”ו) – “לגבי תוכי (parakeet) … שמעתי בשם הגרמ”פ שאסר”, וכן ארחות שבת (פרק י”ט סעי’ קכ”ד, הע’ קס”ז) – “וכן אין לטלטל כלוב שיש בו ציפורי נוי”.

[2]א”כ הם כמו פרה וסוס, וע’ שולחן ערוך אורח חיים סימן שטז סעיף יב “חיה ועוף שברשותו מותר לצודן, והוא שלא ימרודו; אבל אם הם מורדים, אסור לתפסם אפילו בחצר, אם החצר גדול שאם לא גדלו בין בני אדם היו צריכים מצודה. הגה: וי”א דאסור לצוד חיה ועוף שברשותו ואם צדן, פטור; (הגהות אלפסי). אבל פרה וסוס, וכל שכן שאר חיה ועוף שמרדו, אם צדן חייב חטאת, וכן עיקר (המגיד פ”י). וע’ במ”ב שם ס”ק נב “חיה ועוף שברשותו – כולל כל מיני בע”ח שהרגילן בבית ונעשו בני תרבות” נ”ג “מותר וכו’ – היינו אפילו בחוץ והטעם כיון שהם בני תרבות והורגלו בבית וממילא יחזרו לביתם בערב ונוח לתפסן לכן אף כשיצאו מן הבית הרי הן כניצודין ועומדין ולא שייך בהם צידה”. וע’ חוט שני (הובא בתורת המלאכות הצד סוף ס”ק קי”ח) – “דהכל תלוי אם הכלב הוא כלב ביתי או לאו, דכלב ביתי הוי כבהמה שאין בו צידה, דכמו שבהמה אינה בורחת ויודעת בעליה, כך כלב ביתי. ומה שכתב הרמב”ם שהוא כחיה, אינו נוגע לענין מלאכת שבת, דגבי שבת הכל תלוי אם הוי בני תרבות אם לאו, ולא אם הוא קרוי בהמה או חיה, ושם בהמה גבי שבת אינו אלא סימן ולא סיבה”. וע’ משנה ברורה שם ס”ק נז “ובח”א כתב דאם דרכו של אותו העוף שאין נשמט מן היד כמו שיש מן התרנגולות שתיכף היא יושבת כשרוצין לתפסה ואין צריך לרדוף אחריה דבהו אין איסור צידה כלל לכו”ע אם הורגלה כבר בבית ומותר להכניסה ע”י דחיה או לרדפה אף לבית קטן או לכלוב שלה וכן יש להקל”:

[3] ל”ט מלאכות (ריביאט, עמ’ תתס”ח).

[4] משנה ברורה שם ס”ק נח “ולפ”ז יש ליזהר שלא להכניס העופות בשבת מן הבית [כשהוא גדול ומחוסר צידה שם] למקום הכלוב שלהם ששם המקום צר ומקרי צידה גמורה. ואם הוא מתכוין להכניסם לכלוב רק כדי שלא יעשו היזיקות בבית אפשר שיש להקל ועיין בביאור הלכה. ואם היו עופות חדשים שלא הורגלו בבית יש בזה איסור בכל גוונא ואפילו אם נכנסו בעצמן לכלוב אסור לנעול הדלת של הכלוב בפניהם”.

[5] ביה”ל ס’ שט”ז סע’ י”ב בד”ה דאסור, וע’ ג”כ במ”ב ס”ק סק”ד..

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *