Question:
To avoid actual keriah of a shirt, for example, by visiting the Kosel, isn’t it a known minhag that performing Chalifin can work? After all, one cannot tear keriah on someone else’s clothing.
Answer:
Hello,
This is not a “known minhag” rather an unfortunate practice that some people do, which according to most poskim either, it doesn’t work, because the person you are “giving” your clothes to, doesn’t care if you rip it or not. Others say that it is technically permitted, however it is wholly incorrect and trying to wiggle out of the halacha (R’ S. Z. Auerbach is quoted as saying “I hate things like this!” See sources). The reason we rip our clothes when going to the kosel is to show that the Bais Hamikdash is very valuable to us, and the mere site of seeing it in its present state should evoke such sad feelings in us that we should rip out clothing similar to the type of rip that is done at a parents levaya, on the left side of the heart. (And even if we don’t have the feeling, at least the outward action might eventually evoke some feeling.) What does it look like if a child will give his clothing away to a friend right before a parent’s funeral, in order not to have to rip! It is terrible embarrassment to the parent, hinting that the parent departing doesn’t make the child feel bad enough to ruin a shirt!
Aside from this, why are we going to the kosel in the first place? To daven and/or to give respect to what was left over of Hashem’s sanctuary. What impression does this make to Hashem, if we come to daven in His special place, and ask Him for the important things that we need, but we are not willing to show the basic respect for the importance of His house?!
Sources:
אבן ישראל (ח”ח סי’ מ”ג, הליכות אבן ישראל מועדים ח”א עמ’ שצ”ב אות ז’) – “הנה בזה יש לדון דההפקר לא יועיל לפוטרו מקריעה, מחמת כמה טעמים א) לא מסתבר כלל, דבעינן קריעה דוקא בבגדים דידיה, ולא של הפקר, אלא בגדים שהוא לבוש בהם, ב) אפילו אי נימא דבעינן בגדים דידיה דוקא, הרי מחויב לחזור ולזכות בהם, כדי לקיים מצות קריעה, ג) לא מסתבר כלל דנימא אנן סהדי, שמפקיר בלב שלם, דהרי כל מה דמפקירן הוא, מפני שחס על בגדיו, א”כ איך נימא דמפקירו בלב שלם, אשר בזה יהיה לו היזק יותר גדול מהקריעה, ואדרבה אנן סהדי, דאינו מפקירו בלב שלם”. הגרח”ק זצ”ל (תורת המועדים על שונה הלכות סוף ס”ק י”א) – “ואף אם יפקיר בפני שלשה לא נפטר מקריעה שהרי אין דין שיהיה בגד שלו בשביל לקרוע דהרי גם בגד שאול קורעים בו וא”כ כיון שיש עליו בגד שמותר לו לקרעו צריך לקרוע”. (דולה ומשקה עמ’ ר”י) – “לא מהני”.
קהלות יעקב (קובץ ניצוצי אש עמ’ תתנ”ט אות כ”ז) – “ישנם הנוהגים להקנות בגדיהם לאחר לפני ראיית חומות ירושלים, וזאת כדי להיפטר מקריעה. מרן הסטייפלר זצוק”ל לא הוי ניחא ליה בהערמה זו”. הגרשז”א זצ”ל (מעדני שלמה עמ’ ס”א) – “אני שונא דברים כאלה!”. פאת שדך (ח”א סי’ נ”ז) – “אין להתיר שום הערמה”. תשובות והנהגות (ח”ד סי’ קל”א, ח”ה סי’ קס”ה ד”ה ומה, מועדים וזמנים ח”ז סי’ רנ”ז ד”ה ושמעתי) – “הנה ישנם אנשים שמערימים ומקנים את הבגד לאחר ושוב חוזר ושואל ממנו, כדי ליפטר מחיוב קריעה. וצ”ע בזה דהא הוי הערמה ממש, דכל עיקר כוונתו להפטר מהיוכ קריעה, ואין מתכוון להקנות לו הבגד באמת, ומה גם דהא הקונה משאיל לו את הבגד לכל דבר, ואף אם יאמר לו שאינו רשאי לקורעו, מ”מ הלוא אנן סהדי דלא איכפת לי’ אם יקרענו, ואומרם מן השפה ולחוץ, והיאך יפטר מחיוב קריעה. ונראה עיקר שהערמה כי האי אסור אפילו בדרבנן דהוה כסעודתו מוכיח עליו ספ”ה דנדרים, ועוד דאסור לאדם להכניס עצמו לפטור אונס. ובאמת גם למתירין נראה דלא מהני אא”כ יקנה לו הבגד למשך היום כולו בכסף ובקנין סודר … והאמת שכדאי הוא בית אלקינו ששמם לקרוע הבגד להראות הצער על החורבן, וחיובו מפורש בש”ס וש”ע, ויש אומרים שהחיוב חמור וכמו שקורע על אביו ואמו כל בגדיו עד הלב, אבל עכ”פ ראוי לקרוע לפחות בגד אחד, וכמנהגינו שמקילין כהפוסקים דסגי בבגד אחד”. רבבות אפרים ח”ז סי’ קמ”ה ד”ה והנני – “הרב מרדכי גוטליב שליט”א בענין קריעה כשהולך לכותל וז”ל: בהזדמנות זו, רציתי להעיר לצבור הקוראים, כאשר נפוץ הדבר כשהולכים לכותל המערבי רגילים להקנות בגדים אחד לשני, שאלתי להגר”ח קנייבסקי שליט”א על זה ואמר לי שזה חוכא ואטלולא, והוסיף שאפשר לקרוע קריעה באותו בגד הרבה פעמים, וכן כתב לי הג”ר אפרים גרינבלט שליט”א מממפים טנסי ארה”ב, וכן ראיתי בשו”ת פאת שדך להגרש”ד מונק זצ”ל”.
