Tefillin after a stroke

Question:

ב”ה

Hi,
1. If, after a stroke, someone is physically incapable (or at least requires considerable training/practice, at least for the moment) of putting on tefillin by themselves, – are they still obligated to put on tefillin with the same force of a mitzvah obligation as before?

2. Should they say a bracha (actually right now, verbal speech and communication also appears very difficult, but mentally they are capable)?
3. The right side of the body appears to be affected more. It is hard for me to tell but in some ways, I think the left arm may now be the stronger and more skilled arm/hand. Should they put tefillin on the right arm now instead of the left?

I (or someone else) have been going almost every day for nearly the past 2 years to help him put tefillin. I think my schedule is about to change and I will not be able to go as much as before. I want to know the level of obligation and the proper way to do it before I possibly seek the involvement of many others in the community to assist.
Thanks very much, בשורות טובות

Answer:

Hello,

1. In general, as long as the person has the organs to be able to have tefillin put on him, he essentially is obligated to either put on tefillin or have them put on for him, by someone else. It is true that it is quite challenging to get someone to do it for him each day, but the chesed that you are doing for this Jew is immeasurable, and your reward in Olam Haba will be tremendous. You have a part in this person’s tefillin, besides the mitzva of bikur cholim every single day. To add to this, the Mishna says that a mitzva done with difficulty is worth 100 times a regular mitzva. Meaning that you have hundreds of mitzvos of putting on tefillin each day, by helping this poor fellow.
2. If it is hard for him to say the bracha, you can say the bracha for him. This is since you are also obligated to put on tefillin, (assuming that you are a Jewish adult man) the same way you can make kiddush for someone who is sick, even if already said kiddush.
3. According to what you are writing I would say to keep putting the tefillin on the arm that he is used to. The reason is because, according to R’ S. Z Auerbach zt”l, even if the stronger hand is only temporarily weak, however if the doctors say that there is a chance that it will still get its strength back, then he continues putting the tefillin on that hand. Besides you are not even sure if the stronger hand is weaker that the other one. Therefore, it is best just to leave things as they are.

Best wishes

Sources:

משנה ברורה סימן כז ס”ק ו’ “ואם אין לו יד שמאל כלל או אפילו קצה הזרוע שלמעלה ממקום הקיבורת נשאר ומקום הקיבורת אין לו כלל פטור מלהניח הש”י אף בימין ויש מחמירין בזה. וכ”ז שנעשה גידם בשמאל דהוא מקום הנחת התפילין אבל אם נעשה גידם בימין אפילו נקטע לו כל היד חייב בתפילין ויבקש לאחרים שיניחוהו עליו”.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רעג סעיף ד “יכול אדם לקדש לאחרים אף על פי שאינו אוכל עמהם, דלדידהו הוי מקום סעודה. ואף על גב דבברכת היין אינו יכול להוציא אחרים אם אינו נהנה עמהם, כיון דהאי בפה”ג הוא חובה לקידוש, כקידוש היום דמי ויכול להוציאם אף על פי שאינו נהנה. הגה: ואפילו בקידוש של יום בשחרית בשבת, מותר לעשות כן (רבינו ירוחם וב”י בשם הרי”ף והרא”ש והטור סי’ תפ”ד). והוא שאינם יודעים. ואם עדיין לא קידש לעצמו, יזהר שלא יטעום עמהם, שאסור לו לטעום עד שיקדש במקום סעודתו”.

שולחן ערוך אורח חיים סימן קסז סעיף כ וז”ל “אפילו בשבת, שהוא חייב לאכול פת, לא יברך לו חבירו ברכת המוציא, אם אינו אוכל; ולא שרי לברך לאחרים אף על פי שאינו טועם, אלא ברכת המוציא דמצה בליל ראשון של פסח, וברכת היין דקידוש, בין של לילה בין של יום. ובמשנה ברורה שם ס”ק צ”ה וז”ל “אף על פי שאינו טועם – וה”ה כשכבר קיים מצות אכילת מצה וכבר קידש על היין והטעם בכל זה דברכת קידוש ואכילת כזית מצה היא מחובת המצות שהיא חוב על האדם וממילא הכל נכנסים בזה בכלל ערבות וכנ”ל וה”ה בליל א’ וב’ דסוכות שהוא חייב לאכול כזית פת בסוכה יכול ג”כ להוציא אף על פי שאינו טועם בעצמו”:

נשמת אברהם ח”א עמ’ כ’, הליכות שלמה (תפילה) פ”ד- י”ב “מי שנחלשה יד ימינו ועושה כל מלאכתו בשמאל, אם דעת הרופאים שעתידה ימינו להבריא, ממשיך להניח על ידו השמאלית, אך אם לדעתם היא חשוכת מרפא הרי היא יד כהה ומניח תפלין בימי. אולם אם היא משותקת, באופן שאין לו ביד זו כל תחושה הריהו כאילו אין לו יד ימנית כלל, ומסתבר שיניח בשמאל”.