To Donate Click Here

Which bracha do we say when sucking the juice out of an orange?

Question:

What is the bracha if you take a piece of orange and suck out the juice?
What is the bracha if you take a piece of lemon and suck out the juice?
Thank you!

 

Answer:

Hello,

You are asking a tough question. There is much controversy about this, do we look at the juice that was sucked out as a part of the fruit, since it never became juice yet, and it’s bracha would be haetz. Or do we look at it that the sucking turned it into juice and therefore the bracha is shehakol. As a side point, this question has ramifications on which bracha achrona to make, if at all. If the “juice” is considered like the fruit, then a kezayis of it would require us to say bori nefashos. However, if it is drink, then we would have to suck a reviis of juice in the amount of time it takes to drink a revi’is, (3-4 seconds), which is not happening. Therefore, we would make a bracha achrona at all. Others say that there is a difference between sucking the juice from the orange when it is outside our mouth to when it is being sucked after it is already inside our mouth.

Being that it is a safek, we would make a shehakol on the juice, and no bracha achronal.

Best wishes

 

Sources:

  • א) רמב”ם הלכות ברכות פרק ח הלכה ה “וכן אמרו שהמוצץ אותם קנים מברך בורא פרי האדמה”
  • ב) פר”ח (מים חיים או”ח סי’ ז’) – “דמציצה לא חשבינן לה אלא כאכילה וכל פרי שמוצץ מימיו כאכילה חשבינן לה ומברך עליו ברכת הפרי”. (ע’ קובץ תשובות ח”ג ס’ ל”ג.)
  • ג) רע”א (על סעי’ ח’) – “על משקין היוצאין. מוצץ פירות מברך ברכת הפרי פר”ח בספרו מים חיים חא”ח סי’ ז'”.
  • ד) נשמת אדם (חלק א כלל נא סעיף ו) “כתב המ”א בסי’ ר”ג ס”ק א’ דעל מיני “יאגדעש” שאין בהם אלא שרף כנוס בתוך החרצן ומוצצין אותן וזורקין אותן, ראוי לברך שהכל אף שיש בולעין עם הקליפה והגרעינין, מ”מ עינינו רואין שהקליפה אינה ראויה כלל א”כ אינו מברך רק שהכל, ומביא ראיה ממי פירות ומצוקר. ולא הבנתי כלל, … אבל היאגדעס במדינתנו שקורין ברושניצעס וזורעווינעס וכדומה לו פשוט דמברכין בפה”א, וכן נוהגין העולם”:נשמת אברהם (סי’ נ”א ס”ק א’) – “בדבר שהוא באמת פרי רק שמוצצין אותו בפיו למה לא יברך ברכתו הראויה”.
  • ה) דעת תורה (על סעי’ ח’, עי’ מגיה שם) – “פר”ח … רעק”א”.
  • ו) רש”ש (ב”מ סוף דף פז:) – “נ”ל דלענין ברכה נמי במוצץ פרי מברך עליה בפה”ע ולא הוה כמו שותה משקה היוצא מהן דמברך שהכל”.
  • ז) ברכת הבית (שער ב’ סעי’ נ”ה, ס”ק נ”ג).
  • ח) אורח ישראל (גרוסמן, סי’ ט”ו) – “אם מוצץ ענבים או תפו”זים מברך בורא פרי העץ”.
  • ט) משנה הלכות (ח”ה סי’ ל”ח, ח”י סי’ ל”ח, חי”א סי’ קע”א).
  • י) שבט הלוי (מבית לוי חי”ז עמ’ ל”ח אות ח’) – “המוצץ את הפרי בפיו מברך ברכת הפרי”.
  • יא) משנה הלכות (ח”ה ס’ ל”ח) רעק”א… פ”ח… מהרש”ם…”
  • יב) וע’ ג”כ בשערי הברכה פי”ח סע’ נ”ד. (אמנם המחבר אמר לי בעל פה שמברכין עליו שהכל).
  1. שהכל.
    • א) תוספות מסכת בבא מציעא דף פז עמוד ב ד”ה שבעך ולא אכילה גסה – “אבל השתא דכתיב שבעך ולא אכילה גסה אייתר ואכלת למדרש מיניה ולא מוצץ”. (ע’ קובץ תשובות ח”ג ס’ ל”ג.)
    • ב) גר”ז (סדר ברכת הנהנין פרק ו’ סעי’ ט’) – “וכן המוצץ המשקה הבלוע לבדו ולא גוף הפרי מכל הפירות חוץ מענבים שהמוצץ אפילו היין לבדו הבלוע בתוכם מברך בורא פרי העץ אבל על דבש תמרים בין על הבלוע בין על הזב מהם מברך שהכל נהיה בדברו לפי שכל משקה היוצא מהפירות אין שם פרי עליו חוץ מהיוצא מהזיתים וענבים רק שהשמן היוצא מזיתים אינו ראוי לאכילה בלי תערובות ואין מברכין עליו כלל בלי תערובות כמ”ש בפ”ז”.
    • ג) ברכת ישראל (סי’ כ”ב ס”ק ד’, סי’ כ”ח ס”ק ו’) – “וה”ה המוצץ המשקה הבלוע לבדו מכל מיני פירות ולא אוכל גוף הפרי מברך שהכל”.
    • ד) עי’ אמרי בינה (או”ח סי’ ט”ז ד”ה וראיתי) – “פר”ח … הנה מדברי המג”א (סי’ רג סק”א) מבואר להיפך שכתב … הרי מבואר דאף בפירות שאינן ראויים לאכילה כלל רק למצוץ השרף מ”מ אינו מברך רק שהכל, ומכ”ש בלימונ”ס מתוקות דראוין לאכילה כשמוצץ לא הוי רק כשותה ממשקה היוצא, וכן משמע מפשטות דברי תוס ב”מ … ותמהני ותמהני על מאורינו רבינו עק”א ז”ל בגליון או”ח שהעתיק פעמים דברי הפרי חדש הנ”ל סי’ רב (ס”ה) לענין ברכת בפה”ע וסי’ ר”י (ס”א) לענין ברכה אחרונה ולענ”ד צ”ע למעשה”.
    • ה) קצות השלחן (סי’ נ”ג סעי’ א’) – “וכן המוצץ מכל הפירות המשקה הבלוע לבדו ולא גוף הפרי מברך שנ”ב, חוץ מענבים שמברך בפה”ע”.
    • ו) עמק ברכה עמ’ נט “ולהלכה נראה דכיון דדעת התוס’ מפורש דמוצץ הוי שתייה ולזה הסכים הגר”א, ע”כ הכי נקטינן דמוצץ הפרי מברך שהכל ושיעורו ברביעית”.
    • ז) יביע אומר (ח”ח או”ח סי’ כ”ב אות כ”ד, עי’ ח”א או”ח סי’ י”א אות י”ב) – “בדין המוצץ את המשקה שבתוך הפרי, הביא דברי הפרי חדש בשו”ת מים חיים (סימן ז) שמברך ברכת הפרי, משום שדין מציצה כאכילה. נ”ב, בתשובה כתבנו בזה, והבאנו דברי הרב יבא הלוי בחידושיו לאו”ח (סימן רה) שחלק על הפרי חדש, והעלה שדין מציצה כשתיה, ושצריך לברך שהכל. ע”ש. וכן העלה בשו”ת אמרי בינה (ס”ס טז דף יב ע”ד) שיש בזה דין ספק ברכה, הילכך צריך לברך שהכל. ע”ש. וכן הסכים הגאון ר’ יוסף ידיד בספר ברכת יוסף ח”א (עמוד עט – פ). ע”ש. ואף על פי שהרש”ש בחי’ לב”מ (פז ב) כתב להוכיח מהתוס’ שם שהמוצץ מן הפרי מברך בפה”ע. ע”ש. הנה אין דבריו מוכרחים, והאחרונים הנ”ל הוכיחו להיפך מדברי התוס’. וכן העלה לדינא בספר עמק ברכה החדש (עמוד נ). אלא שלא זכר מדברי האחרונים. והדרינן לכללא דספק ברכות להקל, ולכן יש לברך שהכל, ולא יברך ברכה אחרונה כלל, משום דבעינן שישתה רביעית בבת אחת, וזה אי אפשר בשום פנים. ואכמ”ל”.
    • ח) תשובות והנהגות (ח”ה סי’ ס”ג אות י”ג) – “מיץ התפוז, אפילו כשמכניס התפוז לתוך פיו ומוצץ לא חשיב כאוכל הפרי שברכתו העץ, אלא כשותה מיץ הפרי שברכתו שהכל. (עיין ח”ב סי’ ק”נ). (ואף שלענין איסור מפרק בשבת דינו כאוכל (עיין מ”ב סי’ ש”כ ס”ק י”ב), מ”מ לענין ברכה דינו כשתיה)”.
  2. שהכל, אא”כ מוצצם ע”י לעיסה.
    • א) בן איש חי (שנה א’ פר’ מסעי אות ח’) – “המוצץ פירות חשיב אכילה ושיעורו בכזית, והיינו דוקא במוצצם ע”י לעיסה שנותנם בפיו דכיון שצריך הוא ללעוס בשניו דיינין ליה כאוכל ושיעורו בכזית, אבל מציצה שאין בה לעיסה כגון המוצץ פארטקא”ל או נארנ”ג וכיוצא שתופס הפרי בידו ומוצצו דאין בזה לעיסה הרי זה דינו כשתיה, ואפילו אם מצץ שיעור רביעית לא יברך ברכה אחרונה יען כי בשתיה בעינן שלא ישהה מתחלה וע”ס שיעור שתיית רביעית, והמוצץ א”א שימצוץ שיעור רביעית ולא ישהה יותר מכדי שתיית רביעית, ועל כן כל פרי שאין מוצצו ע”י לעיסה אין מברך ברכה אחרונה אפילו אם מוצץ הרבה ועיין קול אליהו סי’ ז’ יע”ש”.
    • ב) כה”ח (ס”ק ס”ג) – “בן איש חי”.
    • ג) וזאת הברכה (עמ’ קכ”ג אות ז’, מעיין הברכה פרק ו’ אות ה’, פרק י”ב אות ט”ו) – “המוצץ פרי בלי לאכול את בשר הפרי: אם מכניסו לפיו ומוצץ המשקה ומוציא השאר – ברכתו ‘העץ’. אם רק מחזיקו בידו ומוצצו, מברך ‘שהכל’, חוץ מענבים שאפילו מחזיקו ביד ומוצצו – יברך ‘העץ’ (כה”ח רב סג, גר”ז, סדר ברכת הנהנין ו, ט)”.
    • ד) ילקוט יוסף (סי’ ר”ז סעי’ ז’, קיצור שו”ע שם סעי’ י’) – “המוצץ מיץ שבפירות, בשיעור רביעית, במציצה שאין בה לעיסה, מברך עליו שהכל … ואם מוצץ את המיץ שבתפוז או הענב על ידי לעיסה בשיניו, ואחר כך זורק את התפוז או את הענב, מברך בורא פרי העץ”.

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *