Coloring clear water on Shabbos

Question:

Can I put a liquid colored Tang into clear water on Shabbos?

Answer:

I is permitted, because you are not doing it in order to change the color, rather for the taste of the powder. It is however a preference to putting the powder into the cup or container before adding the water.

Best wishes

Sources:

• א) דרכי משה ס’ ש”כ ס”ק ב’ “ושמעתי מאבא מורי ש”ן ששמע ממהור”ר אברהם מינץ דאסור ליתן יין אדום לתוך יין לבן בשבת משום צובע, אבל לפי דברי בעל יראים דאין צביעה באוכלין, נראה דזה ג”כ שרי”. וכ”פ בשעה”צ (סי’ שי”ח ס”ק ס”ד, “ולצביעה אין לחוש, דאין צביעה באכלין, כדלקמן בסימן ש”כ בסופו”. וכן פסק בקצות השלחן (סי’ קמ”ו ס”ק ט”ז סוף אות י”ב) – “ומסקנא דמילתא דאנן תפסינן להלכה כהשו”ע דאין צביעה באוכלין וה”ה למשקין, כש”כ בקאווי שלטעמא עביד, וגם סענס שלטעמא עביד ולא לחזותא, וטיי הלבן יוכיח שהוא יותר ביוקר אע”פ שאין לו מראה אלא שטעמו משובח, ע”כ מצד דין הצביעה מותר לתת הסענס לכוס בכל אופן, וכן חלב שהוא לבן לתוך קאפע שחור, וכן יין אדום ביין לבן, וכן אדום למים (וכן מים לתוך ברוינפען, אע”פ שנהפך מראה הברוינפן כמו מראה חלב, ס’ כה”ח), וכן נוהגין, והרוצה להחמיר יחמיר לעצמו שלא לצבוע כלל, וכמ”ש האב”נ”. וכן ע’ אשרי האיש או”ח ח”ב פרק כ”ז אות ג’ בשם הרב אלישיב זצ”ל “כ’ בשעה”צ … ודבר זה חידוש הוא, כי מסתבר שמוטב להחמיר כדעת הראשונים שאסרו בישול אחר בישול בלח מדאורייתא, מאשר לחוש לדעת האחרונים החוששים לצביעה במשקין, כאשר כונתו לטעם. דבאמת בצביעת המים בתה, אין מקום לחוש ל’צביעה באוכלין’, דאין רצונו כלל בצבע”. וכ”פ הגרשז”א זצ”ל בששכ”ה פרק י”א הע’ קמ”ג [דפו”ח, הע’ קנ”ח], ושולחן שלמה ס”ק כ”ט, “דלגבי מיץ פטל אף שהצבע אינו טבעי והוא רק למראה ולא לשם טעם, והנותן מיץ פטל לתוך כוס מים מסתכל היטב על מראה הצבע, כדי לדעת את כמות הפטל שהוא רוצה, מ”מ כמו שמותר ליתן תמצית תה תוך המים אשר שם הצבע הוא טבעי, כך גם בזה אע”ג שהצבע נעשה ע”י אדם, ודו”ק”.

וע”ע שבט הלוי (ח”ט סי’ ע”א) – “עשית משקה פטל בשבת … והנה פשיטות ההלכה באו”ח סוס”י ש”כ דמותר ליתן כרכום לתוך התבשיל דאין צביעה באוכלין, כפשוטו גם אם מתכוין לצביעה או לכה”פ שהוא פס”ר דניחא לי’, ופשוטו דאין צביעה בין אוכל בין משקה, כאשר הבינו כל הפוסקים הח”צ הפמ”ג וכן מבואר בד”מ דאין הבדל בין אוכל למשקה מדהקשה ממש”כ בשם מהר”א מינץ ביין אדום למים, וכן מוכח שם בד”מ דאפילו כוונתו לצביעה שרי דהא ראיתו שנותנים בו ביצה לצבוע, וכ”ה ברש”י שבת ק”מ ע”א ובש”ס שם שעושים לגוון דהיינו לצבע וכן ציין הגר”א סוס”י ש”כ הנ”ל, ומה שרוצה לחלק בנשמת אדם דשאני חלמון ביצה שאינו ממין הצובעים, אין זה מוכרח דאנו על הנצבעים דנים ולא על הצובעים, ומה הבדל ממה הוא נצבע אם שייך צביעה באוכלים, וכן מש”כ הנ”א דמהר”א מינץ איירי במוכרי יין, לשונו בד”מ ודאי לא משמע כן. ובשו”ת רב פעלים ח”ג סי’ י”א חושש לחומרת בעל גינת ורדים דאסור ליתן קפה שחור תוך המים משום צובע, וכ’ לחלק בין זה לנתינת כרכום לתוך התבשיל דדוקא באוכלים אין צביעה, אבל במשקין יש צביעה מדרבנן כיון דעושה עין צבע חייב מה”ת גזרינן בכל המשקין אטי זה, ובאמת מה דמות תערכו לו למגזר הא אטי הא והם רחוקים במציאות ומנ”ל לחדש גזירה, וכמה נכנס בעל רב פעלים שם בפרצה דחוקה לקיים חילוקו זה. ומכ”מ למדנו מדברי הגאון הק’ רב פעלים קולא בנדון דידן דהא דלדעתו המחמירים בצביעה באוכלין אינם מחמירים רק באוכל משקה לא בדבר גושי מוצק שאינו בגדר משקה דהא אפילו ביין אדום ללבן מקיל ומכניסו בענין זה לגדר אוכל משום דלא מיחלף, והיות פשטות שו”ע סי’ ש”כ והפוסקים בפה אחד דאין צביעה באוכלין כפשוטו, כדעת הב”י והרמ”א והלבוש ושו”ע דרב ועוד הרבה פוסקים, וע”כ יראה דבשינוי קל כגון שנותן הצבע ר”ל התמצית תחלה ואח”כ מוסיף תערובת הסוכר שפיר דמי, ויכוון מפורש רק כדי שיתן טעם ולא לצבוע ונהי דמכ”מ פס”ר הוי, מכ”מ הוי פס”ר באיסור קל דרבנן, וכבר ידועים דברי מג”א סי’ שי”ד בענין פס”ר בדרבנן ואע”ג דהנטיה להלכה דגם בדרבנן אסור פס”ר, אמנם כבר ידוע דבמאירי איכא סתירה בזה בין חי’ למס’ שבת, לסוכה, ועכ”פ בחומרא בעלמא כנ”ד דמעיקר הדין גם מדרבנן אין איסור צביעה, בודאי יש מקום להקל בפס”ר”.