Question:
A) How/why does Tumim Tehiya apply so broadly?
People say because of T’T you shouldn’t see baby gender, do genetic testing, ext. How is this connected to the source of T’T?
B) Would this apply to weather reports? Because of T’T I am not allowed to read the weekly forecast? (In order to determine the weather you need much extensive technology and science.)
Answer:
Hello,
The mitzva of Tamim Tihiye is that we should trust Hashem, and look to try to forecast the future, but to know that our future depends on the will of Hashem, and that davening, tehuva and doing mitzvos can change many things. It doesn’t seem that this applies so boroadly.
- Regarding finding out the gender of a baby, while these is an opinion (Mishne Halachos 16-118) most poskim give other reservations why a couple should not find out the gender of the fetus. The main reason given is because we see the Midrash (Koheles Rabba 11-5) that there are 7 things that are hidden from us, one of them is the gender of a fetus. If Hashem wants this information hidden, there must be a good reason for this, and therefore we should not be looking to find it out.
- As far as listening to the weather forecast, the poskim say that it is not considered a violation of tamim tehiye. What the gemora is referring to when it says not to look at the stars to tell the future, is when a person sees one thing which apparently is unrelated to the outcome, this is a violation of Tamim Tihiye. On the contrary, the weather forecast is a simple way of seeing the clouds, and winds etc., and thereby knowing if it will rain tomorrow or not. Similar to one seeing that the sky is overcast, and assuming that it will rain, the meteorologists have a “type of glasses” that sees the clouds earlier… Therefore, the poskim say that it is not considered looking into the future. (see sources)
Sources:
- לברר מין העובר- ע’ נשמת אברהם יו”ד סי’ קפ”ג ס”ק ג’ אות ג’ “האם מותרת לאשה מעוברת לעבור בדיקת אולטרא-סאונד כדי לדעת אם העובר זכר או נקבה. כותב המדרש: תני שבעה דברים מכוסים מבני אדם ואלו הן: יום המיתה ויום הנחמה ועומק הדין, ואין אדם יודע במה הוא משתכר ואין אדם יודע מה בלבו של חברו ואין אדם יודע מה בעבורה של אשה ומלכות הרשעה אימתי נופלת. וכותב שם היפה תואר שם: וכן אם ידע מה בבטן האשה אז כותב המדרש 20 יצטערו האב ולאם בימי הריונה אם תתעבר בוולד שלא כרצונם, וגם, אם ידעו מראש כי היא הרה ללדת זכר אשר זה חפצם אז תקטן השמחה בלדתה ולא יהיה לה גמול על החבלי לידה. ועוד נוכל למצוא טעמים נכונים מדוע כסה הקב”ה את כל אלה מבני אדם, עכ”ל (ולא פירש – א. ס. א). מאידך בגמ’, כתוב: ת”ר שבעה דברים מכוסים מבני אדם אלו הן יום המיתה ויום הנחמה ועומק הדין ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו ואין אדם יודע במה משתכר ומלכות בית דוד מתי תחזור ומלכות חייבת מתי תכלה, עכ”ל, ואילו ‘ואין אדם יודע מה בעבורה של אשה’ לא כתוב. וא”ל מו”ר הגרי”י נויבירט שליט”א [זצ”ל] שלא כדאי שאשה תעבור בדיקה למטרה זו”. וכן בחוט שני (יוה”כ פרק א’ הע’ י”ט, עמ’ צ”ה) – “אין זה הדרך הישרה לחקור בנסתר, ובפרט בדברים פנימיים אשר רואים הרבה פעמים שגורמים עגמת נפש וצער גדול על סמך טעויות של רופאים וכדו’. ועצם גישה זו נובעת מהגויים חסרי אמונה שסוברים כביכול שצריך לתקן ולעזור ולהועיל ואין העובר יכול להיעזר, ולא שמים לב לנפלאות העצומות אשר מתרחשות ביצירת העובר בהשגחה מופלאת משכל אנוש, אשר על כן הדרך הישרה לא לחקור בבדיקות פנימיות, אא”כ רואים ריעותא רח”ל דאז מדין הצלה ופיקוח נפש צריכים לעשות כל מה שאפשר להציל”. וכן בשאלת רב (ח”א פרק י”ב אות ב’, והג”ה) – “בבדיקות בהריון יש סוג בדיקה שרופא המטפל רואה אם העובר הוא זכר או נקיבה, האם יש קפידה לא לשאול ע”ז. תשובה: ע’ קה”ר פי”א סי’ ה’. [ז”ל המדרש: ‘ז’ דברים מכוסים מבני אדם, ואלו הם… ומה בעיבורה של אשה’]”. שבט הקהתי (ח”א סי’ שי”ז אות ח’) – “ולא נראה מה שיש נוהגין לעשות הבדיקה כדי לידע מה הוא הולד, דכיון דגזרה חכמתו ית’ שעד שעת הלידה לא ידעו אם הולד הוא זכר או נקיבה אין להחתכם על גזירת חכמתו ית’ ועי’ בזוה”ק ריש פ’ תזריע אשה כי תזריע א”ר יוסי מן יומא דאתעברה עד יומא דיולדת לית לה מפומא אלא ילודה דילה, אי להוה דבר, וע”ד אשה כי תזריע וילדה זכר, אלמא שיש ענין שתתפלל תמיד שיהא הולד זכר. ועי’ ג”כ במד”ר ובמ”ת פ’ ויצא ויושלמי ברכות [פ”ט ה”ג] דפליג על ש”ס דידן ברכות [דף ס’] דס”ל דאחר מ’ יום לא מועיל תפלה לשנות מנקיבה לזכר אלא דס”ל דעד שיושבת על המשבר מועיל תפלה ואיכא מ”ד שם אף כשיושבת על המשבר מועיל תפלה לשנות הולד מנקיבה לזכר עיי”ש. וא”כ אולי מועיל תפלה רק כשאינם רואים שהולד נקיבה דאז הוי הנס סמוי מן העין [כדאי’ בס”ח דעושין נס רק כשאינו מפורסם] משא”כ כשרואין שהוא נקיבה הוי הנס בגלוי ואולי הוי אז התפלה תפלת שוא. וע”כ טוב יותר שאינה יודעת אם הולד נקיבה”. וכן הגר”י זילברשטיין (בית הלל גליון ח’ עמ’ נ”ה, גליון י”ג עמ’ צ”ב). וכן מהגר”ש פעלדער בשיעורי הלכה הל’ מעוברת ויולדת עמ’ י”ב, וכ”כ בשם הגר”ט גאולדסטיין זצ”ל, והגר”י בעלסקי זצ”ל.
ולענין לברר מזג האויר-
ע’ שבט הקהתי (ח”ב סי’ שכ”ב) – “מותר לברר איך יהי’ המזג אויר לאח”ז”. וכן בס’ לא נחש ביעקב (מבוא סי’ ג’ אות ה’, עמ’ מ”ו) – “לפי שיטת הרמב”ן שהניחושים יש בהם חכמה ואעפ”כ נאסרו יש לדעת אם תחזית מזג האויר בכלל זה. ונראה פשוט דלא דמי כלל שהרי כבר נתבאר שהניחוש הוא כאשר קושר מאורע לעתידות מבלי להבין הקשר שביניהם ע”י סיבה ומסובב, אבל תחזית מזג האויר דומה ממש למי שרואה שיש עננים ומסיק שירד גשם רק שיש לעוסקים בזה כלים מפותחים לראות העננים מרחוק ומצב הרוח וכו'”. וכן בס’ המכונית והלכותיה (ח”ב סי’ י”ד סעי’ ג’, הע’ קע”ד) – “אומנם אלו שיודעים איזה מזג אויר יהיה לעתיד, אינו משום שמסתכלים בחכמת המזלות, אלא משום שרואין במשקפות מרחיקות לכת, איך העננים מתקרבים, וכדומה, וזה סימן להם שירד גשם. וזה מותר לעשות כמו שמותר להסתכל בשמים אם היום הוא יום המעונן, אם לאו. והלום ראיתי בשו”ת שבט הקהתי (ח”ב סימן שכב) שכתב ראיה לזה …”.
