Question:
Hi
If I’m walking down the street and see someone has left something out for pick up, common where I live, am I allowed to take it or is this a transaction that is forbidden on Shabbos?
Example: someone left out a box of beads/a toy/a book for anyone to take i.e. hefker and I take it as mine.
Thanks
Answer:
Hello,
It is permitted to take something from hefker on Shabbos. The reason we can’t acquire things on Shabbos is because it is similar to making business transactions. However, when there no person giving the item, it is not similar to a business transaction and permitted. See sources.
Best wishes
Sources:
ע’ במשנה שבת ק”כ. לענין להציל מן הדלקה שמותר, וע’ בפמ”ג (או”ח סי’ שע”א א”א ס”ק ז’) – “וכה”ג רשאי לזכות בשבת דלא הוה כמקח וממכר כל שאין זוכה ומקנה”. וע’ ג”כ במשיב דבר (ח”א סי’ כ”ז אות ג’) – “מתנה אין איסור כי אם על הנותן ולא על המקבל שהרי דומה לזוכה מן ההפקר דשרי בפשיטות בפ’ מי שהחשיך”. וכן מחנה חיים (ח”ג או”ח סוף סי’ כ”ב) – “דסברה הוא דיכול אדם לקנות מציאה בשבת ויו”ט הגם דהוא קונה אבל עכ”פ מקנה אין כאן”. וכן בערה”ש (סעי’ כ”ב) – “ודע שיש מי שנסתפק דאחרי שקנין נאסר בשבת אם יכול לזכות בהפקר בשבת בדבר שאין בו מוקצה הא גם בזה קונה מן ההפקר או אפשר כיון דאין כאן קונה ומקנה אין זה בכלל קנין [הגרע”א] ולענ”ד נראה ברור דמותר דאל”כ איך מותר להוליך חלה ומתנות לכהן בביצה [י”ב:] נהי שהוא רשאי ליתן שאינם שלו מ”מ הא הכהן זוכה בה בשבת ויו”ט וזה אינה כשלו שהרי יכול ליתנה לכהן אחד ובעל כרחו הכהן הזה הוה כקונה קנין אלא כיון דליכא מקנה דאין הישראל מקניהו אלא התורה זיכתה לו מותר וה”ה בהפקר ועוד דלפי הטעם שכתב הרמב”ם במקח וממכר שמא יכתוב לא שייך בהפקר ועוד דאפילו מתנה בארנו בסי’ ש”ו סעיף י”ז דלא דמי למקח וממכר ולכן התירו לדבר מצוה ע”ש וכ”ש הפקר דבכל גווני שרי [קוצת ראיה מב”מ ט’. אלא מעתה הגביה ארנקי בשבת וכו’ ע”ש ואם אסור לזכות מן ההפקר בשבת אפילו לאו ארנקי ודו”ק]”. תהלה לדוד (סי’ רס”ו ס”ק י”ז) – “דלא אסרו קונה קנין אלא כשיוצא מרשות לרשות דומיא דמקח וממכר. אבל הפקר לא מיקרי שיוצא מרשות הפקר דאין רשות להפקר”. וכן אומרים בשם הגריש”א זצ”ל (אשרי האיש או”ח ח”ב פרק ל”ט אות כ”ג) – “מצא מציאה בשבת הנה אם אינה מוקצה, מותר לזכות בה בשבת, ואינו אסור מצד קנין, דזה כמו הפקר, ולא שייך כאן משא ומתן. דאינה שייכת לאף אחד, וא”ז כמקח וממכר. ורק בקונה או מקבל מאדם אחר”. וכ”כ בששכ”ה (פרק כ”ט סוף סעי’ ל’ [דפו”ח, סעי’ ל”ב]). וארחות שבת (פרק כ”ב סעי’ נ”ג, הע’ ס”א) – “שלענין הפקר יש מהראשונים האוסרים להפקיר נכסיו בשבת, ומ”מ זכייה מן ההפקר מותרת בשבת כמבואר בגמ’ עירובין דף עא. דגר שמת מותר לזכות בנכסיו”.
