Question:
If I have an electric blech wherein shehiya is mutar, can I put raw food on it before shabbos, and have the blech turn on with a timer in the middle of the night? The idea is that I want to make a beef dish which should be cooked for 8 hours, but not more. So I am thinking I can put frozen beef in a pot with all of the ingredients, and then the beef won’t spoil for a number of hours, and the blech will turn on in the middle of the night and the food will be ready for shabbos lunch.
Thank you,
Answer:
Hello,
This topic is quite controversial, and since numerous poskim prohibit doing this, I can’t recommend doing so. The poskim who rule stringently say this for a number of reasons. The first is that having the Shabbos clock go on would be similar to returning food to the fire, after the food was put down, which is not permitted even if there is a blech. Similarly here, when the Shabbos clock is off, it is as if the food was put down on the ground, therefore it would be similar to chazora. Another reason is because since it isn’t cooked at all one is apt to stir it. Others say that it is considered degrading to Shabbos to essentially cook things during Shabbos.
Best wishes
Sources:
- א) חזו”א (או”ח סי’ ל”ח ס”ק ב’ ד”ה כשיש) – “כשיש לו תנור הניסק ע”י חשמל, והכין מע”ש שעון לפתוח החשמל בשעה ידועה … ואין כאן היתר של קדירה חייתא דזה לא הותר אלא במניח מע”ש ומסיח דעתו ממנו עד למחר וכדאיתא סי’ רנ”ג ס”א, ואין צורך לחיתוי, אבל כשהכירה צוננת ומתחממת בשבת הוא לעולם בגזירת חיתוי”. זקן אהרן (ח”א סי’ ט”ו, סי’ ט”ז).
- חלקת יעקב (ח”א סי’ נ”ז, או”ח סי’ פ’) – “בני”ד, כיון דבשבת עצמו ודאי דאסור להעמיד הקדרה, או מדרבנן או אפשר ג”כ מדאורייתא, אם כן יש לחוש אם נתיר מער”ש, יעשה כן גם בשבת כמו בהאי דסי’ רס”ה דאסור ליתן מים בנר אף מער”ש, ועי’ בתוס’ סוף כירה דלכל תירוצי התוס’ בשם גם בני”ד שייך לחשוש אף מער”ש. ובפרט בני”ד יש שלוש מלאכות, הבערה כבוי ובישול, ובכמה איסורי דרבנן מחמירין כמו בדאורייתא … ואף שכבר נתפשט ההיתר לענין מאור, אבל לבישול ח”ו להתיר, ואף ששמעתי שיש כמה שמקילין לעצמן, לא חדרו לעומק הענין”.
- אג”מ (או”ח ח”ד סי’ ס’, ח”ה סי’ כ”ד אות ה’) – “הנה בדבר שע”י חשמל (ענין העלעקטרי) אפשר ע”י מורה שעות הנעשה לכך שיעמידנו בע”ש באופן שיתחיל לבשל למחר ביום השבת כשעה לפני זמן האכילה, אשר אחיך נכדי היקר אהרן ברוך שליט”א שואל, הנה לענ”ד פשוט שאסור להתיר זה דהרי ע”י מורה שעות כזה יכולים לעשות כל המלאכות בשבת ובכל בתי החרושת (פעקטעריס) ואין לך זלזול גדול לשבת מזה, וברור שאם היה זה בזמן התנאים והאמוראים היו אוסרין זה, כמו שאסרו אמירה לעכו”ם מטעם זה, וגם אולי הוא ממילא בכלל איסור זה דאסרו אמירה לעכו”ם”.
- מנחת יצחק (ח”ד סי’ כ”ו, סי’ כ”ז, ח”ח סי’ כ”ט אות א’) – “אין להתיר לעשות כן אפילו מע”ש, אפילו בגרוף וקטום, ואפילו ביבש, ועוד שייך בזה משום זילותא דשבת, וחשש מכשולים, במקום שאינם בני תורה, וכמו שכתב בתשו’ זקן אהרן (ח”א סי’ ט”ו ט”ז), אמנם במקום צורך גדול באקראי או לצורך מצוה (וכעובדא דמופלגי תורה, שהביא בספר מתא דירושלים על הירושלמי (שבת פ”א ה”ה), ולענין שעיר של יוהכ”פ, שכתב בתשו’ הלכות קטנות (ח”א סי’ קפ”ט) עיין שם) ובאקראי, אפשר לצדד להתיר בנתבשל לגמרי, וגרוף וקטום, ורק בשאלת והוראת חכם בעל הוראה מובהק, לסדר באופן שלא יהי’ שום חשש ומכשול כנלענ”ד”.
- אז נדברו (ח”ב סי’ ט”ז, סי’ י”ז, סי’ כ”ב, ח”ד סי’ כ”ז ד”ה ובסתם, ח”ז סי’ כ”ב סוף אות ב’, ברית עולם שהיה סעי’ כ”ה) – “באם הקדירה מערב שבת במקום שחום החשמל יבוא בשבת דגם זה חשיב כמחזיר בשבת על אינה גרופה”.
- חוט שני (אוצרות השבת עמ’ ת”ט) – “והיה זמן בשבת שהכירה היתה מכובה דאף שאינו מחזיר בעצמו הרי מיד שכבתה הכירה לכאורה גרע ממניח ע”ג קרקע דאסור להחזיר דהרי הכירה נתבטלה לגמרי וחל עליה איסור חזרה, וכשנדלק אף שאינו עושה מעשה הוה חזרה ואסור להשאירו וחייב לסלקו אפילו בגרוף וקטום, ואפשר שאפילו בדיעבד אסור”.
- מלמד להועיל (ח”ג סימן נ”ח) – “סוף דבר חזרתי על כל הצדדין ולא מצאתי טעם לאסור. ואף שאיני מסכים להקל לבשל באופן זה מתחילה משום גזירה שמא יעמיד הקדרה שם בשבת, מ”מ לענין חמום תבשיל שנתבשל כל צרכו יש להקל ואין לגזור”.
- עדות לישראל (עמ’ קכ”ב ד”ה להעריך, לוח היובל של עזרת תורה ריש עמ’ פ”ב) – “שיבעיר תנור העלעקטרי לחמם התבשיל שעומד בו מע”ש מותר, אבל לבשל עי”ז תבשיל מחדש נראה דאסור”.
- הל’ שבת (פרק י”ד הע’ תר”ס) – “המקיל מע”ש במבושל כ”צ ודאי יש על מי לסמוך”.
- ששכ”ה (פרק א’ סעי’ כ”ו [דפו”ח, סעי’ ל”ב]) – “אוכל מבושל, בערב שבת מותר ליתן אותה על גבי כירה חשמלית בשעה שזו אינו מופעלת, אף כשהיא מחוברת לשעון שבת שיפעיל אותה בשבת”.
מצד שני יש מתירין
- הר צבי (ט”ל הרים מבשל סי’ ג’, ציץ אליעזר ח”ב ריש סי’ ז’) – “ומש”כ דיש לאסור ערב שבת אטו שבת, בזה יש לדון דמכיון שעובדא זו של כירת חשמל לא היה אז ולא אסרוהו, אין בידינו לגזור מעצמינו …”.
- הגרשז”א זצ”ל (מנחת שלמה ח”ב סי’ ל”ד אות א’, תנינא (ב – ג) סי’ י”ב אות א’) – “ואף גם בכה”ג שלא נתבשל עדיין כמאב”ד ג”כ נלענ”ד להקל”.
- א) אמנם עי’ הגרשז”א זצ”ל (שבות יצחק ח”ב סוף עמ’ ק”י) – “דאף שמעיקר הדין בבישול שע”י שעון חשמל כשנותן הקדירה מע”ש יש לדון רק בהלכות שהיה, מ”מ רצוי להמנע מזה מפני שיש בזה חשש למכשולות”.
- ב) מראי מקומות – הגרשז”א זצ”ל (אוצרות השבת עמ’ ת’, לשונו מובא לקמן).
- אור לציון (ח”ב פרק ל’ סעי’ י”ח, הע’ י”ח) – “להניח בערב שבת ודאי מותר. ואמנם בחזו”א בסימן ל”ח ס”ק ב’ הצריך כל דיני שהייה, וכדין מניח על האש מער”ש, שיהא מבושל כל צורכו וכו’, משום שעכ”פ יש חשש שמא יחתה, מ”מ בפלטה חשמלית שאין אפשרות להגביה יותר, אין חשש שמא יחתה, ומותר לשים בערב שבת בכל אופן”.
- משנה הלכות (ח”ד סי’ ל”ד) – “עכ”פ כנראה רוב בנין ורוב מנין והסברא נותנת דאין בזה שום איסור וכן נראה להלכה”.
- שבט הלוי (ח”ט סי’ נ”א אות ב’) – “כידוע ג’ גדרי איסור שם סי’ רנ”ג, א’ שמא יחתה, ב’ מבשל, ג’ מיחזי כמבשל ע”י נתינה ע”ג אש אעפ”י שמבושל כ”צ וגם גרוף וקטום מכ”מ ליתן לכתחילה בשבת או אחרי שהניחה ע”ג קרקע אעפ”י שאין סרך איסור בשול דהא מבושל כ”צ, וגם איסור שהי’ אין כאן, ופשוט דבכה”ג דלא נשאר רק גדר מיחזי כמבשל בתחלה דלא שייך זה כשאינו עושה שום מעשה והקדרה עומדת מע”ש על הכירה, לא ניתן לכתוב מרוב פשיטות”. אמנם עי’ שבט הלוי (אוצרות השבת פרק ב’ הע’ קמ”ד, מבית לוי ח”ו עמ’ ל”א אות ג’, חי”ט עמ’ ט”ו אות ד’) – “אין להניח לכתחילה בער”ש תבשיל ע”ג כירה שעומדת להדלק בשבת ע”י שעון, ואפילו אם הכירה גרופה וקטומה, והמאכל יבש ומבושל כל צרכו”.
- יביע אומר (ח”י או”ח סי’ כ”ו) – “אמנם ראיתי להגר”מ פיינשטיין בשו”ת אגרות משה (חאו”ח ח”ד סי’ ס) … ובמחכ”ת הרי מעשים בכל יום ע”פ רבותינו הפוסקים, שע”י שעון החשמל נכבה בשבת ואח”כ נדלק בעצם יום השבת ע”פ השעון, ולית דחש להא משום זילותא דשבת, ומה בין הבערה וכיבוי, לבישול, כולה חדא מילתא היא … הילכך אין לנו להוסיף על גזרות חז”ל, וכל שמצד הדין הדבר מותר, אין לנו לאוסרו. ומ”ש עוד שהרי אילו היה דבר זה בזמן רבותינו התנאים והאמוראים, היו אוסרים דבר זה, כמו שאסרו אמירה לעכו”ם, ואולי זהו בכלל איסור זה של אמירה לעכו”ם וכו’. ע”ש. אינו מחוור, שהרי … ולפע”ד אמינא ולא מסתפינא שהוא היתר גמור, וליכא למיחש למידי. וכן מצאתי בשו”ת ארץ צבי פרומר (סי’ קט) … וא”כ בנ”ד בפלאטה חשמלית שאין כאן שייכות לגזרה זו שאי אפשר להגביה האש, וכמש”כ בשו”ת יחוה דעת ח”ב (סי’ מה), בודאי שיש להתיר … הילכך נראה למסקנא דדינא שיש להתיר בנ”ד, ואין כאן חשש לא משום מגיס ולא משום זילותא דשבת. ע”ש. וכן עיקר להלכה ולמעשה”.
- הגרח”ק זצ”ל (שונה הלכות סי’ רנ”ד סעי’ י”א, אוצרות השבת סוף עמ’ תי”ב) – “כנראה דעתו דמה שנדלק בשבת לא חשוב מעשה חדש לענין זה אלא כהמשך המעשה הקודמת”.
- מגילת ספר (סי’ א’ אות ז’, עי’ אות ב’, קונ’ שמירת שבת פרק א’ אות ו’) – “יש להקל בכל זה”.
- ארחות שבת (פרק ב’ סעי’ ס”ח, הע’ קט”ו, עי’ הע’ פ”ג) – “מותר להניח תבשיל מערב שבת על גבי הפלטה, ובאופן זה, כאשר האש נדלקת יש בדבר היתר לפי דיני שהייה. [חזו”א סי’ ל”ח ס”ק ב’, ועיין בספר שונה הלכות סי’ רנ”ד סי”א]”.
- עי’ ילקוט יוסף (סעי’ י”א) – “יש אומרים שמותר לתת מערב שבת תבשיל צונן שיש בו מרק על גבי פלאטה חשמלית שאינה פועלת, ובמשך השבת הפלאטה תדלק על ידי שעון – שבת, והתבשיל יתחמם בשבת. ויש חולקים ואוסרים אפילו כשנותן התבשיל מערב – שבת. והעיקר לדינא להקל כסברא ראשונה. ומכל – מקום המחמיר תבוא עליו ברכה”.
