For donations Click Here

Lechem Mishna with frozen challah

Question:

Hello,
Is it permitted to use a challah roll that’s from the freezer for lechem mishna on Shabbos? And if yes, can you then return it to the freezer while it’s still frozen?
Thank you!

 

Answer:

Hello,

According to most poskim, it is acceptable to use a frozen challah for lechem mishna (because it is considered edible, or because it will be edible soon). There are opinions that it can be used only if the challah will be edible before the end of the meal. However, most poskim permit even without this factor.

Regarding returning it to the freezer, that it not a problem of molid, because the challah is a solid. It is also not an issue of hachana because you are returning it to the freezer in order to preserve its taste and freshness, which is similar to doing an action for next Shabbos in order to avoid a loss, which is permitted.

Best wishes

Sources:

בענין להתשמש בחלה קפואה ללחם משנה

  1. מנחת יצחק (ח”ט סי’ מ”ב) – “נראה דבכעין נד”ד דראוי לאכילה בלי שום תקון, ורק מחמת קרירות א”א לאכול, אשר כעבור קצת זמן יסור קרירותו מעצמו, וגם עכשיו אפשר ע”י חמימותו אצל האש באופן המותר בשבת”.
  2. ציץ אליעזר (חי”ד סי’ מ’) – “נראה להלכה דאפשר שפיר לצרף ללחם משנה חלה קפואה ואפילו לסעודה שלישית הגם שאין סיפק להפשרה לפני מוצ”ש, ואין חשש מוקצה וגם לא מעכב מה שאינה ראויה כעת לאכילה אלא שפיר אפשר אפ”ה לצרפה ללחם משנה”.
  3. בצל החכמה (ח”ג סי’ ק”י אות ד’) – “בחלת לחם שהוציאו אותה מהמקרר כשהיא קפואה ואינה ראוי’ לאכילה, אם מותר לצרפה ללחם משנה או שצריך לחכות עד שתופשר עכ”פ במדה שתהא ראוי’ לאכילה ע”י הדחק, והוריתי שדי אם תהי’ ראוי לאכילה בסוף הסעודה. והרי בידו להמשיך סעודתו כמה שירצה”.
  4. שערים מצויינים בהלכה (רבבות אפרים ח”ב סי’ קט”ו אות ב’) – “עיין אור”ח סימן תס”א ס”ד ומפרשים שם בזקן וחולה שקשה להם לאכול המצה מותר להם לשרותו בכלי שני וא”כ ה”נ לנידון דידן כיון שאפשר לשרותו הרי היא ראויה מיד”.
  5. אבן ישראל (מאור השבת ח”א סי’ כ”ז אות ב’, ח”ב מכתב כ”ז, קובץ מנחת הקיץ עמ’ כ”ט אות ה) – “שאלה – בספר מאור השבת ח”א בחלק מכתבים, יש תשובה ממרן שליט”א (זצ”ל) שפסק שחלה קפואה מוקצה בשבת, והיה קשה לי דהרי בשו”ת אבן ישראל ח”ח סי’ כ”ט דן מרן שליט”א (זצ”ל) אם יש איסור בישול להשים חלה קפואה על הקדירה ומשמע שנקט שחלה קפואה אינה מוקצה. תשובה – מקודם חשבתי שאינו בר אכילה אח”כ כשזכיתי למקפיא ראיתי שהוא כן בר אכילה“.
  6. קנין תורה בהלכה (ח”ד סי’ כ”ח).
  7. פרי השדה (ח”ב סי’ פ”ח).
  8. אור לציון (ח”ב פרק כ”א אות ב’) – “מותר לצרף לחם קפוא ללחם משנה”.
  9. הגריש”א זצ”ל (אשרי האיש או”ח ח”ב פרק י”ב אות י”ח) – “מותר לעשות לחם משנה על חלה קפואה, אפי’ אם לא תפשיר במהלך הסעודה”.
  10. הגראי”ל שטיינמן זצ”ל (שפתי איל שבת אות י”ג) – “שאלתי למו”ר זצוק”ל אם אפשר לצרף חלה קפואה ללחם משנה, ואמר לי שכן, הואיל ואפשר לאוכל”.
  11. קובץ הלכות (שבת ח”א פרק י”ד סעי’ י”ט [לשונו מובא לקמן], הע’ ל’) – “שהנסיון יוכיח שגם לחם קפוא ממש ראוי לאכילה, שלכן אין ספק דשרי ליקחו ללחם משנה אף לכתחילה”.
  12. תשובות והנהגות (ח”ב סי’ ק”ע) – “אף שאינו ראוי לאכילה עכשיו כיון דכשיעבור איזה זמן ממילא נעשה ראוי לאכילה וההקפאה היא כדבר אחר המעכב לאכול, כשר ללחם משנה”.
  13. חוט שני (ח”ג עמ’ ק”י אות י”ב, שעה”צ ס”ק י’, ח”ד עמ’ ק”ה ד”ה לחם) – “דראוי קצת לאכילה כשהוא קפוא”.
  14. עי’ יביע אומר (ח”ח או”ח סי’ ל”ב, ח”ט או”ח סי’ ק”ח אות קל”ו) – “ונראה לי שהעיקר להקל בזה. ומיהו אם אפשר בנקל לשאול לחם הראוי לאכילה משכנו לצרפו ללחם משנה, הכי עדיף טפי, אע”פ שעליו להחזיר הלחם לשכנו אחר שבירך עליו. ושלא כמי שפקפק בזה”.
  15. ששכ”ה (פרק נ”ה סעי’ י”ב) – “מותר לצרף ללחם-משנה לחם קפוא שרק עכשיו הוציאוהו מתא-ההקפאה”.
  16. עי’ שבט הקהתי (ח”ב סי’ קט”ז, מילואים ס”ק ע”ב, ח”ג סי’ קמ”ג, ח”ה סי’ נ”א).
  17. עי’ חיי הלוי (ח”ד סי’ כ”ה אות א’) – “נראה דודאי החלה השניה צריך להיות ראוי לאכילה, אכן בענין חלה קרושה נראה דבדרך כלל אין חשש בזה”. וכ’ שם “שאמר לי הרה”ג ר’ שלמה פנחס מאלוויצקי שליט”א שכן הורה לו הגה”צ ר’ יעקב ישרא’ קניבסקי ז”ל”, וכן הובא בשם בעל אג”מ בס’ כבוד ועונג שבת, (ארטסקרול, פרק י”ד הע’ ט”ז).
  18. אדרת תפארת (ח”ב סי’ י”ג) – “והמורם מן האמור שיכול לצרף ללחם משנה (בנוסף לחלה שבוצע עליה) חלה שאינה ראויה לו כעת לאכילה כל זמן שיש עליה תורת לחם וממילא יש להתיר לצרף חלה שאולה או קפואה או פת עכו”ם אף למי שנזהר שלא לאכול פת עכו”ם, או מצה בע”פ שחל להיות בשבת. אולם חלה שאסורה באכילה ואין בה שום היתר אכילה בשבת כגון כאשר שכחו להפריש חלה מן הלחם בא”י או שאסורה באכילה משום איסור חדש, אסורה בטלטול ואין לצרפה ללחם משנה”.
  19. יבקש תורה (שו”ת סי’ מ”ד ענף ה’) – “שאין חסרון לצרף חלה שאינו ראוי ממש לאכילה עכשיו כמו לחם קפוא”.
  20. עי’ ילקוט יוסף (סעי’ ט’) – “ככר מוקפא שהוצא מן הפריזר שבמקרר בשבת, אם אין לו ככר שלם אחר, יש להקל לצרף ככר זה ללחם משנה, ואין צריך להמתין עד שהככר יופשר מקפאונו”.
  21. עי’ הל’ שבת בשבת (ח”ד פרק ע”ה סעי’ כ”ב, עמ’ קס”ד) – “חלה קפואה – לחם קפוא אחד מצטרף ללחם משנה, ולכתחילה יש לראות שהלחם או החלה יהיו רכים וראוי לאכול מהם כדרכו”.
  22. אוצרות ההלכה (השבת והלכותיה פרק ט’ סעי’ י”א) – “וכן רשאי לצרף ללחם משנה חלה קפואה מהפריג’ידר, אפילו שלא ראוייה עתה לאכילה”.
  23. עי’ ויהי בנסוע (פרק י’ עמ’ קכ”ט סעי’ ג’).

 

מצד שני עי’ שבט הלוי (ח”ו סי’ ל”א) – “אשר שאל בענין לחם משנה באו”ח סי’ רע”ד בענין לחם משנה באו”ח סי’ רע”ד בענין השכיח היום שלוקחים החלות מהמקרר והמה קרושים קשים כאבן ואינם ראויים לאכילה אם שייך לצרף זה ללחם משנה – וכב’ צידד בזה להקל – דרכי להחמיר בזה דכיון דנקרא לחם משנה ולדעת קצת ראשונים באמת צריך לבצוע על שניהם ממילא בעינן שיהי’ ראוי לאכילה ממש ולא מהני כאן סברת עומד להפשיר שכ’ כב’ דמה יושיענו זה דהשתא מיהת בשעת סעודה ראויים לאכילה בעינן ולא ראיתי ראי’ מכרעת בדבריו. ואעפ”י שידעתי מקילים בזה, ראוי להחמיר לכתחילה”. וע’ בחיי הלוי (ח”ד סי’ כ”ה אות א’) – “שבט הלוי … אמנם הוא מדבר באופן שהוא קרוש כאבן ואינו ראוי לאכילה, ולפענ”ד למעשה המציאות [עכ”פ בדרך כלל] אינו כן דאפילו תיכף אתר שנוטלין אותו מהפריזער יכולין לחתוך ממנו חתיכות קטנות ולאכלו”

הגרשז”א זצ”ל (ששכ”ה פרק נ”ה הע’ ל”ט, שולחן שלמה ס”ק א’.ב’, הליכות שלמה פסח פרק ח’ הע’ י”ז) – “יתכן דבשעה שהלחם קשה כאבן ולא ראוי לאכילה אינו יכול להצטרף ללחם משנה. ולא דמי למצה בערב פסח שחל להיות בשבת, דאע”ג דאין אוכלים את המצה עכ”פ גם עכשיו היא אוכל. אך אם בדעתו להאריך בסעודתו עד שיהא ראוי למאכל, אפשר דחשיב כרותח שצריכים להמתין עד שיצטנן”.

  1. הגר”א נבנצל שליט”א (ביצחק יקרא על סעי’ א’).
  2. עי’ רבבות אפרים (ח”ב סי’ קט”ו אות ב’) – “להשתמש בחלה קפואה ללחם משנה אם מותר. תמיד אני משתמש, כי עד סוף הסעודה שנמשכת זמן רב זה ראוי לאכילה”.

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *