Question:
I was told quite recently by a Rav-posek that pas shacharis does not apply nowadays. That a person does not necessarily need to eat at that time, and that certainly one does not need to eat bread. That the food and health prescriptions stated in the gemara and the rishonim do not apply nowadays and that people’s constitutions have changed.
I see that a question to the site regarding pas shacharis has just been responded to.
Would the Rabbonim, shlita, please kindly clarify and expound fully. Thank you.
Answer:
Hello,
It is correct that there are numerous health related things that were said in the gemora, that we don’t do nowadays because of “nishtanu hativim”. That nature of people, what they are sensitive to etc., can change due to different climate, life style, and other factors, and this is why many of the things written in the gemora are not brought in the Rambam, and many of the health things the Rambam wrote are not brought in the Shulchan Aruch, see Kaf Hachaim 280-1. However, the idea of eating breakfast, (although there is controversy what it should be, bread, cake or anything) is brought in Shulchan Aruch (O:CH 153-2). True it isn’t brought as an obligation, rather as a good thing to do, however it is brought, and a number of recent poskim. The Pri Megadim and Eshel Avrohom discuss it. The Mishna Berura (155-11), and the Aruch Hashulchan (153-2), Yalkut Yosef (153-2), all relate to it and they don’t say that the nature of people has changed and therefore there is no need to be careful about this. As a side point, the doctors nowadays do say that it is healthy to eat a good breakfast.
Additionally, it is true that there is controversy as to how exactly to calculate the time, and what has to be eaten, and this is why people are lax about this idea, (see Piskei Teshuvos 157-1). However, it is difficult to hear that this inyan is “irrelevant nowadays”.
Best wishes
Sources:
תוספות מסכת מועד קטן דף יא עמוד א
כוורא סמוך למסרחיה מעלי – ובזמן הזה תופסים סכנה למיכל סמוך לסירחון וגם משתי עלה אבוה דאמר בסמוך דמעלי ושמא נשתנו כמו הרפואות שבש”ס שאינן טובות בזמן הזה
וע’ בים של שלמה חולין פ”ח סי’ יב “שיש חרם הקדמונים שאין לסמוך על רפואות התלמוד כדי שלא להוציא לעז על חכמים הקדמונים, ולא ידעו שיש שינוי במקומות, וכל שכן בזמנים שהדורות פוחתים והולכים ואם הראשונים כענקים אנו כיתושין”.
וע’ שו”ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן קא… “אברא המהרש”ל פג”ה ס”סי ט”ו כתב דמדלא הביא הרמב”ם הך דמר בר רב אשי דפסחי’ דביניתא דאטוי בהדי בשרא אסור למכלי אפי’ במילחא משום סכנתא ש”מ דהוא ברוב בקיאתו בטבעיות וברפואות ידע דבריחא אינו מזיק והש”ס מיירי שנטוה עם בשר ממש ע”ש ודחוקו מפורסם דמ”מ ה”ל להרמב”ם להביא עכ”פ דאסור לצלות דגי’ עם בשר ממש והרי הוא השמיט הכל ועלה ברעיוני תחלה דס”ל לרמב”ם דביניתא הוא דג ידוע שנקרא כן והוא שאסור לאכול עם בשר משום סכנתא ולא דגים אחרים וכה”ג כ’ תוס’ ספ”ק דמ”ק גבי כוורי ואותו ביניתא אינו מצוי בינינו ומשו”ה השמיטו הרמב”ם ומ”מ נ”ל דוחק דעכ”פ לא יסף זכר המין ההוא ממקומו במדינתו והי’ לו לרמב”ם להביאו לאנשי מדינתו ויותר נראה דלפי עוצם חכמתו ידע והבין שנשתנו הטבעיי’ בענין זה”.
וע’ ג”כ שולחן ערוך אבן העזר סימן קנו סעיף ד “הגה: י”א דבזמן הזה אפילו לא נכנסה בחדש התשיעי רק יום אחד מלבד יום שנתעברה בו, הוי ולד קיימא. ואף על גב דאמרינן בגמרא יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעין, כבר תמהו על זה רבים שהחוש מכחיש זה, אלא שאנו צריכין לומר שעכשיו נשתנה הענין, וכן הוא בכמה דברים (ב”י בשם התשב”ץ)”. וכן ב מגן אברהם סימן קעג ס”ק א “דקשה לד”א. ואפשר דבזמן הזה אין סכנה כ”כ דחזינן כמה דברים המוזכרים בגמ’ שהם סכנה לרוח רעה ושאר דברים והאידנא אינו מזיק דנשתנו הטבעיות וגם הכל לפי טבע הארצות”.
משנה ברורה סימן קנה ס”ק יא “וטוב שירגיל בו – כדאמרינן בגמרא שמונים ושלשה מיני חלאים תלויים במרה וכולם פת במלח וקיתון של מים שחרית מבטלתן ומצוה להנהיג עצמו במדה טובה והנהגה טובה לשמור בריאותו כדי שיהיה בריא וחזק לעבודת הבורא יתעלה [טור]”: ערוך השולחן אורח חיים סימן קנה סעיף ב “וחז”ל אמרו שפת שחרית מביא הרבה בריאות לגוף ואמרו [ב”מ ק”ז:] פ”ג מחלות תלויין במרה וכולן פת שחרית מבטלתן וי”ג דברים נאמרו בפת שחרית מצלת מן החמה ומן הצינה וכו’ ושיתין רהיטי רהוט ולא מטו לגברא דמצפרא כרך ואמרו רבנן השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה וכתיב [שמות כג, כה] ועבדתם את ד’ אלקיכם זו ק”ש ותפלה וברך את לחמך ואת מימך זו פת במלח וקיתון של מים מכאן ואילך והסירותי מחלה מקרבך”.
