Question:
Hi Rabbi,
Rabbi, could I switch from the Askenazi pronunciation to Sephardic like tav or saf, for Krias Shma and Shemona Esrei, specifically Hashems name, I heard that there are some poskim who say that ado-nay is not the correct pronunciation due to the komatz, is it allowed to switch back and forth the accent?
Answer:
Hello,
You should keep to the pronunciation of the minhag of your land that your parents came from. Meaning that if you come from Ashkenazi countries you should daven with an Ashkenazi accent, and if you come from a Sefardi country you should use a Sefardi accent.
Regarding the pronunciation of Hashem’s name is better in the Ashkenazi form, because by them there is a difference between komatz and patach, as the nun in Hashem’s should be with a komatz. See sources regarding switching from Ashkenazi to the Sefardi pronunciation, that many poskim say that one should not switch.
Having said that, it is important to note, that what even worse than switching from the Ashkenazi accent to the Sefardi one, is to only switch half way, and to pronounce some of the letters like an Ashkenazi and some of the vowels like a Sefardi. This is a hybrid which is not like any of the minhagim of any mesora. Additionally, a person who is going to use Ashkenazi letters, (which doesn’t differentiate between alef and ayin, chuf and ches, tes and tav) and Sefardi vowels (which doesn’t differentiate between komatz and pasach), is taking the negative aspects of both the Ashkenazim and Sefardim and putting them together.
Best wishes
Sources:
אג”מ או”ח ח”ג ס’ ה’, וז”ל ” הנה בדבר שינוי הברות בין אנשי אשכנז ובין אנשי ספרד ודאי אין לשנות מהברה של אבותינו שהיו קורין בהברה זו אלפי שנים. לא מבעיא אם נימא שהוא גם מחלוקת לדינא איך לקרות שודאי אין לנו לשנות, דהרי לבני אשכנז אינו אמת כהברה הספרדית ובפרט שבני אשכנז היו הרוב בכל הדורות, אלא אף אם נימא כדמסתבר שליכא פלוגתא לדינא ושניהם היו כשרין לדינא… אבל אין ידוע לנו איזו היא הברה האמיתית לכן אינו רשאי לשנות מכפי שהתפללו אבותיו כיון דלפי קבלתם הברה שלהם היא האמיתית ואיך ישנה להברה שאינה אמיתית לקבלת אבותיו” וע’ ג”כ בהליכות שלמה ( תפלה) פ”ה סע’ כ”ב וז”ל “הקובע מקום תפלתו בביהכ”נ שבו הנוסח שונה מנוסח אבות כגון ספרדי או המתפלל בנוסח ספדד בכיהכ”נ שמתפללים כנוסח אשכנז וכו’ אינו רשאי לשנות נוסח תפלתו משום איסור אל תטוש”. וכן ע’ במהר”ל תפארת ישראל ס’ ס”ו שאין לעבור להברה אשכזנית לספרדית, וכן במנח”י ח”ג ס’ ט, וכן ע’ בלקט הקמח החדש ס’ קכ”ח אות קכ”ג מש”כ שם בשם החזו”א שחייבים לדבר שמבטא שלו. וכן בשו”ת אז נדברו ח”ג ס’ מח(א), וכן בקריינא דאיגרתא (א) מכתב קל”ח-ג’. אמנם מצד שני ע’ שו”ת ישכיל עבדי ח”ב ס’ ג’, וכן במשפטי עוזיאל ח”א ס’ א’.
ואגב ע”ש במנחת יצחק וז”ל “ואנן מה נענה אבתרייהו אם כתבו כל זאת אף כנגד המבטא הספרדית המקובלת אצליהם מאבותיהם מכ”ש בנוגע למבטא הישראלית שלקוחה רק במקצת מהמבטא שלהם. ומה צדקו בזה דברי משכיל על דבר זה באומרו שמבטא העברי המודרני מאחד בתוכו את חסרונן של כל הברות את אי הבדלה בין פתח וקמץ כספרדים ואת אי ביטוי האותיות הגרוניות הבדלה בין א’ ע’ כ’ ח’ וכו’ כאשכנזים” ואגב שמעתי את זה ג”כ בשם הרב ע. יוסף זצ”ל. וכן ע’ בס’ עדות לישראל (לר’ הענקין זצ”ל) ח”א עמ’ 162 וז”ל “גרוע משינוי הנוסחאות הוא שינוי המבטאים וההברות כמו מבטאי אשכנז ספרד תימן פולין וליטא ואין לשנות בזה אלא במקום שעפ”י יסודי הדקדוק נתברר לקותא בהברה אחת ומבואר בספרים “שי”ב שערים ברקיע כנגד כל השבטים וכל שבט יש לו נוסח אחר” כנראה שנתכוונו לחילופי ההברות כי בלא זה היה צריך לקרא בתורה בכמה מיני הברות שמא זהו הנכון ועל כרחנו לומר שכ”א יש לו שרש ומקור בתורה ובישראל… אבל לערב הברות ומבטאים שונים לקרא מקצת כזו ומקצת כזו קרוב הדבר שאין יוצאים אפי’ בדיעבד וכה”ג נראה במתפלל בערובי לשונות שאין וצרים אפילו בדיעבד”.
וע’ בס’ בנים חביבים ס’ ט’, שהאריך בענין שינוי מבטא והברה והקיף את הענין באופן יסודי.
