Question:
I have braces. May I eat hot milk then hot meat right afterwards if I wash and rinse out my mouth?
Answer:
Hello,
Yes, you may eat hot meat right after eating hot milk, even though you have braces or fillings in your teeth, however you must make sure that the braces are indeed clean of any leftover milk . One of the reasons we are lenient with this is because the food in your mouth is essentially a kli sheini or less. Therefore, we are lenient that it doesn’t give blios, that would need to be koshered. Another reason given is that the food is most probably not yad soledes bo. As a side point the same question exists with regard to fillings in one’s teeth, or other dental work such as a bite plate or a person with dentures. These are some of the reasons why we are lenient with this with regard to basar bchalav, (but not with regard to chometz). There are some other reasons brought in the poskim, see sources. As a side point, if the absorbed taste in you braces or fillings would become milky, there would be a need to wait 24 hours or at least until the next day. Which would mean that one may be either milchig or fleishig from hot food on any particular day.
Best wishes
Sources:
- מהרש”ם (ח”א סי’ קצ”ז) – “הנה בגוף דין יס”ב הגם שהדרישה ומחצה”ש או”ח סי’ שי”ח סקל”ז הזהירו בזה דהוי כשיעור כריסו של תינוק נכוה וגם הבכור שור החמיר בזה אבל מצאתי באו”ה כלל ל”ד דהיינו כשיעור שיד אדם בינוני נכוה בו ומצאתי בחמ”ד הל’ תערובות סי’ מ”ה שהאריך בזה לפקפק בד’ או”ה אבל בספר זרע יעקב לשבת מ’ החזיק בדעת או”ה אם כן כששותין חלב איננו בגדר זה שיהיה הפה נכוה בו. ועוד דמבואר בחמודי דניאל ה”ת סי’ א’ וסי’ ל”ד דבלא שהה האיסור כלל אינו בולע וכדמוכח מהא דניער וכיסה. וכ”ה בתשו’ רדב”ז ח”א סי’ רכ”ג ואם כן בשיעור שעובר דרך הפה אינו בולע כלל. ואף דבפמ”ג בפתיחה לבב”ח ופר”ת סי’ צ”ח סוף סק”ט ס”ל דגם בלא שהה כלל בולע כדאי הם הרדב”ז והחמ”ד לסמוך עליהם. ולכן נ”ל להקל בצירוף טעם הקדום”.
- כה”ח (יו”ד סי’ פ”ט ס”ק כ”ב) – “ובענין השינים הזרים אשר רבים יעמדו להם בפיהם ויאכלו בהם מאכלי חלב ומאכלי בשר אין להחמיר דבודאי נעשו ממין דבר קשה ושיע דלא בלעי ולא פלטי כמו כלי זכוכית וגם המאכלים שאוכלים ע”פ הרוב המה רק מכלי שני ואין היס”ב. כה”ח (יו”ד סי’ פ”ט ס”ק כ”ב) – “ובענין השינים הזרים אשר רבים יעמדו להם בפיהם ויאכלו בהם מאכלי חלב ומאכלי בשר אין להחמיר דבודאי נעשו ממין דבר קשה ושיע דלא בלעי ולא פלטי כמו כלי זכוכית וגם המאכלים שאוכלים ע”פ הרוב המה רק מכלי שני ואין היס”ב. חזו”א (שבות יצחק ח”ט עמ’ ר”ה, פרק י”ט הע’ מ”ג) – “שמעתי מהגר”ח קנייבסקי שליט”א דשאלו לפני החזו”א למה אין צריך להגעיל שיניים תותבות בין בשר לחלב, והשיב דאין אדם אוכל ושותה חמין שהיד סולדת בהן”.
- קהלות יעקב (ארחות רבנו ח”ב עמ’ כ”ח אות ל’) – “ואמר לי שמבשר לחלב ולהיפך לא מקפידים וגם הוא לא נוהג להקפיד, ורק בחמץ שבמשהו ואף בטעם לפגם נהגו להחמיר”.
- אג”מ (או”ח ח”א סוף סי’ ה’) – “ובדבר שנים תותבות ששותה חלב רותח, הנה פשוט שמה שיכול להכניס לפיו לא נחשב רותח לבליעה דהוא פחות מיד סולדת ולכן אין לחוש לבליעה בהשנים אלא להבעין שיש לחוש גם בשנים של עצמו וצריך הדחה וקנוח”.
- הגרשז”א זצ”ל (מנחת שלמה ח”ב סי’ מ”ו ד”ה נראה, תנינא (ב – ג) סי’ ס’ אות ל’) – “נראה שאין הטעם במה שמקילים שאין מייחדים שיניים תותבות לבשר בפני עצמו ולחלב בפני עצמו כמש”כ בכף החיים יו”ד סי’ פ”ט ס”ק כ”ב בשם שו”ת שאילת שלום שהמאכלים הם ע”פ רוב רק מכלי שני ואין היד סולדת בהם, שהרי בדרך כלל רגילים אנשים לאכול ולשתות אוכלין ומשקין גם כשיד האדם סולדת בהם, כמו כן בפלטה העליונה יש חלק שהוא כסף או זהב וזה מתכת שבולע ופולט לא כזכוכית, גם הרי יש שיש להם כותרות של זהב על השיניים, גם אוכלים בהם גוש שלדעת הרבה פוסקים חשיב ככלי ראשון. אולם עיקר הטעם להקל לבשר בפני עצמו ולחלב בפני עצמו הוא מפני שהחום הטבעי שבתוך הפה מקלקל ומפסיד את הטעם הבלוע וגם לאחר זמן קצר דינו כאינו בן יומו, ורק מאכילת בשר לחלב ממש החמירו חכמים, אבל לא חשו כלל על הטעם הבלוע שבתוך השיניים התותבות”.
- עי’ אבן ישראל (ח”ט סי’ ס”ח, והג”ה) – “צריך להמתין אחר אכילתה שש שעות … משום בשר שנשאר בין השינים, ועד שש שעות עוד חשוב בשר, ואח”כ כבר נתקלקל ואין עליו שם בשר. [ומכאן יש ללמד זכות על כלל ישראל שאינם נזהרים כשעושים להם שן תותבת או בלומבא מכסף או מזהב ומשאר מיני מתכות וגם מפלסטיק, שאינם נזהרים לכה”פ לחכות לא לאכול גבינה חמה באותו יום, אף שנבלע בו טעם בשר בתוך הבלומבע או בתוך השן התותבת, כדי שיהא לכל הפחות נותן טעם לפגם, והוא משום דשאני דין השינים שפוגם ביותר ששם כל דבר מסריח בעבור שש שעות, כמו שכתבו כאן שאחר שש שעות הבשר מתקלקל עד כדי כך שלא נקרא עליו שם בשר]”.
- משנה הלכות (ח”ד סי’ ס”ח, חי”ב סי’ י”ג) – “דשיניים תותבות בכל השנה ליכא איסור לדינא לאכול בהם בשר ואח”כ חלב או להיפוך”.
- שבות יצחק ח”ט עמ’ רי”ט, אשרי האיש יו”ד פרק ה’ אות ו’) – “אכילת בשר וחלב בשיניים תותבות, סומכים על הסברא שהבל הפה פוגם מהר, ופוגם במידה שדבר חריף אינו מתקן”.
- יביע אומר (ח”ג או”ח סי’ כ”ד) – “לגבי בשר וחלב אין צורך להחמיר בזה כלל, אלא להשרידים אשר ה’ קורא המתנהגים בחסידות”.
- בדה”ש (סי’ פ”ט ס”ק ל”ט) – “מי שיש לו שינים תותבות אין צריך שיהיו לו לחלב בפני עצמו ולבשר בפני עצמו … כן כתבו האחרונים, ונתנו טעמים שונים … וכן המנהג להקל בזה”.
- ילקוט יוסף (קיצור שו”ע סי’ פ”ט סעי’ י”ב) – “המשתמשים בשיניים תותבות שאפשר להסירם מתוך הפה ולהחזירם, צריכים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר, ואין להקל להם על ידי החלפת השיניים, או נקיונם הדק היטב. ואחר שש שעות מותר להם לאכול גבינה אחר בשר באותן השיניים, ואין להצריך להכשיר בהגעלה את השיניים התותבות בין הבשר לחלב, מחשש שמא בלעו השיניים מטעם הבשר או הגבינה, שכיון שאין התבשיל חם שהיד סולדת בו כשנותנו בפיו, וגם הוא מכלי שני, לפיכך אין לחוש להחמיר כלל. ואם הם פרודות ויש חשש לבשר בין השיניים, ינקה אותם היטב ויסיר הבשר. [ילקו”י שם עמוד שפ. יביע אומר ח”ג חאו”ח סימן כד]”.
- לבושי עז (סי’ פ”ט סעי’ ד’ תמצית אות ה’) – “מעיקר הדין אין לחוש שהסתימות בשיניים או שיניים תותבות בלעו בשר או חלב, כיון שאין רגילים לאכול רותח. וגם משום חורפא ודוחקא אין לחוש לא לבליעה ולא לפליטה, דבכה”ג יש לסמוך על דעות המקילין בחורפא שהוא רק בחילתית, ואינו מבליע טעם ראשון וגם אין מפליט טעם ראשון, ואם עבר מעת לעת בודאי יש לסמוך דלא מחליא לשבח. והנכנס בין השיניים יש לנקר ולקנח הפה ולהדיחו. ומי שיש לו חורים בשיניים ואי אפשר לנקר המאכל משם, דעת החתם סופר שהמאכל ההוא מתעפש ונסרח מחמת הבל הפה ואין עליו שם בשר או חלב”.
