To Donate Click Here

Mincha without Tachanun


I daven with a Minyan which never says Tachanun. They daven long before Shkia but claim that is their minhag.
Here are my questions:
1. Is there genuinelly such a registered accepted minhag?
2. Should I say Tachanun myself or rather not? Is there lo sisgodedu if I do?
3. Is there a point to “catch up” Tachanun later, on my own, without tzibbur at all?



  1. There are indeed places that have this minhag. The reason they do this is because they were used to davening and finishing mincha after sunset, which according to some poskim, we don’t say tachanun then. In order not to differentiate they don’t say it by mincha whenever they daven. This however is not the minhag in most shuls and may only be done in places that already have this minhag.
  2. It is controversial, if you should say it or not.
  3. A person who finishes davening after the tzibbur already said tachanun should still say it, however it may only be said adjacent to the shemona esrei that was said. Therefore if the tzibbur is in middle of aleinu, or while they are taking out the Sefer Torah, the person should say tachanun then, and not what the tzibbur is saying. If it is while they are carrying the sefer, he should say it standing.

Best wishes


  1. ע’ פתחי תשובות ס’ קל”א אות י”ג.
  2. ע’ ס’ אשי ישראל פכ”ה הערה מ”ו וז”ל ושמעתי בשם הגרש”ז אויערבאך זצ”ל דאם נמצא בביהכ”נ שלא נוהגים לומר בו תחנון במנחה ינהג כמותם. והגר”ח קניבסקי שליט”א כתב לי שאם נמצא בביהכ”נ שלא אומרים בו תחנון כשיש יארצייט לרב גדול וכדו’ והוא אינו נוהג כן עליו להשלים אח”כ ולומר תחנון”.
  3. שו”ת שבט הלוי חלק ז סימן יב (ב) “ואשר שאלת בימים שקוראים בתורה והקהל אומר כבר ויהי בנסוע וגו’, ואתה עדיין באמצע אמירת תחנון אם עליך להפסיק ולהגיד עם הציבור ויהי בנסוע וגו’, או תמשיך באמירת תחנון, לפי ענ”ד דלא יפסיק לאמירת ויהי בנסוע דאין להפסיק באמצע אמירת תחנון רק לדבר שבקדושה ממש, עיין שערי תשובה ריש סי’ קל”א, ואמירת תחנון חמור פי כמה מאמירת ויהי בנסוע שהוא רק מנהג בעלמא”. וכן שו”ת קנה בשם חלק ב סימן ח וז”ל “אחדשה”ט הנני בזה על דבר שאלתך באחד שהתחיל להתפלל שמונה עשרה במנחה עם הצבור ועד שגמר תפילתו כבר אמרו הצבור תחנון ועומדים באמירת עלינו לשבח, אם עדיף שיתפלל על סדר התפלה ויאמר תחנון ואח”כ עלינו, או שיאמר עלינו עם הצבור ואח”כ יאמר תחנון. והנלע”ד הוא שיאמר תחנון ואח”כ עלינו, שהרי סדר התפלה כן הוא תחנון ואח”כ עלינו, וכמש”כ מרן המחבר בשו”ע או”ח (סי’ קל”א סע”א) דאין לדבר בין תפלה לנפילת אפים, והיינו משום דכולה כעין תפלה אריכתא היא”. וכ”פ בס’ אשי ישראל פכ”ה סע’ י”ג.

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *