Question:
My beloved mother was niftar on Thursday, Yud Gimmel Iyar, Thursday, May 4, 2023 and the levaya was that day, Thursday. We started sitting Shiva that day. Shavuous came in on Friday, May 26. Which day would the shloshim be? Thank you so much!
Answer:
Hamakom yinachem eschem btoch shar aveilei Tzion V’Yerushalayim.
There is a halacha that if a person already finished shiva, and then came a Yom Tov, that the Yom Tov nullifies the restrictions of sheloshim. Therefore, from a little before Yom Tov you were allowed to were allowed to shower, and to do laundry. Regarding things that are done for the benefit of the niftar, such as serving as the chazzan and kaddish, learning mishnayos, etc., for these things we don’t say that the Yom Tov interrupts it. Therefore, you would have preference regarding kaddish and being the chazzan until the real sheloshim, which would be those saying kaddish until the end of Friday the 13th of Sivan.
Best wishes
Sources:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות חול המועד סימן תקמח סעיף ח וז”ל “אם נהג שבעה ופגע בו הרגל, מבטל ממנו גזירת ל’. אפילו חל יום שבעה בערב הרגל, מותר לספר ולכבס בערב הרגל. הגה: וה”ה הרחיצה, לדידן דנוהגין איסור רחיצה כל ל’, ומותר לרחוץ סמוך לערב וא”צ להמתין עד הלילה (הגהות מיימוני ומרדכי והגהות אשירי); ואין צ”ל אם חל יום ח’ להיות בשבת ערב הרגל שמותר לספר בערב שבת”. וע”ש במשנה ברורה סימן תקמח ס”ק לא “סמוך לערב – כדי שיהיה ניכר שהוא משום כבוד הרגל וזה הדין הוא אפילו אם חל יום ח’ או ט’ בערב הרגל”.
וע’ בספר נחלת שבעה תשובות סימן עג “אירע לאחד אבילות בר מינן בה’ בניסן, ולאחד אירע אבילות בר מינן בי”ג בניסן. נמצא לאותו אבל של ה’ בניסן נשלמו ז’ קודם פסח, ופסח מבטל ממנו גזירת שלשים. ולאותו אבל של י”ג בניסן אין הרגל מבטל ממנו רק גזירת שבעה. ובשניהם היו יתומים קטנים שהולכים לבית הכנסת. ופסקתי לענין קדיש, שהבן שבעה אף על פי שהרגל מבטל ממנו גזירת שבעה, מכל מקום יש לו קדימה על האבל של ה’ בניסן, שזה בן שבעה וזה בן שלושים, דהיינו עד כלות שבעה ימים ממש דהיינו עד יום שלישי דחול המועד, ואחר כך יש לשניהם דין שלושים. ואף על פי שלזה של ה’ בניסן בטלה ממנו גזירת שלשים, מכל מקום נראה לי שלענין הקדישים יש לו דין שלשים. וכן זה של י”ג בניסן שנוהגין להדליק נר במקום שמת שם מת כל שבעה נראה לי להדליק כל השבעה במילואה אף על פי שהרגל מבטל ממנו גזירת שבעה.
וטעמא נראה לי דהא דהרגל מבטל ממנו גזירת שבעה ושלשים נלמד בגמ’ (מועד קטן יד ע”ב) מושמחת בחגך אי אבילות דמעיקרא אתי עשה דרבים של ושמחת בחגך ודחי לאבילות שהוא עשה דיחיד. ואי אבילות דהשתא לא אתי עשה דיחיד ודחי עשה דרבים. ואם כן הא דהרגל מבטל מן האבל גזירת שבעה ושלשים הוא מן העשה דושמחת שהוא עשה דרבים מה שאין כן בדבר שאינו נוגע אל החיים רק לכבוד המתים ולתועלת נשמתם לא שייך ביטול דהא מכל מקום תוך שבעה או שלשים ממש הוא ולא נגזול את המתים.
