Question:
I have learnt that it is absolutely forbidden to keep guests waiting. [So much so that on the 1st night Succos, the host is forbidden to wait for the rain to stop.] I would like to know what the halachah is if more than one guest is expected, and while one or more guests are present, one or more have yet to arrive.
Thank you.
[A recent experience: Guest was told that hosts expected to start at a given time, and to arrive then. Guest arrived on time, to be told that a different guest had decided to daven elsewhere and they would be waiting for that guest. Ended up starting about 45+ minutes later.
Do the numbers of guests involved make a difference?
Host offered guest to make kiddush, but guest didn’t want that for various reasons – and why should a guest have to explain their reasons? Had been invited and come for the seudah.]
Also, is there a halachah about taking a long time in-between courses? Long drawn-out singing between courses can add half an hour each time.
Impacts on the guest’s time, who either has to leave early – which is awkward and embarrassing and difficult to do; and if they do manage it they maybe have to eat to satisfy at home – or, they end up leaving much later than they wanted to, and are exhausted and have to change afternoon plans or miss afternoon rest.
Thank you.
Answer:
Hello,
The term “absolutely forbidden to keep guests waiting”, sounds a bit extreme. While it is true that if we have a guest that is hungry and tired, that we should do whatever we can to give the guest their needs, not all guest ae coming tired and hungry. The idea of eating right away on Succos even if it is raining, is the following. There is controversy among the poskim if it is raining the first night, if one should make kiddush and just eat a kezayis in the succah or not. The Mishna Berura says that if possible one should wait, (an hour or two) for the rain to pass, in order to eat in the succah. The Shar Hatzion adds, that if one has guest that are hungry (and it is very possible that indeed they are, then one shouldn’t wait in order to fulfill the halacha according to all opinions, rather the person should do like the Rema rules, and make kiddush in the Succah right away.
Regarding your question, if you have more than one quest, so you have a conflict of obligations here. On one hand making one guest wait, is inconveniencing them, but on the other hand, starting the meal before your guest come is embarrassing for them. Try to balance the two factors. Shmooze with them, and stall a little bit if that is possible, but if one guest knew what time to be there, but decided to come late, the rest of the guest don’t have to suffer for that.
As far as the amount of time that each course takes, and the time between courses, for that one has to access each situation for itself. The main idea here is that the guest should be comfortable. If the guest may be tired, or if the guest for any reason is in a rush, then the meal should go quicker. The same applies to regarding singing; if the guest is in a rush or tired don’t drag it out, but if they enjoy the singing then sing longer. The Shabbos day meal should not take so long, that he guest have to change their plans or miss out on the Shabbos afternoon rest.
Best wishes
Sources:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרלט סעיף ה “ירדו גשמים, הרי זה נכנס לתוך הבית; … הגה: … וכל זה דווקא בשאר ימים או לילות של סוכות, אבל לילה הראשונה צריך לאכול כזית בסוכה אף אם גשמים יורדין (טור ור”ן והרא”ש), ויקדש בסוכה (כדי) שיאמר זמן על הסוכה (ת”ה סי’ צ”ה). וע’ במשנה ברורה שם ס”ק לה “אבל לילה וכו’ – דאף שהוא מצטער מחמת הגשם וכל מצטער פטור מסוכה סבירא ליה להרמ”א כדעת הפוסקים דסוברין דבלילה ראשונה אף מצטער חייב וטעמם דכיון דגמרינן ט”ו ט”ו מחג המצות לגמרי גמרינן מה התם בכל גווני חייב אף בסוכות כן. ודע דיש עוד מגדולי הראשונים דסבירא להו דגזרה שוה זו לאו להכי אתיא ואין לחלק בין לילה הראשונה לשאר ימים וע”כ הכריעו כמה אחרונים דאף דמחוייב לאכול בסוכה מחמת ספק ברכת לישב בסוכה לא יברך דספק ברכות להקל. עוד כתבו דראוי להמתין עד חצות הלילה פן יעבור הגשם דאם יעבור יכנס לסוכה ויברך ברכת לישב בסוכה ויאכל ויוצא בזה המ”ע לכו”ע ויש מאחרונים שכתבו דאין כדאי להמתין כל כך דאם ימתין עם אכילת ב”ב הגדולים והקטנים אין לך מניעת שמחת יום טוב יותר מזה [שע”ת] וכן בא”ר ופרי מגדים לא הזכירו שיעור חצות רק כשעה או שתים ואם לא פסקו יעשה אז קידוש בסוכה כמו שכתב הרמ”א: ועל זה כ’ בשער הציון ס”ק סז “ואם מצטער ברעב או בשנה על ידי המתנתו [ובפרט כשהזמין אצלו אורחים עניים ומסתמא לא אכלו כל היום והם תאבים לאכול ומצטערים] אין לו להמתין, דממה נפשך אם מצטער חייב, בודאי יכול לאכול ויוצא בזה המצות עשה, ואם מצטער פטור, גם כן יכול לאכול [בכורי יעקב]. ואפשר עוד דלענין עניים דקיימי אם יעכבם מלאכול איסורא נמי איכא, דהם אינם מחוייבים לצאת כל הדעות ואיכא חשש דבל תאחר, עיין ראש השנה דף ד’:
