Question:
I plan to go to a kever of a Tzaddik on my birthday. I now realized that I will have my period and I wanted to know if it would still be ok to visit a kever of a Tzaddik (I am a single girl).
Answer:
Hello,
According to the Mishna Berura and other poskim, for kabalistic reasons, it is best for women not[1] to go to a cemetery during the nida period. This applies even though[2] it is the kever of a tzaddik. Therefore, it is better for you to wait until after your period[3].
It is important to note that when it is important[4] for the woman to go, i.e. after shiva or when the tombstone is erected, or if the situation is such that she will be very embarrassed by not going, then the poskim are lenient. Additionally, if woman will stand more than 4 amos (6-8 ft.) away[5] from the graves, it is permitted.
Best wishes
Sources:
[1] משנה ברורה סימן פח ס”ק ז “עוד כתב [ח”א כלל ג’ סעי’ ל”ח] שלא יכנסו לבית הקברות עד שיטבלו”. וכן פת”ת יו”ד ס’ קצ”ה ס”ק י”ט “כתב בספר חמודי דניאל כ”י נהגו הנשים שלא לילך לבית החיים להתפלל בימי נדתה ונכון הוא ע”כ”. גשר החיים פרק כ”ט אות י”ג “וביותר וביחוד הזהירו האר”י הק’ ועוד שלא תלכנה לביה”ק נשים נדות בטרם טבלו כדין, ולא גבר בע”ק בטרם טבל”. וכן ע’ בפסקי תשובות סי’ פ”ח אות ט’ ד”ה ולענין “ולענין הליכה לבית הקברות: נוהגים להחמיר אפילו בימי ליבונה וכל זמן שלא טבלה, וגם על קברי צדיקים כמערת הרשב”י וקבר רחל וכדו’ יש ליזהר, אבל אם יהיה לה עגמת נפש אם לא תילך, אפשר להתיר בימי ליבונה, וגם בימי ראייתה, אך תעמוד רחוק ד’ אמות מהקברים”.
[2] שו”ת משנת יוסף חי”א סי’ קנ”ז “ולבית הקברות מחמירים עד שתטבול (וכן לקבר רשב” י וקבר רחל), ואם יהי’ לה עגמ “נ אפשר להקל בימי ליבונה, ותתרחק ד’ אמות מהקברים”, נשמת ישראל סי’ ל”ו פרק ב’ אות ז, קובץ מבית לוי בענייני יו”ד עמ’ קכ”ט הע’ ב’ ” ובכלל זה שלא לילך גם לקברי צדיקים בזמנים אלו”, סוגה בשושנים פרק מ’ סעי’ ו’, הע’ ו’ “אשה נדה אינה הולכת בל”ג בעומר בהילולא דרשב”י על ציונו הקדוש במירון ]לקיטות כת”י של הרחיד”א [.מראה כהן ריש עמ’ פ”ז,. וע”ע נטעי גבריאל שם אות ו’.
[3] אמנם יש מתירים בימי ליבונה ע’ יביע אומר ח”ד יו”ד סי’ ל”ה אות ה’ “ואין לנשים בימי ראייתן ללכת לבית הקברות. (חמודי דניאל, הובא בפתחי תשובה ס’ קצה ס”ק יט). וכ”כ בשו”ת חמדת משה חיו”ד סי’ סב ע”ש. ודלא כמ”ש הגרי”מ טוקצינסקי בגשר החיים (פכ”ט אות יג) שאין רשאות לילך כל עוד לא טבלו כדין. ע”ש. דליתא”וכן בס’ פותח שער פרק ט”ו אות מ”ט “שמעתי שמנהג ירושלים שאין הולכות שם רק כל זמן שרואה דם ממש, אבל בימי ליבונה הולכות שם להתפלל”. וכן בס’ שולחן שלמה (נדה פרק ט’ נוכח השולחן ס”ק ב’) פותח שער … וא”ל הגאון המחבר שליט”א ששמע את זה בבית חותנו הו”כ הגאון בעל חשב האפוד זללה”ה גאבד לונדון “.וכן בנטעי גבריאל (נדה פרק מ”ב סעי’ ו’) “המנהג שאינה הולכת בימי ראייתה לבית הקברות, אך בימי ליבונה מותר”.
[4] דע”ת ארחות חיים סוף סי’ פ”ח “ופ”א באה אשה ממרחק לילך על קברי אבות ופרסה נדה והתרתי כמו שהתירו בימים מוראים לעשות נ”ר כמ”ש הגר”א וה”נ בזה שהי’ צער ועג”נ גדול”, שולחן שלמה נדה פרק ט’ סעי’ ג’, סעי’ ד’, עי’ פרק ז’ סעי’ ד’ “ואם חייבת ללכת יחד עם אחרים, מותר לה להצטרף עמם משום כבוד הבריות … נהוג שאינן מקפידות שלא לילך בימי ליבונן”, פתחי טהרה פרק ו’ סעי’ ה’, ומראה כהן שם.
[5] נשמת ישראל סי’ ל”ו פרק ב’ אות ז’ “שיש להנהיג ששום אחד לא יכנס לתוך ד’ אמות של קבר ובפרט כשקבר הצדיק הוא מן הצד ואינו צריך לילך בין המתים”, משנת יוסף חי”א סי’ קנ “ז “ולבית הקברות מחמירים עד שתטבול ]וכן לקבר רשב” י וקבר רחל[, ואם יהי’ לה עגמ “נ אפשר להקל בימי ליבונה, ותתרחק ד’ אמות מהקברים”. וכ”כ בפתחי טהרה פרק ו’ סעי’ ו, ומראה כהן ריש עמ’ פ”ז.
