Question:
Whilst I do not doubt the great tzidkus of R Shayele from Kerestir sz`l in my opinion the recent public attitude towards him, his yeshuos and his Kever make me a little uncomfortable – at what point does belief in a Tzadik become Avoda Zara?
And also at what point does the issue of Doresh el hamessim apply?
Thank you
(I do not in any way mean to belittle the Tzaddik, but at the same time I do feel clarity in this point would be helpful)
Answer:
Hello,
I understand your concern, and at times it is possible for people to overdo it. When going to the kever of a tzaddik, we do not daven to the tzaddik to send us the yeshua, he is not Hashem, and the yeshua can only come from Hashem Himself. We either daven to Hashem Himself[1] that in the zechus of the tzaddik that He should help us, similar to bringing up zechus avos, as we say in Shemoma Esrei, “וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם”, “and He remembers the righteousness of our forefathers, and brings a redemption to their children”. Alternatively, we can ask the tzaddik[2] to daven to Hashem for us, and to try to help us in the heavenly tribunal, so that Hashem will want to help us.
This would also apply regarding dorsh el hameisim, see sources.
Best wishes
Sources:
[1] מהרי”ל (ה’ תענית) וז”ל מה שרגילין ללכת לבית הקברות בתענית יש כמה טעמים וכו’ והמשתטח על קברי הצדיקים ומתפלל אל ישים מגמתו נגד המתים השוכבי’ שם אך יבקש מאת הש”י שיתן אליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר תנצב”ה עכ”ל”, חכמת אדם שער איסור והיתר כלל פט סעיף ז ” איסור דורש אל המתים זה שמרעיב עצמו ולן בבית הקברות כדי שתשרה עליו רוח הטומאה (סימן קע”ט סעיף י”ג) ואותן נשים וכן עמי הארצות שהולכין על קברי מתים וכאילו מדברים עם המתים ואומרים להם צרותיהם קרוב הדבר שהם בכלל זה ונמצא שיש מן הגאונים היו רוצים לאסור להשתטח על קברי מתים אלא ההולכים שם יתפללו לה’ שימלא משאלותם בזכות אבותיו ובזכות הצדיקים (ועיין ב”ח ביורה דעה סוף סימן רי”ז והש”ך ס”ק ט”ו קיצר ולא העתיק כל דבריו). וכן בבאר היטב אורח חיים סימן תקפא ס”ק יז. וכן ע’ בקיצור שולחן ערוך סימן קכח סעיף יג.
[2] ע’ בשו”ת מנחת אלעזר חלק א סימן סח שהעריך בזה להקשות על המהרי”ל, וכ’ “וכשמבקש מהמת שימליץ טוב בעדו להש”י בשמי מעלה בודאי גם המהרי”ל מודה דאין חשש בע”כ דאל”כ יוקשה עליו מכל הש”ס הנז’ וזהו כונתו שלא ישים מגמתו נגד המתים בעצמם אבל להמליץ בעדו אין חשש כנז'”. וע’ ג”כ בשו”ת מהר”ם שיק זצ”ל חאו”ח (סי’ רצ”ג) שדיבר בענין הזה, וכן בשו”ת בנין ציון א סי’ ס”ז.
