For donations Click Here

Hagolos Keilim

Question:

Why don't we say a bracha when kashering pots, pans and other food utensils?

 

Answer:

Hello,

There are several answers given why we don’t make a bracha on hagolas keilim. Among the answer given are, that there is no bracha said when doing a preventive action, or for a negative commandment[1], but only before doing a positive commandment, and koshering is done to avoid eating trief. Another reason given is that there is no mitzva[2] to specifically go and kasher non-kosher utensils, rather if one wants to eat from them, they first need to be koshered. , however if we don’t want to use them for food. Another reason given is[3] that when doing hakalah, we are merely separating the non-kosher taste from the vessel, however the non-kosher taste was not fixed, rather separated from the utensil. See sources[4] for other reasons.

Best wishes

Sources:

[1] או"ה כלל נ"ח סעי' ק"ד "ומה שמברכין על הטבילה ולא על הגעלה, היינו משום שהטבילה היא מצות עשה והגעלה מצות לא תעשה שלא לאכול נבילות והוי כנקור גיד וחלב שאין מברכין עליו".

[2] ארחות חיים (הל' חמץ ומצה סוף סי' צ"ה), הו"ד בכה"ח (סי' תנ"א ס"ק ר'). "משום דאפשר להשתמש בכלים חדשים וא"צ להגעיל הני כלים ונמצא דלאו מצוה היא להשתמש בהם".  וע' רבינו מנוח (הל' חמץ ומצה פרק ה' הל' כ"ו) – "וא"ת אמאי לא מברכינן על מצות הגעלה כי היכי דמברכינן אשאר מילי דפסחא משום דהא אפשר בכלים חדשים ובלא הגעלה סגיא".

[3] ערוגות הבשם (יו"ד סי' ל"ט אות ב') – "דהתם גם כן הא הכלי גופיה היתר הוא רק שהיה בלוע איסור בכלי זאת וע"י ההגעלה מפליט הבלוע והוי ג"כ רק כבורר ההיתר מן האיסור דאין מברך". משנה הלכות (חט"ז סי' י"ט) – "דאטו הרוחץ כלי לנקותה צריך ברכה והמגעיל כלי אינו אלא רוחצה אלא שכיון שא"א לנקותה בבורית שנכנס בקירות ובדופני הקדירה המאכל צריך להגעיל או ליבון ואינו דומה כלל לטבילת כלים חדשים של עכו"ם דיש עליהם טומאת עכו"ם שהיא כעין גירות בבני אדם כמבואר בירושלמי ובאו"ה הארוך דטבילת כלים הוא מעין גרות, אבל בליעת כלים מהיתר או איסור אין כאן אלא שצריך להוציא ההיתר החלב או הבשר או האיסור מהכלי ובכלי ליכא שום שינוי וזה פשוט מאד".

[4] "ועוד נראה הטעם משום דאינו אלא איסור בלוע ואין בו ממש" – כה"ח (סי' תנ"א ס"ק ר'). אמנם ע' בעלון אליבא דהלכתא חפ"ה עמ' קי"ג טור ג' מש"כ ע"ז  הר"מ חלויה "והנה בכף החיים ... לא זכיתי להבין מאי אכפת לן במאי דהוי איסור בלוע ודאין בו ממש, מאחר דסו"ס כיון דמצוה להגעילו מ"ט לא יברך עלי', ותו דגם בטבילת כלים לא מינכר כלל איסורי', ואפ"ה מברכין אהא. (והיו שרצו לחלק בזה איזה חילוקים, ובענ"ד לא שמיע לי כלומר לא ס"ל, והג"ר אברהם ישעיהו קניבסקי שליט"א כתב לי וז"ל: אולי כוונתו כיון דאין הבלוע ניכר א"כ איננו יודעים בודאי שיש כאן איסור, וחז"ל תיקנו להגעילו מספק, וקיי"ל בשבת כ"ג א' דספק דדבריהם לא בעי ברכה, דהיינו תקנה שתיקנו כדי לצאת מהספק אין מברכין עליו עי"ש, וצ"ע, עכ"ל, ויש לעיין בכל זה)".

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *