Question:
If all members at a Shabbat day meal heard kiddush at a different location, say at a kiddush in shul, and now they are at the place that they are eating there day meal should kiddush be made by the meal? I have heard that one should but cannot find a source and in my opinion is a bracha levatala.
Answer:
Hello,
It is not a bracha levatala, because the person is drinking wine. Even though the person is eating bread right away and hamotzei includes most food, however it doesn’t[1] include wine, since wine is prominent and gets its own bracha. Therefore it isn't a bracha levatala.
Regarding a need to make kiddush, essentially what you are writing is correct. If everyone already heard kiddush there is no[2] halachic need to say kiddush again, as everyone was yotza “kiddush b’makom seuda”, and if they want, they can just wash and start the meal. The reason that some people do make kiddush again, is in order to make kiddush when eating a bread[3] meal, and because now is when they are eating the real Shabbos meal[4]. An additional reason is[5] because the Vilna Gaon was careful only say kiddush when he ate a bread meal.
To reiterate, this is a preference and not an obligation, and this is the reason why some people do it.
Best wishes
Sources:
[1] שולחן ערוך אורח חיים סימן קעד סעיף א "יין שבתוך הסעודה מברך עליו בורא פרי הגפן, ואין הפת פוטרו". וע' במשנה ברורה שם ס"ק א "אין הפת פוטרו - היינו אף על פי ששותה לשרות האכילה שבמעיו וה"ז כדברים הבאים מחמת הסעודה תוך הסעודה שנפטרים בברכת הפת כמו שיתבאר לקמן מ"מ הואיל והיין הוא חשוב אינו נחשב טפל לפת להפטר בברכתו ואפילו כוון בפירוש בברכת הפת לפטור כל מה שישתה בתוך הסעודה לא מהני ליין".
[2] לבוש ס' רע"ג סעי' ה, וכן במג"א שם ס"ק ט' "ונ"ל דא"צ לברך על הכוס קודם סעודה האחרת מידי דהוי אסעודה שלישית כמ"ש סימן רצ"א, וכן ע' בגר"ז סעי' ז, ובמ"ב ס"ק כ"ד "במקום אחר. ושם א"צ לברך עוד על הכוס קודם שיסעוד דהא כבר יצא ידי קידוש", וכן ע' קובץ הלכות שבת ח"א פרק י"ג סעי' ו', סעי' ט"ו "העושה קידוש בשחרית במקום סעודת מיני תרגימא מה' מיני דגן או בשתיית רביעית י ין, המנהג שאין מדקדקין לחזור ולקדש עוד פעם על כוס יין כשבא לסעוד סעודת שחרית".
[3] שלמת חיים סי' רס"ט "בוודאי מן הנכון לקדש עוד הפעם קודם הסעודה גמורה". וכן נהג בעל מנחת יצחק ע' קונטרס קול התורה חמ"ב עמ' כ"ב אות כ"ב "אפילו כשכבר קידש בקידושא רבה בביהכ"נ, היה חוזר ומקדש בביתו, ואפי' כל המסובין יצאו כבר חובת קידוש והטעם כדי להסמיכו לסעודת פת". ".שולחן שלמה הע' על סעי' ה'( – "דאף דלא נקטינן דאין קידוש במקום סעודה אלא בפת, מ"מ ראוי למי שקידש ואכל מזונות, שיחזור ויקדש סמוך לסעודה משום שזו היתה עיקר התקנה לקבוע סעודתו על היין, והוסיף שבכה"ג אין צריך לומר את הפסוקים שנוהגים לומר קידושא רבא, וגם אין צריך לעשותו דוקא קודם הסעודה, אלא מיד בתחילת הסעודה יכול לברך בופה"ג כדי שעיקר קביעות הסעודה תהיה על היין, והוסיף שכן הוא נוהג" (ואגב ע' ששכ"ה ח "ג פרק נ "ד סעי' כ" ב, שולחן שלמה סי' רצ"א ס"ק ה' "כשאוכל את עיקר סעודתו - בכה"ג שקבע סעודתו בקידושא רבא על פת הבאה בכיסנין, ורק לאחר מכן אוכל סעודת שבת - טוב להדר ולברך על היין בתוך סעודתו, כיון שזו היא עיקר סעודתו, כמבואר במ"ב. ואם הוא כבר קידש, ועתה הוא מקדש בשנית רק לאחרים, טוב לחשוב על היין ששותה שזה גם כדי לקבוע סעודתו על היין, כדי שלא יתחייב בברכת מעין שלוש על היין). וע' תשובות והנהגות ח"א סי' רס"ד, מועדים וזמנים ח"ג סוף סי' רמ"ג ד"ה ומדברינו וז"ל "אני נוהג אף כשאני מקדש בבית הכנסת ואוכל מזונות, כשאני בא הביתה לסעודת היום אני מקדש עוד הפעם, דנראה שקידוש היום לרוב ראשונים הוא הלכה בסעודת שבת שבזה ניכר שהוא סעודת שבת וחייבין לפני הסעודה דוקא. ובעיקר הדין לחזור ולקדש אע"פ שקידש מצאתי ב'שלטי גבורים' שמביא לברך לפני סעודה בורא פרי הגפן אף שכבר קידש קודם וכמ"ש, ומנהגינו בזה מנהג וותיקין אף שהעולם מקילין ויש להם על מה לסמוך, ובמק"א הארכתי בזה הרבה שמנהגינו להחמיר בזה הוא נכון, וקיצרתי. (וב'חוט המשולש' מביא מנהג הגה"ק בעל חתם סופר זצ"ל שקידש פעמיים כהנ"ל("
[4] חסד לאלפים ס' רע"ג סעי' ד' "ומכל מקום אף אם שתה רביעית יין, ואפילו אכל כזית פת כסנין בבקר, הטוב טוב לחזור ולקדש על שלחנו, שיהא קידוש במקום סעודה העיקרית" הו"ד בכה"ח שם ס"ק ה' "וכתב שם החס"ל מ"מ אף אם שתה רביעית יין או אפי' אכל כזית פת כיסנין בבוקר טוב לחזור ולקדש על שלחנו שיהא קדוש במקום סעודה העיקרית".
[5] גר"א במעשה רב אות קכ"ב "אף בקדוש היום אינו מקדש אלא במקום סעודה גמורה ולא מיני תרגימא או יין" הו"ד בבה"ל ס' רע"ג סעי' ה' ד"ה כתבו "ובספר מעשה רב כתב שהגר"א אף בקידוש היום לא היה מקדש אלא במקום סעודה גמורה ולא מיני תרגימא או יין"וכן ע' רע"א (על מג"א ס"ק י"א) "לענ"ד מדברי תר"י בברכות הובא במג"א סימן קפ"ח מוכח דס"ל דיין ומיני תרגומא לא מחשיב במקום סעודה עיי"ש" וכן ע' בערה"ש (ס' רע"ג סוף סעי' ח') "ויותר טוב לאכול מיד סעודת שבת בשלימות דזהו עיקר קידוש במקום סעודה".
