Question:
Hi,
Our whole family converted when we (the children) were still little. Now, my father passed away not that long time ago. All of us live and learn in Haredi and Chassidish communities. So, we know the regular halachos in regards to our situation.
At our father's levaya there was a bit of confusion. But in the end the chevra kadisha made us say the brocho ברוך דיין האמת with shem hamalchus. Was this the proper thing to do? Or should we have said it without shem hamalchus?
I know that R' Moshe Sternbuch ruled one is *allowed* to 'mourn' for a grandmother with an invalid geirus (e.g reform) because of כבוד המשפחה. If that is the case; we were certainly *allowed* to mourn for a parent that went through a kosher geirus. And additionally, there is still the biological link. But does this include saying BDE with shem Hashem?
Could you also please provide sources with your answer. So we could see it inside ourselves? Thank you.
Answer:
Hello,
My understanding is that one may mourn for the biological parent, even though there is no halachic obligation, to do so. See sources.
As a side point, see sources, that you may say kaddish etc., as an illuy nishoma for your father who was a Jew, regardless of whether you have a halachic obligation of mourning.
The bracha of dayan haemes though is another issue. It is said when a person hears saddening news. The Biur Halacha 222 D:H Dayan Haemes brings that if a person has a fire in his home, or a significant financial loss he also says the bracha. Therefore, in your situation, where for all practical purposes he was your father, like all other fathers, although technically the halachos of mourning, won’t apply, it is only for a technical reason. The feeling of loss however is still there in a very strong way. Additionally see Mishna Berura 223-8. Therefore, what the Chevra Kaddisha told you would not be an obligation; however it is still halachically grounded, and you were allowed to say the bracha with shem u'malchus as the bracha and aveilus are two separate topics.
Best wishes
Sources:
שולחן ערוך אורח חיים סימן רכב סעיף ב "על שמועות רעות מברך: בא"י אמ"ה דיין האמת. וע' באור הלכה סימן רכב סעיף ב ד"ה דיין האמת "אמרו לו שנמצא הרבה והרבה עשבים בקמה שלו או שאשתו הולידה נקבה ותשוקתו היה רק לבן זכר אין שייך לברך ע"ז דיין האמת אף שיש לו צער מזה כי לא נתקן ברכה זו אלא על דבר שמתחלה ניתן לו ואח"כ נתקלקל או נאבד משא"כ הכא החטים לא נהפכו לעשבים והבן לא נהפך לנקבה אלא שמתחלה לא ניתן לו בן [וכה"ג בחטים לא ניתן לו מתחלה הכל חטים] ואין שייך לברך דיין האמת על מה שלא ניתן לו [א"ר בשם אבודרהם]. אם נודע לו שהחמיץ יינו מברך דיין האמת [ת"י בשם הירושלמי] ופשוט דה"ה אם נשרפו לו נכסיו או שמת לו בהמתו וכל כה"ג דבר שדרך האדם להצטער בו".
וע' מגן אברהם ס' רכ"ג סק"ד וכן במשנה ברורה סימן רכג ס"ק ח וז"ל "מת אביו - וה"ה שאר אדם כשר שאדם מצטער עליו דהוא בכלל שמועות רעות מיהו העולם נוהגין לברך בלא שם ומלכות ואינו נכון". וע' הליכות שלמה (תפילה) פכ"ג הערה מ"ו וז"ל "ועל אדם כשר שמת אם מצטער עליו ביותר רשאי לברך ברכת דיין האמת בשם ומלכות, אך לא נהגו לברך אלא על רבו המובהק.
שולחן ערוך יורה דעה סימן שעד סעיף ה, "הגר שנתגייר הוא ובניו, או עבד שנשתחרר הוא ואמו, אין מתאבלין זה על זה. ס' חיי עולם פט"ז-ו וז"ל "אם הגרים רוצים להתאבל אחד על השני, ולומר קדיש נראה שאפשר לתת להם לנהג מנהגי אבלות להחמיר אבל לא להקל. ולכן אין יכולים לפטור עצמם ביום ראשון של הפטירה מלהניח תפילין וכדו'. וכן אין להם לפטוי עצמם ממצוות ורכות בעת האנינות".
