Question:
I feel a special, maybe silly closeness to the bracha she-kocho ugvuraso maley olam, so during storms I sometimes sit near an open window with my back toward it so that I can hear the thunder — but not see lightning and be mevarech osey maasey bereyshis. Today I realized that if the lightning is close enough, it can even illuminate a whole room. Therefore, my question is whether one must see the bolt of lightning bideyuk or is seeing the flash enough to advance osey maasey?
Answer:
Hello,
According to most poskim[1], one may say the bracha when seeing merely the light of the lightening, even though the actual bolt was not seen. The reason for this is since we are saying the bracha because we are inspired by the lightening, and this happens even by just seeing its light. Therefore, you do not have to specifically see the bolt of lightening, in order to say the bracha. This is provided that you are sure that it is indeed lightening, and not something else or even heat lightening.
There are however other halachos that might help you.
We only say one bracha (oseh maaseh bereishis) on both the thunder and lightening, when we see them together[2]. Lightening usually comes before the thunder, as light travels faster than sound. If one saw the lightening before the thunder, (with a difference of the amount of time it takes to say three words, “shalom alicha rebbi”) one may say the bracha first on the lightening, and then afterwards when hearing the thunder, on the thunder. Therefore often, when the storm is coming closer to you, but it isn’t yet overhead, there can be a few seconds between the lightening and the thunder, so when you see the lightening, make oseh maaseh beraishis, right away[3]. Then[4] when you hear the thunder afterwards you can say shekocho ugevuraso. It is important to note that you can only say the next bracha on the thunder, within 2 seconds of hearing it.
Best wishes
Sources:
[1] אמת ליעקב הע' רל"ח "בכדי לברך ברכה על הברק לא צריך לראות קו הברק בעצמו אלא סגי בראיית הבבואה דרך החלון וכדומה". וכן כ' במנחת שלמה ח"ב סי' ד' אות ל"ד והליכות שלמה תפילה פרק כ"ג ס"ק כ"ט "ואף אם לא ראה את אור הברק, ולא את הברק עצמו, מברך ברכת הברק, וכן מנהג העולם, מפני שגם ע"י האור הזה האדם מתרגש ורואה בכך מעין מעשה בראשית". וכ"פ ציץ אליעזר חי"ב סי' כ"א "אמנם זה בודאי שידיעה בזה לבד מה שכגון מתוך הרעם יודע בבירור שהיה גם ברק, או שאמרו לו, והוא לא ראה, לא מהני לברך, וכדראיתי באליהו רבה בסי' רכ"ז סק"ד שכותב דהגם שהראב"ן כתב דאין רעם בלא ברק אבל מ"מ אם אינו רואה לברק הוי כאילו לא הי' ברק ע"ש, (ויעוין גם במו"ק מ"ש בזה ע"ש). אבל כשרואה אור - ברקו שפיר יכול לברך בהיות ולמעשה גם כשרואה אותו בשמים הוא רואה ג"כ רק אור ברקו וקרניו אבל לא גוף הברק במקורו. וכן בשו"ת אז נדברו ח"ו סי' כ"ג אות ב' "אם לא ראה עצם הברק בשמים רק ראה אור הברק אין לי העת לחפש אבל מצד הסברא נראה דאינו דומה לברכת החמה, שאם אינו רואה החמה עצמה אינו רואה שום דבר ועיקר הברכה על ההתפעלות הלב ומספיק אם רק ראה האור של הברק". וכ"כ בס' חוט שני (הל' ברכות הודאה ס"ק ט' אות ג', שבת ח"ב קובץ עניינים או"ח אות י') "וברכה על הברקים סגי לברך על ראיית אור הברק אף שאינו רואה הברק עצמו, ובלבד שלא יטעה באור אחר". אמנם מצד שני ע' אשרי האיש או"ח ח"א פרק מ' אות ה' "אין לברך רק על גוף הברק ולא על האור שהוא נותן" וכן בחידושי בתרא על המחבר ס' רכ"ש סעי' א, בשם הגרחפ"ש זצ"ל.
[2] משנה ברורה סימן רכז ס"ק ה "על כל אחד וכו' - והעולם נוהגים לברך על הברקים עושה מ"ב ועל הרעמים שכחו וגבורתו וכו' וכן מסתבר שע"י הרעם נראה גבורתו של הקדוש ברוך הוא יותר מבברק
[3] ח"א כלל ס"ג סעי' ז' "ועל הברקים ועל הרעמים אם הם תכופים יחד, מברך על שניהם 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית' או ' ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם'. ואם ראה הברק מתחלה, נוהגים העולם לברך 'עושה מעשה בראשית', ועל הרעמים שישמע אחר כך 'שכוחו וגבורתו". וכ"כ משנה ברורה שם "ואם לא היו תכופים זה אחר זה מברך תחלה על הברק [שהוא מתראה תחלה לעין האדם] עושה מע"ב ואח"כ על הרעם שכחו וגבורתו מ"ע".
[4] ובאמת אם שמע הראם באמצע ברכת עושה מעשה בראשית והוא תוך כדי דיבור של הברק יש מח' אם יכול לברך שכחו וגברתו אח"כ או שהוא נכלל. ע' בחיי"א הנ"ל "מכל מקום אם הרעם בא תוך כדי דיבור לאחר הברק, נראה לי דאין מברך עליו עי' א"ר", וכן בקיצור שולחן ערוך סימן ס סעיף ב "ואם ראה את הברק ושמע את הרעם ביחד מברך רק ברכה אחת, עושה מעשה בראשית, וכן אם בירך על הברק עושה מעשה בראשית, ובתוך כדי דיבור להברק נשמע הרעם אינו צריך לברך עליו, כי נפטר בברכה שעל הברק". אבני ישפה ח"ד סי' ל"ו ענף א' "ולמעשה נראה שאם היה הרעם תוך כדי דיבור של הברק או תוך כדי דיבור של הברכה על הברק, לא יברך על הרעם, דיש לחשוש שברכת הברק פטרה אותו, גם אם לא כוון בפירוש לפטור". וכן בס' הלכה ברורה סעי' ט', עמ' תס"א "ואם התחיל לברך 'עושה מעשה בראשית' על הברק, (ולא כיוון לפטור בברכתו את הרעם), ובאמצע ברכתו שמע קול הרעם, לא יברך לאחר מכן בין על אותו הרעם ובין על הרעמים שיבואו אחריו". מצד שני ע' הגר"ח צאנזר לשו"ע על המג"א ס"ק א' "מיהו אם אינו בבת אחת מברך על כל אחד בפני עצמו, וזה פשוט. ונראה לי דהיינו טעמא דהמנהג שכתב הט"ז (ס"ק א) דמתוך שמברך על הברק היוצא ראשון עושה מעשה בראשית, אף שמיד תוך כדי דיבור נשמע רעם, מראה בעצמו שהיתה על הברק כפי המנהג, ומברך שנית על הרעם שכחו כו'. וכן בס' ברכת הבית שער ל' סעי' ד' "אך אם מתחילה ראה ברק והתחיל לברך עושה מעשה בראשית ובתוך כך שמע רעם צריך לחזור ולברך שכוחו וגבורתו על הראם". וכ"כ בוזאת הברכה עמ' קנ "ג אות ד' "בירך על הברק, אף על פי שהתחיל לשמוע את הרעם תוך כדי דיבור מברכתו על הברק, ואפילו שעדיין אוחז באמצע הברכה, יסיים את ברכתו ויברך על הרעם (הגהות ר' חים צאנזר סי' רכז, הרב אלישיב זצ"ל, 'בסתר רעם' פ"ה ה, ברכת הבית שער ל ד", וכן בס' שערי הברכה פכ"א בהערה מ"ח בשם ס' בסתר רעם הנ"ל, וס' שער העין עמ' ת"מ שמסתימת המ"ב שלא הביא החיי"א, שאם התחיל הברכה כבר ואח"כ שמע הרעם שמברך בכרה שניה. וכן בפסקי תשובות אות ו' "ואף על פי שתוך כדי ברכתו על הברק כבר התחיל לשמוע הרעם, ואפילו אם הוא עדיין בתחילת הברכה, יסיים הברכה על הברק ואחר כך, אם הוא עדיין תוך כדי דיבור לגמר שמיעת הרעם יברך על הרעם".