Question:
Hi Rebbe, I am following up with a question that I asked previously about texting people from my past, before I became a Baal Teshuva, to ask for mechila…
Since many of them are unaware about the ideas of Mechila and Teshuva sometimes when I ask for forgiveness for any way I wronged them, they respond like “don’t worry all good”, “thanks for reaching out, I appreciate the thought”, “I have nothing against you”, “don’t worry you never did anything against me” etc. would any/all of these lashonos count for full mechila?
Also if not how would I go about asking them again? Would I just do something along the lines of “So does that me you fully forgive me?”?
Thank you again Rebbe!
Answer:
Hello,
You can rely on the answers that you were told, even though they didn’t specifically use the terminology, “forgiveness”, or “mochel”. Being that it is understood from what they said that they are not holding anything against you, it is considered mechila. See sources.
Best wishes
Sources:
- ס' אבני האפוד (פרוינליכט) על המועדים שמביא תשובה מהגאון רבי דוד פיינשטיין זצ"ל שפסק שאפילו בלי לומר מחול לך, יש בזה מחילה גמורה ואינו צריך דוקא בלשון מחילה. והביא שם השאלה מצד יוסף הצדיק, וקיבל את השאלה, אבל למעשה, מה נעשה הדעה הזאת לא מובאת בהלכה בשו"ע או"ח סימן תר"ו. וכן בספר על הרמב"ם הלכות תשובה לדופקי בתשובה (פרק ב' ס"ק קע"ה) הביא רבינו בחיי שמחמיר בזה, אבל הגר"ח קניבסקי זצ"ל העיר לו שלא מוכרח כדבריו, ולא חוששים לזה. וכן אמר הרב א. נבנצל שליט"א, הוא טען שלא צריכים לומר המילים דוקא מחול לך, אלא מספיק כל אופן של מחילה, מה שכתב רבינו בחיי הוא טען זה מידות חסידות, כי הרי השבטים היו ותבעו אותם יותר, אבל שאר אינשי לא צריכים להקפיד. ואגב ע' תשובות והנהגות ח"ה סי' קפ"ו "בפירוש 'רבינו בחיי' בפרשת ויחי (נ' - י"ז) העלה חידוש גדול בבקשת מחילה מחבירו, שלא די בזה שגילה דעתו שאין לו קפידא עליו, אלא צריך לומר להדיא מחול לך... ובעיקר דברי 'רבינו בחיי' שמוכיח מיוסף שאם אומר שאין לו קפידא אינו די למחילה, לע"ד אפשר שאינו מוכרח, דיש לבאר שיוסף אמר להם שמצידו בודאי הוא מוחל שהרי זכה לגדולה, אבל על מה שהאחים ציערו במשך כעשרים שנה גם את אביהם יעקב, ע"ז לא מועילה מחילתו, לכן לא אמר מחול לכם כיון שעל צער אביו אינו יכול למחול ...".
- ואגב אם א' אמר שהוא מוחל אבל עדיין יש לו טינה בלב, ומה שאמר היה רק מן השפה ולחוץ ועדיין כואס עליו, יש מח' הפוסקים אם מחילתו מהני או לא. י"א שמהני ע' גליוני הש"ס (קידושין דף מט:) – "ודברים שבלב אינם דברים. נ"ב המבייש את חבירו וכדומה ומחל לו בפיו אעפ"י שלא מחל לו בלבו אמרי' בי' ג"כ דברים שבלב אינם דברים נימוקי מהרמ"מ שבסוף המהרי"ו דס"ד ע"ב דפוס קאפוסט ד"ה דין כיון שראובן וע' אריכות בכאן בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' צ"ד וסי' צ"ה וע' תוס' גיטין ל"ב א' ד"ה מהו דתימא וע"ע שו"ת חוט המשולש טור ג' סי' ג'". וכן ע' קונט' קול התורה חנ"ה עמ' נ"ג, ס' זכרון אבן ציון עמ' תקמ"ב "שמעתי בשם הגה"צ ר' שמחה זיסל ז"ל שכשיאמר לחבירו שמוחל לו לא איכפת לן אם אינו מוחל בלבו דהוי דברים שבלב". וכן בס' מעשה איש ח"א עמ' קס"א "רבי איצל"ה פטרבורג זצ"ל הנהיג לומר בערב יום-כיפור: הריני מוחל לכולם, ואף אם בלב אינו מוחל - הרי זה דברים שבלב. וכך נהגו בישיבת פוניבז' לדפוק לפני 'כל נדרי', שכל אחד יאמר כן. הגיב על כך רבינו: אזוי רייסטמען אהקפדה. וכי כך עוקרים הקפדה. התינח לאחר שאומרים תפילת 'זכה' ובוכים טוב טוב, ומבקשים מהקב"ה שכל אחד ימחול לחבירו, ורואים היכן עומדים - אז אולי ואולי מוחלים באמת... (מהגרש"ז אולמן שליט"א)". וכן בס' אורחות הרב וראש הישיבה עמ' צ"ב על הרב ח"פ שיינברג זצ"ל, וכן ע' צהר חי"ג עמ' נ"ד אות ג' שאלה להגרח"ק זצ"ל "אם אחד מבזה את חבירו ומבקש מחילה ממנו ואומר שהוא מוחל אבל בלבו אינו מוחל, אם אמרינן בזה דברים שבלב אינו דברים והוי מחילה או לא. תשובה - יתכן".
- וי"א שלא מהני פלא יועץ (ערך תשובה ד"ה ואם היא) – "שעל הרב האומרים נסח הריני מוחל וסולח, אין פיהם ולבם שוים, ויש דלא מאי קאמר, והראיה, שביום שאחריו, הקפידה במקומה עומדת ביתר שאת". וכן ע' אשרי האיש או"ח ח"ג פרק כ' אות י"ב "מחילה בפה צריכה להיות ביחד עם מחילה בלב, אבל אם רק אומר שמוחל לחבירו, אך בליבו אינו מוחל לו, לא הוי מחילתו מחילה" וכן בס' עלי שור ח"ב עמ' ר"מ, ולב אליהו ח"א בתולדותיו עמ' ה'.
וע' מאירי ( הובא בשיטה מקובצת ב"ק צ"ב.) בנוגע אבימלך שהוא היה מצות לפייס אברהם עד שהוא יתפל עבורו. וכן ע' ים של שלמה מסכת יבמות פרק ח סימן כז "אמרינן בסוגיא (ע"ט ע"א) בשעה שרצה דוד המלך לפייס את הגבעונים, במה שעשה להם שאול, אמר להם (ש"ב כ"א, ג') מה אעשה לכם, ובמה אכפר, וברכו את נחלת ה', משמע, אעפ"י שנתפייס הנלקה, מ"מ אין הקדוש ברוך הוא מכפר כ"כ, אלא שיתפלל המוחל עצמו עליו, ועל כן ראוי, מי שמדקדק בדבר, ויראת ה' על פניו, ועשה בין אדם לחבירו, ומפייסו, יבקש ממנו שיתפלל עליו, והמוחל גופו, מצוה רבה שיעשה לו רצונו, וכן מצינו נמי באברהם (בראשית כ"א, י"ז) ויתפלל אברהם על אבימלך". משמע שאין זה החיוב אל ראוי לעשות, אבל בשו"ע לא כ' שיש חיוב כזה.
