Question:
- I recall once hearing that one may not touch the hands of a person who has not washed netilas yadayim in the morning.
- Is this correct? If so, does thus apply to children’s hands as well?
Answer:
Hello,
- It doesn’t say that one may not touch the hand of a person who didn’t wash his hands in the morning, however there is an opinion[1], that if one touched the hands of a person who didn’t yet wash his hands, to rewash one’s hands afterwards. Even this idea, is not mentioned in the Shulchan Aruch and by most poskim[2]. Therefore, it may be a preference, but not a requirement.
- You do not have to be careful with this regarding children. See sources[3].
Sources:
[1] מקור הדברים הוא בכך החיים (ר' ח. פאלאגי זצ"ל) והובא בן איש חי שנה ראשונה פרשת תולדות סעיף יב "וכתב בלב חיים סי' ס"ה מי שנטל ידיו ואח"כ נגע בידיו של אחר שלא נטל ידיו, צריך לחזור וליטול פעם שנית, ועיין כף החיים סי' ח' אות ד", וכן יביא אומר ח"ט או"ח ס' ק"ח אות ט"ז, ובילקוט יוסף ס' ד' אות י"ד. וע' בשו"ת אור לציון חלק ב פרק א - הלכות הנהגת האדם בבוקר אות יז וז"ל "שאלה. נגע בידיו של חבירו שלא נטל ידיו עדיין, האם צריך לחזור וליטול את ידיו. תשובה. אם היו ידיו של אחד מהם רטובות מחמת נטילה, צריך לחזור וליטול את ידיו, אבל אם היו יבשות, או רטובות שלא מחמת נטילה, אין צריך לחזור וליטול את ידיו".
[2] ענין הזה אינו מוזכר, לא בשו"ע ס' ד' סע' ג' איפה שמוזכר שלא ליגע בפה וחוטם לפני שנוטלים ידים, , ולא במ"ב ושאר הפוסקים שמזכירין שלא יגע באוכל לפני שנוטל ידיו. ( ע' מ"ב שם ס"ק י').
[3]ע' במ"ב הנ"ל שיש להיזהר ליטול ידי התינוקות וכן בדרך כלל מקפידים, ככל האפשרהשילדים לא יגעו באוכל לפני שנוטלים ידיהם. אמנם לענין זה שאינו מוזכר כ"כ בפוסקים, יש לצרף דעת הפוסקים שאין להקפיד בתינוקות, ע' שולחן ערוך הרב אורח חיים מהדורא תניינא סימן ד סעיף ב, "ומטעם זה נהגו להקל בנגיעת הקטנים שלא הגיעו לחינוך לפי שגמר ועיקר כניסת נפש הקדושה באדם הוא בי"ג שנים ויום א' לזכר וי"ב לנקבה שלכן נתחייבו אז במצות מן התורה ונעשו בני עונשים ותחלת כניסת נפש זו הקדושה היא בחינוך לתורה ולמצות שחייבו חכמים לחנך (גם במצות מילה ולכן הנזהר מנגיעת הקטן מיום המילה ואילך קדוש יאמר לו)". וכן ע' אשל אברהם (על סעי' ג') "אודות הקפידא בנגיעה באברים שבראש בלי נטילת ידים שחרית. נראה דלא שייך זה כי אם בגדול ממש בר מצוה, מה שאין כן עד שמגיע למצות לא שייך בו גדר קפידות אלו, כי זה לעומת זה, וכמ"ש הרמב"ן ע"ה על התורה הנדפס בווינציא בפני עצמו שכל המקודש יותר שמם יותר ... ועל כל פנים נראה שבקטן שלא הגיע לחינוך פשיטא דלכולי עלמא לא שייך בו קפידא הנ"ל, כי רק מצד מה ששייך נטילת ידים על ידי זה שייך קפידא ולא זולת, וכן באנוסים שאין להם מים ולא היה אפשר להם להשמר מליגע, וכן כל הנגיעות הנעשות בעת שינה אין על זה שופ קפידא". וכן ע' ציץ אליעזר (ח"ז סי' ב', מעיקר הדין) – "היוצא מדברינו להלכה דמעיקרא דדינא יש מקום לומר דאין חיוב נט"י שחרית כי אם בגדולים ממש שהגיעו כבר למצוות, אך כמה וכמה מגדולי הפוסקים סברי דאיכא חיובא כבר כל שהגיעו לחינוך ובודאי יש להחמיר בזה, ואיכא בזה עכ"פ משום גדר מצות חינוך. וכן שמעתי מפוסקים בענין זה.
