For donations Click Here

R"H Yaaleh V'Yavoh

Question:

On Rosh Hashana, by the day Seuda, I accidentally said "Rosh Chodesh" by Yaaleh V'yavoh. I caught myself right away and corrected myself, but if I hadn't, would I have been ok, being that Rosh Hashana is also Rosh Chodesh? Would it make a difference for a man or a woman?
Thank you!

 

Answer:

Mentioning Rosh Chodesh doesn’t really help, because the Yaleh V’yavo is for Rosh Hashana. However, even if one totally forgot to say Yaaleh V’yavo altogether, there is controversy[1] if he must go back, since one is allowed to fast on Rosh Hashana. Therefore, one would not have to bentch again.

Women who forget Yaaleh V’yavo on Yom Tov don’t bentch again, (See R’ Akiva Eiger siman 1), and this includes Rosh Hashana.

Best wishes

Sources:

[1] מג"א ס' קפ"ח ס"ק ז' "דנראה לכאורה דאין מחזירין אותו דהא י"א דמצוה להתענות בר"ה וצ"ל דלא חיישינן להך סברא כלל ועסי' תקצ"ז דסומכין אהאי סברא אפי' לקולא דא"צ ליתב תענית לתענית', ולכן נ "ל דאומר בר"ה בלא חתימה כמו בר"ח". וכ"פ בדה"ח דיני ברה"מ ודיני יעלה ויבא, סי' רט"ו אות ז', וכן בגר"ז שם סעי' י', פסקי הסידור סדר ברכת המזון "וכל זה בשבת ויום טוב של שלש רגלים אבל בחולו של מועד וראש חודש וראש השנה אם לא נזכר עד שהתחיל ברכת הטוב והמטיב אינו חוזר מפני שברכת המזון בימים אלו היא רשות שאם רוצה אוכל פירות וכיוצא בהם כדי שלא יתענה ובראש השנה יש מתירין אפי' להתענות ואף שאין דבריהם עיקר מכל מקום יש לחוש לדבריהם שלא לכנוס לספק ברכה לבטלה אם יחזור לראש", וכן בשלחן שלמה סעי' ב' "ובר"ה ר"ח ח"ה או סעודה שלישית א"צ לחזור, וכן", וכן בקיצור שו"ע סי' מ"ד סעי' י"ד "ואם לא נזכר עד לאחר שהתחיל הברכה שלאחריה אינו חוזר לראש, משום דבראש השנה וראש חדש וחול המועד אינו מחויב לאכול פת דוקא"., וכן בכה"ח סי' תקצ"ז ס"ק ז', וכ"כ ברשומי אהרן ח"ב או"ח סי' תקפ"ג אות א'בשם בעל אג"מ "בראש השנה אם שכח יעלה ויבא בברכת המזון לא יחזור לראש כיון שי"א שיש חיוב תענית בר"ה"., תשובות והנהגות ח"ה סי' קע "ה, סי' קפ"ב "מי ששכח יעלה ויבוא בסעודה בר"ה, כתבו הפוסקים שאינו חוזר, דחוששין לשיטת הפוסקים שמותר לצום בראש השנה ואין חיוב אכילה"., וכן בוזאת הברכה עמ' קמ"ו אות ה' "שספק ברכות להקל", וכ"כ בפסקי תשובות סי' תקצ"ז אות א' "ולדינא מצינו לכמה מגדולי הפוסקים שכתבו דספק ברכות להקל, ואין חוזרים ומברכים ברהמ"ז כששכחו יעלה ויבוא בראש השנה".

אמנם יש כמה אחרונים שכן חוזרים בר"ה. ע' א"ר ס' קפ"ח ס"ק ח' "כתב כנסת הגדולה (הגהות טור) בראש השנה חותם מקדש ישראל ויום הזכרון, אבל במג"א (סק"ז) כתב שאינו חותם כמו בראש חדש, דהא יש אומרים דמצוה להתענות בראש השנה ולכך א"צ לישב תענית לתעניתו בסימן תקצ"ז סעיף ג. ולי נראה דמכל מקום אם אוכל בראש השנה מחוייב לאכול פת לכולי עלמא והוי לזה כשאר יום טוב. ועוד הא אפילו בראש חדש, יש אומרים דחותמין, וכיון דהרבה פוסקים דאסור להתענות בראש השנה וודאי יש לסמוך עלייהו. ונראה שאם פתח בהטוב ומטיב חוזר לראש כמו בשאר יום טוב", וכן במור וקציעה סוף סי' קפ"ח "מ"ש מג"א לומר בר" ה בלי חתימה. ל"נ דלית דחש לה לאותה דעה דחויה, וכן במטה אפרים סי' תקפ"ג סעי' ד', "והעיקר כסברא הראשונה".  וכן בערה"ש ס' קפ"ח סעי' כ"א "ואף בראש השנה נראה שצריך לחזור אף על פי שיש סוברים שמותר להתענות בר"ה אנן לא קיי"ל כן ]עמג"א סק"ז[".. למעשה יש הרבה אחרונים שמיקילין, וספק ברכות להקל.

 

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *