Question:
1) Friday night drinking coffee right after Kiddush, before you wash, is there a problem of drinking before קידוש במקום סעודה ?
2) Do you make a ברכה אחרונה on the cup of coffee ?
Answer:
Hello,
- It isn’t recommended, being that we should go to wash right away and not[1] get involved in other things, however if one did drink a coffee it isn’t considered a hefsek in the sense that he wasn’t yotza kiddush.
- Regarding a bracha achrona, if you drink more than a reviis, you will be putting yourself into a topic of much debate[2], if you have to make a bracha achrona or not since you most probably will be drinking something during the meal. Therefore, the poskim advise not to do this, in order to avoid getting into this issue. Note: This is besides the question[3] if one should make a bracha achronal after drinking a hot coffee or not, (if the person didn’t drink a reviis at one time).
- A third issue here[4] is if you make a bracha rishona on the coffee or not. This will depend on how much wine you drank for kiddush. If you drank “male lugmav” (a cheek full) of wine, then you would not make a bracha rishona on the coffee. If you didn’t drink from the kiddush wine at all, then you would make a bracha rishona on the coffee. However, if you drank a little bit, but less than “male ligmav”, then it is not clear if you have to say a bracha on the coffee or not. You can however make a shehakol on a candy to get around this issue.
Best wishes
Sources:
[1] שולחן ערוך אורח חיים סימן רעג סעיף ג, "הגה: וצריך לאכול במקום קידוש לאלתר. וע' קובץ הלכות (שבת ח"א פרק י"ב הע' ג') "שפשוט שאין כוונת הרמ"א לאלתר ממש, אלא 'לאלתר' ר"ל שיהיה הסעודה באותו קביעות שבו מקדש, ולא יקדש ויפסיק בהיסח דעת לזמן מה, שבזה חסר בקידוש במקום סעודה. וזה נראה כוונת הפוסקים במ"ש שלא יפסיק אפי' זמן קצר, דר"ל שלא יעשה הפסק באופן שהסעודה אינו באותו קביעות של הקידוש, שזהו קידוש במקום סעודה שמקדש ואוכל באותו קביעות שבו הוא מקדש, ואין תלוי בזמן אלא בהפסק בהקביעות, ומ"מ ודאי לכתחילה נכון לדקדק שלא לעסוק בשום דבר בין קידוש לסעודה אפי' מדברים שהם מענין הסעודה כדי שלא יבא להפליג בדברים אחרים ויבא להיסח דעת ויהא חשש קידוש שלא במקום סעודה, אבל מעיקר הדין כל שבדעתו לאכול באותו קביעות וליכא היסח דעת גמור בין קידוש להסעודה, מקרי קידוש במקום סעודה".
[2] משנה ברורה סימן קעד ס"ק כה וז"ל "ולענין מים ושארי משקין ששותה קודם המזון ואינו שותה בתוך המזון דעת הרבה אחרונים דצריך לברך עליהם ברכה אחרונה שאין בהמ"ז פוטרתן דמכיון ששתה אותם קודם המוציא אינם שייכים לסעודה כלל לבד יי"ש שוה ליין דהוא מעורר תאות המאכל ועיין בה"ל, ושם כ', ובביאור הלכה שם ד"ה * ואפילו לא וז"ל "ודע דכ"ז שכתבנו למעלה דצריך לברך ברכה אחרונה על המשקין ששתה לפני המזון הוא דוקא כשאינו שותה משקין בתוך המזון אבל אם שותה גם בתוך המזון נשאר המ"א בסקי"ד בצ"ע אם צריך לברך ברכה אחרונה ע"ש וע"כ כתב שם דבאופן זה טוב שלא ישתה קודם הנטילה רק פחות מרביעית עי"ש".
[3] משנה ברורה סימן רי ס"ק א "והנה לענין שתיית טה"ע וקאפ"ע שהדרך לשתותו כשהוא חם וקשה לשתותו בלא הפסק כדרך שאר משקין כ"א מעט מעט יש מחלוקת רבה בין הפוסקים אם צריך לברך ברכה אחרונה לדעה ראשונה הנ"ל ובמחצית השקל ובח"א מצדדים שלא לברך וכ"כ בדה"ח וכן הוא מנהג העולם. ואנשי מעשה נוהגין שלבסוף שתייתן מניחין כדי שיעור רביעית שיצטנן מעט כדי שיוכל לשתות רביעית בלא הפסק ולברך ברכה אחרונה וטוב לעשות כן כדי לצאת אליבא דכו"ע ובפרט לדעת הגר"א הנ"ל דפסק כדעה שניה דהשיעור הוא כדי אכילת פרס לענין צירוף גם בשתיה בודאי נכון לעשות כן".
[4] באור הלכה סימן קעד סעיף ב ד"ה יין פוטר כל מיני משקין – וז"ל "ולפ"ז השותה קאוו"ע אחר שתיית יין א"צ לברך עליו... ודע דהא דיין פוטר כל מיני משקין היינו אפילו לא כוון בעת ברכתו לפטור אותם אלא בסתמא אפ"ה אמרינן דממילא נטפלים לו ועיין בח"א ובנ"א שכתב דדוקא בשותה יין בקביעות אבל לא בשותה כוס אחד או ב' ואין בדעתו למשוך עצמו ביין וכ"ש כשמקדש ושותה רק כמלא לוגמיו דלא מהני לפטור המשקין אפילו היו המשקין לפניו בשעת ברכה. והנה אף שבמשנה ברורה סתמנו שלא כדבריו מפני שהרבה אחרונים חולקין ע"ז וסוברין דאפילו בלא קבע לשתות יין ג"כ מהני לפטור שאר משקין כשעומדין לפניו בשעת ברכה מ"מ נראה דאין להקל רק כששתה עכ"פ כמלא לוגמיו שהוא שיעור חשוב דמייתבא דעתיה דגם לענין קידוש כמה גדולי ראשונים סוברין דאינו יוצא בפחות ממלא לוגמיו כמבואר בסימן רע"א סי"ד בביאור הלכה עי"ש ואף שאנו מקילין בדיעבד וסוברין דשיעור כולם מצטרף למלא לוגמיו היינו רק לענין לצאת ידי מצות קידוש אבל לא דלהוי זה הטעימת משהו שיעור חשוב שיהיו כל המשקין ששותה אחריו טפלין לו. והנה מדברי הדה"ח שהעתקתי דבריו במ"ב [לענין המסובין שלא טעמו מן הכוס שצריכין לברך על המשקה ששותין] מוכח דעתו דס"ל דאפילו בטעימת כל שהוא מן היין סגי לפטור עי"ז שאר המשקין ומ"מ לדינא צ"ע וכנ"ל ונכון לכתחלה שמי שירצה לפטור שאר המשקין ישתה עכ"פ מלא לוגמיו [ובלא"ה יש ליזהר בזה כמ"ש בסי' רע"א סי"ד] ואם לא שתה מלא לוגמיו יבקש לאחד שלא טעם כלל מן הכוס שיפטרנו בברכה על המשקין או שיברך על מעט צוקע"ר לפטור המשקין:
