Yichud in bomb shelter

Question:

I live in Beit Shemesh, Israel. My father-in-law is coming to visit. My husband commutes to Kollel (to Jerusalem), so will not be in the same town as us. During the day, we will leave the door open to avoid yichud situation.

What should we do in case of a siren? According to the Home Command, when the siren sounds we need to go to the sealed room and close the door. My husband thinks this is okay because of pikuach nefesh. I am not so sure:

1. a) I don't think we would be mechallel shabbos to go to a protected space,
2. b) Can I transgress yichud for pikuach nefesh?

What is the halacha in this case, and how to I respectfully insist the door stays open if my father-in-law is frightened?

Answer:

Hello,

1. The answer to this question is very specific and depends on the specific situation, therefore it would have to be posed to the local Rabbonim. B”H The situation has changed recently, and hopefully, is no longer relevant. As a side point even if the door is closed, there are poskim who say that closed but not locked is not Yichud. It doesn’t seem that you are less protected if the door is closed but not locked.
2. There is discussion among the poskim regarding this, see sources, and most contemporary poskim say that for pikuch nefesh, one may transgress yichud.

Sources:

1. יש כמה אחרונים שסוברים שיחוד הוא יהרג ואל יעבור,ע' טוב טעם ודעת (מהדו"ק סי' קצ"ב) – "ולדינא יפה הורה רו"מ דבאם הוי חילול שבת של תורה לא יחלל גדול שבת עבורה והיינו מטעמא דידי כיון דאשה קרקע עולם רק קטן מותר ליסע עמה אבל גדול לא יחלל שבת אפילו באשת איש, אבל כיון דאין כאן חילול דאורייתא רק תחומין דרבנן ובצירוף כי עגלה הוי למעלה מיו"ד וי"ל דאין תחומין למעלה מיו"ד לכך יסע עמה גדול אם ליכא קטן אפילו בפנוי' כדעת הרא"מ דעכ"פ ראוי לדחות דרבנן בשביל דרבנן דפנוי' וזה הוי בכלל יהרג ואל יעבור ובתחומין דרבנן ודאי יעבור ואל יהרג אפילו בשל תורה ומכ"ש בדרבנן לכך יסע עמה גדול ואם איכא קטן עדיף כן נלפענ"ד נכון לדינא". וכן פסקי תשובה (ח"א עמ' י"ג בהע') – "ובת' להגאון הצדיק מראדשיץ שליט"א ולהנאבד"ק לאסק שליט"א הוכחתי בראיות ברורות דגם על איסור יחוד יהרג ואל יעבור, והודו לי, וכעת מצאתי שכ"כ בת' טוטו"ד מהד"ק (סי' קצ"ב) ובת' שם אריה (סי' ל"ה) יעי"ש". וכן באמת ליעקב (יו"ד סי' קנ"ז ד"ה עיין ש"ך, שמות פרק ל"א פסוק כ"ב [רק בדפוס ישן], עי' שבת דף יג.) – "וגם מלשון הרמב"ם בפכ"ב מא"ב: אסור להתייחד עם ערוה מן העריות כו' שזה גורם לגלות ערוה וכו', משמע שגם זה בכלל של לא תקרבו לגלות ערוה ויהי' [הדין] דיהרג ואל יעבור על היחוד. ושמעתי בשם הגר"י מסלנט שאמר שאלמלי הי' איסור יחוד במסילת הברזל הי' דולג דרך החלון כשהי' נשאר שם יחידי עם הערוה, והיינו לפי הרמב"ם הנ"ל".
2. אמנם רוב הפוסקים נקטו שאינו ביהרג ואל יעבור, שם אריה (אה"ע סי' ל"ג) – "נשאלתי במעשה שהיה באשה אחת מבני הכפרים אשר בהקשותה בלדתה שלחה לעיר ביום השבת להביא מילדת עברית. והעגלון היה א"י. ונסתפקו איך לעשות. אם תסע המילדת בעצמה עם הא"י יש כאן איסור יחוד, ואם יסע עמה שומר ישראל. נמצא השומר מחלל שבת. ואף שבשביל פיקוח נפש שרי לחלל מ"מ דלמא עדיף שתסע בעצמה ולעבור על איסור יחוד. כדי למעט בחלול שבת ... יש לכאורה טעם נכון לומר דעדיף טפי שיסע השומר ואע"ג דקמחלל שבת. דהנה איתא בפסחים כ"ה דאין לך דבר שעומד בפני פ"נ. חוץ מעו"ג וגלו' עריות ושפיכת דמים. דלא ניתן לדחות מפני פ"נ. וכ"פ הרמב"ם פ"ה מהל' יסודי התורה דין ו'. א"כ איסור שבת ניתן לדחות מפני פ"נ. אבל איסור יחוד לא ניתן לדחות מפני פ"נ דלאו דווקא גלוי עריות ממש רק אינהו וכל אביזרייהו ... לפ"ז נראה דאפילו בחול אם לא הי' מי שיסע עם המילדת והיא צריכה לעבור על איסור יחוד. י"ל דלא תסע ולא תעבור באיסור יחוד מפני פ"נ ... וכל זה אני כותב לשיטת הרמב"ן והר"ן הנ"ל שפסק בש"ע סי' קנ"ז כמותם דג"ע לאו דווקא רק אינהו וכל אביזריהי. אמנם לע"ד היה נראה לומר בזה ...ודווקא גלוי עריות ממש דהוא באיסור כרת. אבל בשאר קריבות דג"ע דהוא רק בלאו ומכ"ש יחוד דעריות ודאי דנדחה מפני פ"נ. ומכ"ש שאר חייבי לאוין ועשה. דהנה קיי"ל בכל מקום דעשה דוחה ל"ת. ואפי' גם איסור ביאה כדאמרי' ביבמות כ"ג באלמנה לכ"ג ליתי עשה ולדחי ל"ת ע"ש. והצלת נפשות ודאי דהוי עכ"פ מצות עשה לגבי דידיה. דנשמרתם מאד לנפשותיכם כתיב. וגם לאחרים הוי מצוה עשה להצילו כדדרשי' והשבות לו לרבות אבדת גופו.כדאיתא בסנהדרין דף ע"ג. וכן הוא ברמב"ם פ"א מהל' רוצח דין י"ד ודין ט"ו ובחו"מ סי' תכ"ו. ועי' ביו"ד סי' של"ו בש"ך סק"ד. וא"כ ודאי דהך מצות עשה לא גרעה משאר מצות עשה שבכל התורה דקיי"ל דעשה דוחה ל"ת. ולמה לא ידחה הך מ"ע דפ"נ הל"ת דקריבה דג"ע. או שאר חייבי לאוין ... כן נראה לי ברור ונכון בסברא".וכן אומרים בשם בעל אג"מ (הגר"ש פעלדער שליט"א קלטת א' שיעור ב' [שיעורי הלכה יחוד פרק א' אות ו', הע' כ"ט], מהגר"ש מילר שליט"א). וכן ע' ציץ אליעזר (ח"ו סי' מ' פרק א' אות ח', ח"ז סי' מ"ד אות ב', חי"ב סי' ל"ג). הגרשז"א זצ"ל עי' נשמת אברהם אה"ע סי' כ"ב ס"ק א' אות ד', ושולחן שלמה סי' ש"ל ס"ק ג'.ב', ועי' דבר הלכה סי' ב' הע' י"ב1 [לשונו מובא לקמן]). וכן מובא בשם הגריש"א זצ"ל (קונ' הלכות יחוד [בוגרד] פרק ו' סעי' ז' אות ה', קיצור הלכות יחוד וצניעות סעי' ל"ג, אשרי האיש אה"ע ח"ב פרק ט"ו אות כ"ו, עי' או"ח ח"ב פרק ל"ז אות ח', ששכ"ה פרק ל"ו דפו"ח הע' כ'*, בית הלל גליון מ"ב עמ' ל"ו אות ל"ד, חשוקי חמד קידושין דף פ: ד"ה ופוסק [ריש עמ' תשע"ב]) – "אשה הצריכה לנסוע בשבת לבית החולים משום פיקוח נפש, ובנסיעתה תעבור גם על איסור יחוד עם הנהג, כגון שהם עוברים בדרך שאין עוברים ושבים כנ"ל, מותר לה לנסוע, שכשם שפיקוח נפש דוחה שבת כך הוא דוחה איסור יחוד. ואם יש קטן או קטנה שעל ידם אין איסור יחוד יקח אותם, שזה מיקרי 'אפשר לקיים שניהם ולא נדחה איסור יחוד'". משנה הלכות (ח"ג סי' מ"ח) – "ואני אומר חדאי נפשאי וכל כי הני מילי מעלייתא ליתאמרי משמאי דודאי אין לך דבר עומד בפני פקוח נפש וכיון דאשה בעת לידתה בכלל פ"נ הוא כמבואר בש"ע מותרת לנסוע והא דאמרו דבכל אבזרייהו דג"ע ימות ואל יעבור מההוא עובדא דהעלה לבו (טונא) [טינא] ואמרו יהרג ואל יעבור ימות ואל יספר עמה מאחורי הגדר כבר תי' הרדב"ז ז"ל ח"א סי' ב' הביאו הפ"ת יו"ד סי' קצ"ה וד"ת שם ס"ק נ"ד דהתם לא קאמר אלא בבא לו החולה מחמת העבירה אמרינן דימות ואל יעבור אבל כשלא בא החולה מחמת העבירה שרי ככל חולה ואין זה בכלל יהרג ואל יעבור ומכח זה התיר לבעל לשמש לאשתו נדה כשהוא חולנית ואין לה מי שישמשנה וא"כ הכ"נ כן הוא דלא חיישינן משום אבזרייהו דג"ע כה"ג ואין לך דבר העומד בפני פ"נ וכלשון זה סיים הרדב"ז ז"ל שם". שבט הלוי (ח"ג סי' ל"ו סי' ש"ל סעי' א', ח"ו סי' ל"ח אות ד') – "ועיין באו"ה כלל נ"ט בפירוש היקר זר זהב אות ב' מה שהאריך בזה בתשובת שם ארי' הנ"ל (ובעלי אוצה"פ אה"ע בדברם מזה לא ראו דברי הזר זהב הנ"ל) וקרוב מה שכ' במסקנתו דלכו"ע כל שאין היחוד דרך חיבה אלא לאיזה צורך כנ"ד שאין זה בגדר אביזרייהו דג"ע, מכ"מ איסור יחוד איכא - ונוטה שם דמותר לקחת אתו עוד א' להצילה מאיסור יחוד, ולזה לבי נוטה להלכה, לא מפני איסור יחוד בלבד דיתכן דכיון דבאופן כזה אינו מאביזריהו דג"ע, נדחה איסור יחוד מפני פקו"נ - אלא דבלא"ה כמדומני הי' דעת גאון ישראל החזון איש דאפילו בשבת יסע אחר אתה מפני הפחד והבהלה". וכן סובר הגר"מ שטרנבוך שליט"א, וכן מובא בס' תורת היולדת (פרק י"ד הע' ג', הע' ד', "להלכה נראה לנקוט שנדחה איסור יחוד בפני פקו"נ, ועדיף לעבור על איסור יחוד מאשר על חילול שבת דאורייתא", דברי סופרים (ס"ק ד', עמ' י') – "כתבו איזה אחרונים דאפילו במקום פיקוח נפש אסור להתייחד ... ולענ"ד לא נהירא שהרי מבואר ברמ"א יו"ד סי' קנ"ז סעיף א' דהא דאמרינן דבאביזרײהו דעריות יהרג ואל יעבור היינו בדבר שיש בו לאו דאורייתא, אבל אם אין בו לאו דאורייתא לא אמרינן יהרג ואל יעבור, ומשמע אף היכא דאיכא עשה ג"כ לא אמרינן יהרג ואל יעבור, ובאיסור ייחוד אף שהוא מן התורה אין בו לאו". קובץ הלכות יחוד (פרק ב' סעי' י"ח) – "אפילו ביחוד דאורייתא אין אומרים יהרג ואל יעבר". וכן עי' עלי זבח (בדיני יהרג ואל יעבור פרק ט' סעי' י'), וכן בס' תורת היחוד (פרק י' סעי' ז'), וכן בס' עין ידיד (זעפרני, עמ' תש"פ) – "גבי איסור יחוד עם א"א או פנויה נדה לשיטת החינוך הסמ"ג ואבות דר"נ הוי איסור דאורייתא מקרא ד'לא תקרבו', וע"כ נראה לשיטתם דהוי בכלל יהרג ואל יעבור, וכן לוקין על כך מן התורה ... למסקנה קי"ל דאיסור יחוד אינו בכלל יהרג ואל יעבור, וכן אין לוקין עליו מן התורה, אולם איסורו מדאורייתא מפסוק 'כי יסיתך'".