Question:
Hi.
My father was niftar on 29 teves last year and was buried on 1 shevat.
- When do the halachos of aveilus end?
- Does it matter that it's a leap year
- And when is the yahrtzeit (is it day of death, or day of burial in the first year?)
- And when is it when it is a leap year?
Thanks
Answer:
Hello,
- Although there is controversy when the aveilus ends if it is from the day of death[1] or burial[2], the custom is that it is from the day of death.
- In a leap year the halachos of aveilus, apply only until after 12[3] What this means for you is that they apply until the end of the 28th of Kislev.
- The yahrzteit is on the day of the death, meaning on 29 of Teves. Regarding the first yahrtzeit of a regular year there is controversy when it is observed, and many[4] observe it as every year, on the day of death. Others, observe it in the day of the funeral.
- However,[5] when it is after a leap year, and it is after 13 months, then the yahrtzeit is on the day of death, not the day of burial.
Best wishes
Sources:
[1] ט"ז יורה דעה סימן תב ס"ק ט' בשם משאת בנימין "כתוב בתשובת מהר"ר בנימין נראה דהיינו דוקא משנה ראשונה ואילך אבל בשנה ראשונה לעולם עושין היאר צי"ט ביום הקבורה ולא ביום המיתה דאל"כ לפעמים לא ישלים אבילות של י"ב חדש כגון אם מת בע"ש בר"ח שבט ואין פנאי לקברו עד יום א' שהוא ג' שבט ואם יהיה לו יאר ציי"ט ביום המיתה בר"ח שבט גם האבילות יפסוק באותו היום כי כבר נהוג עלמא שלא להתאבל רק עד היאר ציי"ט וזה ודאי לאו שפיר דהאבילות התחיל מיום הקבורה ולא מיום המיתה וצריך להשלים האבילות עד יום הקבורה שהוא ג' שבט עכ"ל".
[2] ע"ש בט"ז שחולק על המ"ב וז"ל "ולא אאמין שיצאו דברים אלו מפי אותו צדיק דודאי לא מונה שום אדם י"ב חודש רק מיום המיתה דאטו מי שלא שמע שמת אביו עד חצי שנה ודאי לא ימנה רק חצי שנה באבילות דמ"ש בסימן שצ"ד דכל אותה שנה הדין מתוח כו' היינו מן מיתת המת לא מיום התחלת האבילות והכי נמי ודאי יסיים האבילות ביום ו' בר"ח שבט ואז יהיה לו יאר ציי"ט ומה לנו במה שלא יתאבל י"ב חודש במילואם אם אי אפשר בכך ואדרבה לדידיה יש לתמוה דהא עכ"פ לא יתאבל יותר מיום ו' שהוא היום דאז כלו י"ב חודש ימי הדין שלו וירחיק היא"ר ציי"ט מן סיום אבילות שלו אלא לית מאן דחש לזה". וכ"כ כנסת יחזקאל, ומגן גבורים וכ"כ הח"ח במאמר קדישין, וכ"פ ס' ס"ז סע' ג', וכ"פ בנטעי גבריאל פס"ב סע' ד'.
[3] שולחן ערוך יורה דעה סימן שצא סעיף ב' "על כל מתים נכנס לבית המשתה לאחר שלשים יום; על אביו ועל אמו, לאחר י"ב חדש. ואף אם השנה מעוברת, מותר לאחר י"ב חדש". וע"ש בט"ז ס"ק א, "לאחר י"ב חדש. כתוב בטור ואף אם השנה מעוברת משמע דאחר י"ב חדש הפסיק לגמרי האבילות מדשרי לילך לבית המשתה".
[4] משנה ברורה סימן תקסח ס"ק מד' "ולא ביום קבורה - ואפילו בשנה ראשונה שהאבילות של יב"ח מתחלת מיום הקבורה אפ"ה יא"צ הוא ביום המיתה ולא מיבעי אם יום הקבורה היה למחרת יום המיתה דאז נשלם הי"ב חודש של אבילות ג"כ ביום המיתה עצמה אלא אפילו היה יום הקבורה שנים או ג' ימים אחר יום המיתה דאז נמשך האבילות י"ב חודש אחר יום הקבורה מ"מ היא"צ לעולם ביום המיתה קבעינן וי"א דבזה שיום הקבורה נמשך איזה ימים לאחר יום המיתה קבעינן היא"צ בשנה ראשונה ג"כ ביום הקבורה אבל בשאר השנים לכו"ע יקבע ביום המיתה".
[5] פתחי תשובה יורה דעה סימן תב ס"ק ג' "ונראה דאם השנה הזאת היא מעוברת יתענה ביום המיתה דהא כבר נשלם האבילות בכלות י"ב חודש כמש"ל סי' שצ"א ס"ב א"כ לא שייך טעם זה והוא פשוט", וכן בשו"ת שבט סופר חיו"ד סי' ק"ז, וכ"פ בנטעי גבריאל פפ"ב סע' ו'.