Question:
Does one make a bracha on seltzer or black coffee if he is not thirsty? The reason Im asking is because these drinks are bitter and dont have a good taste, unless the seltzer is very flavorful
Answer:
Hello,
There is a halacha that if a person is drinking water when not thirsty, i.e. to take a pill, that we don’t make a bracha on it. The reason being because it doesn’t have any taste, therefore its only benefit is quenching thirst, and if the person doesn’t have that there is no pleasure derived from it.
Regarding black coffee, if you don’t like the taste, then according to numerous poskim[1] you wouldn’t say a bracha on it. However, for those millions of people that do drink black coffee, because they do like the taste, they would say a bracha on it.
Regarding seltzer, there of controversy[2] among the poskim if a bracha would be said on it when drinking it to take medicine etc. See sources.
Best wishes
Sources:
[1] שיעורי הגריש"א ברכות עמ' תפ"ב הע' רע"ז "תה ללא סוכר כששותה לצמאו, תלוי בכמות של הסענס שנתן במים. קפה ללא סוכר, תלוי בבנ "א. יש שנהנים ממנו כך ולהם יש לברך עליו, אבל מי שאינו נהנה אין לו לברך עליו ". שבט הקהתי ח"א סי' צ"ו ס"ק ח', העולה להלכה אות ז' "אם שותה תה וקפה בלי צוקר אפילו חם ואינו לצמאו ואינו נהנה מזה כלל, אינו מברך, משא"כ מי שרגיל כן או אפי' אינו רגיל ונהנה, מברך", וכן הביאו בס' וזאת הברכה עמ' קי"ד אות ד', ומעיין הברכה פרק ה' אות כ"ב, חזון אליהו ח"א סי' ח' אות ז' "השותה תה או קפה ללא סוכר יברך עליהם ברכה ראשונה ואחרונה ומ"מ אם הוא שותה להתעורר מעייפות וכיו" ב נראה שלא יברך כלל אם אין בו סוכר ואין בו טעם כנזכר מדברי האחרונים ע"כ וכן עיקר", סדר ברכות ח"א פרק ט"ו הע' כ"ט, עמ' קצ"ג " תה בלי סוכר וכן קפה בלי סוכר וחלב נחשב כמים כיון שאין בהם טעם טוב כלל, והשותה אותם כשאינו צמא לא יברך כמש"כ בספר אמרי נועם ברכות סוף פ"ו בשם הגר"א"
[2] י"א שאין מברכין עליו ארחות רבנו ח"א עמ' פ"ח אות פ"ט, הגרחפ"ש זצ "ל (חידושי בתרא על מ"ב ס"ק מ"ב) "נראה דמי סודה (סעלצער בלע"ז) דינו כמים לענין זה, כיון שהוא מים בעלמא, ואין הנאת החיך מתוספת הגז", ששכ"ה ע' נשמת אברהם ס"ק א' אות ב' ד"ה מי סודה "שגם על מי-סודה אינו מברך לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה אם שותה אותם לשם רפואה וה"ה מי-מעינות", קובץ הלכות (שבת ח"א פרק כ"ג הע' ז') "ויותר הי' נראה לתלות בגדר מים לענין ברכה בדין השותה מים לצמאו בסי' רד סעי' ז, ומי סודה דינו כמים ]כ"פ מו"ר שליט"א בשותה מי סודה שלא לצמאו["., הגר"א נבנצל שליט"א בס' תפארת אדם ח"ג סי' ז' אות ו', סי' ח' אות ב' "דאם אינו צמא אינו נהנה משתיית המים אלא מהדקירות, וזה אינו טעון ברכה ... יתכן שתבא לאדם הנאה גם אם יחזיק מי סודה בפיו ולא יבלעם ואין זו שתי'".
וי"א שכן מברכין כן פסק ר' ווזנר זצ"ל ע' קובץ מבית לוי חי" ז עמ' מ"ו סוף אות ט' "מי סודה נחשב למשקה כיון דמ"מ יש לו טעם". וכ"כ בשערי הברכה פרק י"ח הע' ע"ה בשמו. וכ"פ פתחי הלכה פרק ד' הע' כ"ט "יש להסתפק כאשר אין טעם בעצם המים אלא ששותה מי סודה שנהנה מן האבעבועות אבל אינו צמא, אם זה נחשב הנאת גרונו, ומסתבר שכן הוא", וכן ע' חידושי בתרא על מ"ב ס"ק מ"ב "החוש מעיד שאינו כן, דאפילו אנשים וקטנים שבשום אופן לא ישתו סתם מים מפינוק ומהרגלים רעים, מ "מ בתשואות חן ישתו מי סודה משום שנעים להם שתייתו, וע"כ צירוף הגז מנעים הליכת המים דרך החיך, ואין מקום לבקש מהחיך לבאר למה נהנה מתוספת הגז, כשכך המציאות", שבט הקהתי ח"ד סי' קכ"ד "והנה עלי מי סודה כיון דיש לו טעם נראה דמברך עליו אפילו אין שותה לצמאו כמו שכ' המחבר )בסי' ר"ד( כל המשקין שאדם שותה לרפואה אם טעמם טוב והחיך נהנה מברך עליהם, וה"נ מי שתיית סודה דהחיך נהנה מהם. ועל כן מברך עליהם ואפילו אינו צמא", שלמי ניסן (ברכות סי' פ" ט אות ד' ס "ק י') "השותה מי סודה ואינו נהנה מן המים רק מן האבעבועות כתב בפתחי הלכה שצריך לברך. וכן מסתבר שנחשב למשקה וכל שנחשב למשקה צריך לברך עליו," חזון אליהו ח"א סי' ח' אות ח' "השותה מי סודה אע"פ שאינו צמא מברך עליו ועוד שידוע שהרבה נהנים משתיית מי הסודה אף כששותים שלא לצמאם ודלא כמי שדימה את הסודה למים לגמרי", תורת הברכה שער ו' פרק ה' אות ט"ו ס"ק ג', עמ' רס"א "יש לברך גם כשאינו צמא".