Question:
Vaad bayit of an apartment building - several items - not belonging to any residents - were left in the lobby for months ,and even for more than a year, with no claimants. Does the vaad habayit have the responsibilities of HASHAVAS AVEIDA, or can they declare these items Hefker and dispose of them?
Answer:
Hello,
If they were left there for a long time, and no one claimed them, e can assume that the owner no longer wants them, and was meyayesh from them, and they may be taken of disposed of.
It is preferred however to put up a sign that whatever is not taken within a reasonable amount of time, that it will be disposed of. Additionally, it is a good idea to put up a sign that any item left in the lobby of the building, that doesn’t belong there, i.e. clothing, unusable broken bikes and carriages, for more than 30 days, will be thrown out.
Best wishes
Sources:
שו"ת שבט הלוי חלק ט סימן שח
א. אשר שאל מעלתו בענין הספרים והסדורים שנשארים בביה"מ מעוברי דרך ומתפללים וכבר הכריזו ואין עונה, ושמו אותם בארון מיוחד ונפשו בשאלתו אם מותר לתתם דרך מצוה למקום שחסרים ספרי קודש, והעיר קצת מחו"מ סי' רס"ז לענין תפילין דשם דמיהן ומניחן ומחלק בינם לספרים משומשים שאין להם מחיר בשוק.
הנה בעניותי יראה דאם עבר זמן מה שבודאי הבעלים הכירו בחסרון הספר ולא באו, ומכ"ש אם הכריזו דאין חשש כלל מלקחת אותם לדבר מצוה דלא מבעיא אם נימא כדעת הסוברים דבכל יאוש שלא מדעת האיסור רק ליטל החפץ, אבל מותר להשתמש בו, וירשום לעצמו עיין בפוסקים סי' רס"ב וגם אם נצרף שם דמיהן א"כ חייבים הגזברים רק לרשום מה שלקחו, וברוב פעמים לא יבאו הבעלים וא"כ לא יפסידו כלום, ועיין תשובת מרן הח"ס חו"מ סי' קכ"ב באמצע ד"ה ואמנם מש"כ בענין לרשום בפנקס הקהל בקצת דומה לזה.
אבל יותר יראה דאין כאן חשש יאוש שלא מדעת דעיקר טעמו דלא הוי יאוש משום דבאיסורא אתי לידי' לא מבעיא לדעת מהרש"ל בש"ך סי' רס"ב א', ובסי' רס"ח דלא שייך בחצר כלל איסורא אתי לידי' אפילו חצר של יחיד, אלא גם למסקנת הש"ך והפוסקים דלא כמהרש"ל מכ"מ זה בחצר של יחיד דשייך קנין וא"כ באיסורא אתי לידי', אבל בית הכנסת וחצר של הקדש דאין דין חצר להרבה פוסקים ולא הגביהו אדם לשם לקחת אותו ובמשך הזמן בודאי נודע לבעלים ומיאשי מהם ויכולים הגזברים לזכות בו אח"כ, ועיין כעין סברא זו בנה"מ סי' רס"ב ס"ק א'.
ודרכי להורות שיפרסמו בבתי מדרשים ומקוה כה"ג דלא יחזיקו בחפצם רק עד חצי שנה או שנה ואח"כ מותר לקחת אותם כפי התקנה.
וכן ע' בס' השבה אבדיה כהלכתה פ"ד אות ב' שכ"כ בשם הרב נ. קרליץ זצ"ל.
