Question:
I saw brought down that it's mutar to move a glass flower pot with no hole outside on shabbos and there's no issue of zore'ah clearly holding that glass is not considered porus because by a earthenware pot we're machmir. Why isn't it the same by basar b'cholov, over there we hold it's as porus (if not more so) then earthenware?
Answer:
Where did you see that by basar b’chalav it is more porous than earthenware? The Mechaber OC:H 451-26 holds that it doesn’t have blios at all. The Rema argues with this, however many poskim hold that this is only[1] for Pesach, but regarding basar b’chalav numerous posim hold that there is no need to even do hagalah, and others[2] say that it needs hagalah. It is true that there are[3] poskim who hold that it also applies to basar bchalav, however many poskim don’t hold this way. See sources.
Sources:
[1]בית לחם יהודה יו"ד סי' קכ"א ס"ק י' "ואע"פ שמו "רם בסי' תנ "א בא"ח מחמיר בכלי זכוכות נראה ה"ד באיסור חמץ אבל בשאר איסורין המנהג שאין לחוש כלל וכ"כ הכנה"ג". , א"ר יו"ד סי' פ"ז ס"ק ב' "כתב הט"ז לפי מה שכתב רמ"א בסימן תנ "א דלא מהני הגעלה לכלי זכוכית הוא הדין שיש להחמיר כאן כיון שזכוכית גרע מחרס, עד כאן. ולא נהירא דהא כתב איהו גופיה דבדיעבד שרי רק לכתחילה מחמיר והיינו דוקא בחומרא דחמץ"., גליון רע"א על מג"א ס"ק מ"ט, שו"ע מכון ירושלים "עיין מנחת יעקב כלל פ"ה ס"ק י "ב דכתב דגם בשאר איסורין הקילו בזכוכית כמו יין נסך, חוץ מחמץ"., חמודי דניאל בב "ח אות מ"ה "אם טמנו כלי זכוכית פלעשיל אם יי"ש וחמאה בככר לחם ואפו כיון דאינו בולע כלל כמ"ש בבל"י בסי' קכ"א סוף ס"ק י' דדווקא בפסח מחמירינן אבל בשאר אסורין המנהג שאין לחוש כלל וכ"כ הכנה"ג עכ"ל. א" כ אינו מפלוט לתוך הלחם כלל"., טוב טעם ודעת (מהדורא תליתאי ח" ב סי' כ"ה) "דחמיר חמץ יותר משאר איסורין לענין כלי זכוכית ... דזכוכית בולע ופולט מ"מ הוי רק משהו ואינו כשאר כלים דבולעים הרבה, ולכן חמץ דאוסר במשהו אסור בזכוכית משא"כ בשאר איסורים". , וכן במהרש"ם ח"ג סי' צ"ד "דלגבי שאר איסורין אין חשש בכלי זכוכית גם בנשתמשו בחמין כמ"ש במש"ז סוס"י תנ "א בשם כנה"ג וכ"פ במנ "י כלל פ"ה וחי' רע"א סוסי' תנ "א ואין חשש בזה אלא לענין פסח". וכ"כ בג"מ (או"ח ח"ה סי' ל" ב אות א' ד"ה דיש), וכן באהלי ישרון פרק ד' הע' פ"ב "דמעצם הדין הא הלכה כהמחבר בסי' תנ "א סעי' כ"ו שכלי זכוכית לא בלעי, דלכן בשאר איסורין מקילין, כדאיתא בחי' רעק"א באו"ח שם )שהביא מס' מנחת יעקב כלל פ"ה( ורק שבחמץ בפסח מחמירין". הליכות אבן ישראל (מועדים ח"א עמ' ל"א אות מ "ה) "אמנם כלי זכוכית בשאר ימות השנה לענין בשר בחלב, נקטינן דאין הכלי נהיה בשרי או חלבי, ומותר להשתמש בהם בין לבשר ובין לחלב. וכן נהגו בבית רבינו שלא היו מייחדים כוסות נפרדים לבשרי או חלבי". וכן במשנה הלכות ח"ט סי' קס"ח "דאף לדעת המחמירים בכלי זכוכית דוקא לענין חמץ בפסח החמירו לפי שאיסורו במשהו אבל בשאר איסורים לא חששו אפילו המחמירין וכ"כ הכנה"ג ... וכיון דכבר כן נהוג עלמא הנח להם לבני ישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם ומינה לא תזוע" . הגר"ש איידר זצ"ל הל' פסח עמ' קל"ט, פרק י"ב הע' כ"א( -,וכן באהלי ישרון ח"א פרק ד' עמ' ע"ד.
[2]מעדני אשר או"ה סי' ק"ס אות ד' "בשאר איסורין אין להתיר ללא הגעלה". וכן במנחת יצחק ח"א סי' פ"ו אות ד' "הרי מוכח כן מד' המג" א, דהרמ"א והד"מ מיירי לענין חמץ בפסח דוקא, דאם לא כן ל"ש דיעבד אחר הגעלה דוקא וכנ "ל, וא"כ בשאר איסורים שפיר י "ל דעכ"פ אחר הגעלה שרי בכלי זכוכית, אף אם נבלע ע"י חמין". וכן באורחות הבית פרק י' אות ג', וכן בתשובות והנהגות ח"א סוף סי' תל"ב "כלי זכוכית - מחלוקת הפוסקים, ומנהג הספרדים בשאר איסורים כהשיטה שכלי זכוכית אינם בולעים כלל ולא נאסרים ... והאשכנזים ... ובשאר איסורים מקילין בהגעלה במים חמים שלא ע"ג האש. בשעת הדחק יש לסמוך על הפוסקים שמקילין בשאר איסורים גם בלי הגעלה".
[3] אמת ליעקב או"ח הע' תמ"ג, חוט שני (פסח פרק י' ס"ק כ"ג(.
